מחקר: המכבים והיוונים היו בקשרים מצוינים
יהודים נגד יוונים? מחקר חדש מגלה כי ממלכת חשמונאי עמדה בקשרים דיפלומטיים מצוינים עם ספרטה היוונית, וקובע כי חלופת המכתבים ביניהם, אותנטית: "בניגוד לחלק מהמדינאים כיום, המכבים הבינו את חשיבות ההכרה הבינלאומית. אז היה מדובר ברומא וספרטה, וכיום מדובר באו"ם"
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הספר מקבים א', אחד הספרים החיצוניים שהושארו מחוץ לתנ"ך, נכתב כמאה שנים לפני הספירה - שניים-שלושה דורות בלבד לאחר גזרות אנטיוכוס ומרד החשמונאים. הוא מתאר, בין היתר, חילופי מכתבים בין יונתן בן מתתיהו, אחיו של יהודה המכבי, לבין שלטונות העיר ספרטה, שהייתה עצמאית אך תחת השפעה פוליטית ברורה של רומא. באחד המכתבים מצטט יונתן מכתב שנשלח מאַרֵאוּס מלך ספרטה, אל הכהן הגדול חוניו שבבית המקדש. המכתב מציין שהספרטנים, כמו היהודים, הינם צאצאי זרעו של אברהם(!)
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- דמי חנוכה: חידת קולנוע נושאת פרסים
- הקומיקאי היהודי שנלחם בקק"ל
- היכנסו: כל מה שרציתם לדעת על חנוכה - בעמוד המיוחד לחג
בדור האחרון יש רבים שרואים במכתבים הללו זיוף או פנטזיה של המחבר, אך במחקר חדש קובע ד"ר אמיתי כי המכתבים ככל הנראה אותנטיים, ואף מבוססים על קשר דיפלומטי אמיתי שהיה באותה התקופה בין שני העמים. הוא סבור כי לא במקרה מזכיר יונתן כי בחגים ובמועדים טובים, בזמן הקרבת קורבנות בבית המקדש, ציינו היהודים את הקשר הטוב עם ספרטה.
לדבריו, מחבר ספר מקבים א' ציין את הדבר "כי זו היתה המציאות שהייתה מוכרת לבני תקופתו, בה יחסים דיפלומטיים בין עמים ומדינות זכו לביטוי שוטף בפולחן. לא סביר שזייפן או בדאי היה ממציא פרט שכזה".
ד״ר אמיתי מוסיף כי הספר מפרט לא רק את תוכנה של חליפת המכתבים בין יונתן החשמונאי לספרטה, אלא אפילו את שמותיהם של השליחים שמסרו את המכתבים. זאת ועוד, העובדה שהמכתבים נשמרו בגנזך של ספרטה, והצורך בקשר עם מדינה חזקה כמותה לצורכי פוליטיקת פנים ויחסי חוץ גם יחד, מביאים אותנו למסקנה ולפיה המכתבים מתארים קשר אמיתי בין שני העמים.
טעות של גננות
כאשר נשאל ד"ר אמיתי כיצד יכלו הגננות שלנו - וחז"ל - לטעות בצורה כה גסה בין יוונים לסורים, הוא פורץ בצחוק ומבקש שנגלה סלחנות. לדבריו: "את הממלכה הסלאוקית הקים סלאוקוס המוקדוני, שהיה אחד מקציניו הבכירים של אלכסנדר הגדול. לאחר מותו של הכובש הגדול, בשנת 323 לפני הספירה, פרצה מלחמת כל-בכל בין יורשיו, אשר כונתה מלחמות הדיאדוכים. אחד המנצחים הגדולים במלחמת הירושה היה סלאוקוס, שהקים ממלכת ענק בסגנון משולב מוקדוני-יווני.
"מאז ועד היום יש ויכוח האם המקדונים הם יוונים או לא", ד"ר אמיתי אומר. "כך למשל, רפובליקת מקדוניה הגובלת ביוון, רואה בעצמה יורשת של מוקדון העתיקה, אבל בשל התנגדות נחרצת של היוונים היא מכונה כיום באופן רשמי 'הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר של מקדוניה'. לכן הסוגיה האם המקדונים הם יוונים, זו שאלה פוליטית שהייתה רלוונטית אז, ותקפה גם היום".
אז למה באמת נלחמו המכבים נגד המתייוונים והסלאוקים?
"קודם כל, כולם היו מתייוונים. מספיק לזכור את המשנה הראשונה בפרקי אבות שבה מתוארת העברת התורה שבעל-פה ממשה רבנו ו
"בכל מקרה, הבלגאן בארץ ישראל החל באותה תקופה בגלל מעורבות של הון-שלטון. אחרי שאנטיוכוס השלישי הפסיד לרומאים, הוא נאלץ לשלם להם פיצוי כספי שדילל את אוצרו. כהנים מתייוונים שחיו בירושלים הבטיחו לבניו - אחד מהם הוא אנטיוכוס אפיפנס 'הרשע' - שאם ימנו אותם לכהונה הגדולה בירושלים, הם ישלמו לו הון תועפות. הם הדיחו האחד את השני, ולמעשה שלחו את ידם באוצר הלאומי שבו הוחזקו כספי ההקדש של היתומים והאלמנות. לכן עוד לפני שמישהו דיבר על מרד לאומי, פרצה בירושלים מלחמת אזרחים בין יהודים ליהודים. קרב על השלטון, ונגד העברת הכסף לסלאוקים".
לדברי ד"ר אמיתי, המהומות שפרצו על רקע זה התדרדרו והחמירו לאורך מספר שנים, עוד לפני שהגיעו גזירות אנטיוכוס נגד שמירת שבת, ברית מילה ולימוד תורה: "בעקבות הגזרות והרדיפות הקשות שנתלוו אליהן, יצאו מתתיהו ובניו למאבק על יהדותם, כולל ההחלטה להכשיר מלחמה בשבת, מה שלימים יהפוך לביטוי המוכר 'פיקוח נפש דוחה שבת'. זו למעשה המצאה של מתתיהו, וגם על זה אפשר אולי לומר שזה היה נס, כי במציאות של ימינו ספק אם אפשר היה להעביר כזו פסיקה דתית".
"מגילת העצמאות" של החשמונאים
ד"ר אמיתי מדבר בשבחו של יהודה המכבי כמדינאי בעל חזון: "יש תיעוד בספר מקבים א' שהוא בא בברית עם רומא,
מעשה שהיה היה חכם בזמנו. מצד שני, אילו למד יהודה את ההיסטוריה של רומא, היה יודע שמי שכורת ברית עם רומא, סופו שיהפוך משועבד לה".
ד"ר אמיתי מוסיף ומציין כי ראשיתה של מערכת היחסים עם ספרטה נוצרה במאה השלישית לפני הספירה, אולי כחלק מניסיון של מלך ספרטה לגייס שׂכירי-חרב יהודים למלחמתו נגד ממלכת מקדון. המשכה היה בימי החשמונאים, כפי שמוזכר בספר "מקבים", והיה לה זכר אפילו בימי הורדוס.
"אחרי מותו של יהודה בקרב", הוא מוסיף, "החשמונאים ברחו להרים. כשהם שבו המצביא היה יונתן, האח הקטן, ולימינו שמעון, שכעת הפך למבוגר בין האחים שנותרו. אחרי מות יונתן הפסיק שמעון לשלם מיסים לממלכה הסלאוקית, וחיבר טקסט שמזכיר לי מאוד את מגילת העצמאות. כאשר מעיינים בטקסט הזה, מבינים שבניגוד לחלק מהמדינאים כיום, המכבים הבינו היטב עד כמה חשובה ההכרה הבינלאומית. אז היה מדובר ברומא וספרטה, כיום מדובר באומות המאוחדות, אבל העיקרון נותר זהה".
