"מירוץ נגד הזמן": הבמאי מתכחש, אז גם אתם
למה לכם להימנע ממותחן אקשן בכיכובו של ניקולס קייג'? מכיוון שהכוכב הראשי של "מירוץ נגד הזמן" ושותפיו ליצירה הצטרפו לבמאי והתסריטאי הוותיק, פול שרדר, במחאה נגד הפצתו. הסיבה: המפיקים מנעו ממנו להשתתף בעריכת הסרט בגרסתו הנוכחית. וכך זה גם נראה
איך אפשר לחוות דיעה על סרט, בידיעה שהצוות שיצר אותו טוען שהתוצאה הסופית לא קשורה לחזון שלו? "מירוץ נגד הזמן" ("Dying of The Light"), שכתב וביים פול שרדר הוותיק והמוערך (המוכר בעיקר כתסריטאי "נהג מונית" ו"השור הזועם" וגם כבמאי "אמריקן ג'יגולו"), מכניס את הצופים לדילמה עוד לפני שבחרו אם לצפות בו או לא.
עוד ביקורות סרטים ב-ynet :
הסרט - אותו ניתן להגדיר בגדול כמותחן פעולה - עוסק בסוכן CIA מבוגר (ניקולס קייג') שחולה במחלה אכזרית ומתעקש לצאת למשימה אחת אחרונה, לפני שהמוח שלו יבגוד בו, וחייו כפי שהוא מכיר אותם יסתיימו. לצד קייג', שמגלם בשיער שיבה ואוזן חתוכה את הסוכן הזועף אוון לייק, משחק אנטון ילצ'ין את מילטון - הסוכן הצעיר שעדיין מכבד אותו ומאמין בו, רואה בו אולי דמות אב או דוגמה לכל מה שהוא היה רוצה להיות. מולם משחק אלכסנדר קארים את מוחמד בניר, טרוריסט דתי מוסלמי, שנחשב למת לאחר שנפגע בפיצוץ אחרי שחטף ועינה את לייק, לפני 22 שנים.
אנחנו אמורים לקבל סרט מתח עם סיבוך קיומי: דמות הסוכן האמריקני הקשוח (במקור התפקיד תוכנן עבור הריסון פורד, לפני שקייג' קיבל אותו) המיתי מוחלשת כאן, לא על ידי פציעת גבורה בקרב, אלא על ידי מחלה שמנוונת את המוח. הידיים שלו רועדות, הזיכרון שלו ותפיסת המציאות שלו הולכים ובוגדים בו. בנוסף, הוא סובל ממה שנראה כמו פוסט טראומה מהחטיפה שלו. מונע על ידי תחושת שליחות ונקם אישית, הוא חייב לתפוס את מי שחקר ועינה אותו בעבר, כאקט אחרון של כוח.
הפוטנציאל מורגש מבין הסצנות המפוזרות, ואי אפשר שלא לתהות עד כמה הוא שונה, או לא, מהחזון המקורי של היוצרים. שרדר כתב בדף הפייסבוק שלו לפני צאת הסרט לאקרנים ש"הפסדנו בקרב, הסרט שאני כתבתי וביימתי נלקח ממני, נערך מחדש, ועבר את שלב פס הקול והמיקס בלעדיי". גם הצלם שלו, גבריאל קוסוט, כתב בטור אורח באתר ורייאטי שכשהוא צפה בסרט המוגמר הוא לא זיהה את הסצנות ואת טביעת האצבע שלו, שנערכו בלעדיו ונעשו בהם שינויים מכריעים בצבעים ובגוונים. "הצופים מקבלים קריקטורה פגומה שלו, עם דימויים נטולי נשמה, רגש או חשיבות", כתב.
בנוסף, היות ויש סעיף שמאפשר לחברת ההפקה לתבוע אמן שידבר סרה בסרט שבו לקח חלק, שרדר, קייג', ילצ'ין והבמאי ניקולס ווינדינג רפן ("דרייב") שלקח חלק בהפקה הביעו מחאה שקטה, והעלו תמונות שלהם כשהם לובשים חולצות עליהן מודפס הנוסח של הסעיף, מבלי להוסיף. חברת ההפקות ליונסגייט לא מסרה הסבר נגד לגבי הטענות האלו, כך שאפשר בעיקר לשער למה הסרט הוצא מידיו של הבמאי ועבר עריכה סופית בלעדיו.
ובהתחשב בסערה הזו, כשצופים ב"מירוץ נגד הזמן" קשה שלא לשים לב שהעריכה אכן נראית בוטה, משלבת שוב ושוב קטע פלאש-בק שמציג את החטיפה שלו, ומלבישה על כל הסצנות - גם השקטות שבהן לא מתרחש הרבה - פס קול בומבסטי, אובר-דרמטי, שאמור לשכנע אותנו שמדובר בסרט מתח ואקשן אמריקאי טיפוסי לתפארה.
כנראה שהסרט היה אמור להיות משהו אחר, אולי איטי, אולי מהורהר יותר, אולי ביקורתי יותר, כזה שדן בסופיות החיים, ובחיפוש עקר אחר משמעות דרך מלחמה, דרך עקרונות של לאומיות, בטחון וצדקת הדרך. הוא כן מכיל סצנה או שתיים מוצלחות, בעיקר כשהמעקב והחיפוש אחר החוטף של אוון מתקרב לשיאו. גם הקשר החם בין לייק הוותיק והמתפורר, לבין מילטון הצעיר שמעריך אותו, אך גם מבין שהוא מתקרב לסוף הקריירה וגם לסוף החיים מוצלח.
אבל למעט אלו, הסרט מבולגן מאוד. קשה להבין אם לייק מתנהג בצורה משונה כי הוא סובל מהמחלה המתקדמת לה במוחו, או בכלל בגלל שהוא סובל מפוסט טראומה - עניין מרתק בפני עצמו שלא מקבל שום התייחסות. אנחנו מקבלים הבעות פנים דרמטיות מקייג', כרגיל וכצפוי, ולכן גם באופן מעט משעמם.
החקירה עצמה, למרות שלוקחת את הצמד מחוץ לגבולות ארצות הברית, לא מותחת במיוחד וגם לא ממש מעניינת, ולכן גם קטעי האקשן שקיימים בסרט לא עושים את העבודה ולא מייצרים מתח של ממש.
קשה עד בלתי אפשרי לעשות לסרט הנחות כי הבמאי שלו עצמו לא מרוצה מהתוצאה הסופית.
יש בו כמה רגעים תמוהים גם מבחינת תסריט ועלילה, כולל מרדף פתאומי שנראה לא קשור לחלוטין.
אחד הדברים שמשחקים לרעתו הוא פער עצום בין הנושא הכואב והחזק של שני יריבים מבוגרים וחולים שעומדים להתעמת בפעם האחרונה ולתהות אם היה טעם לכל זה, לבין האופן שבו הוא מוגש - יותר מדי חזרות על סצנה משמעותית אחת מהעבר, מעט מדי הצגה של מצבם ומחשבותיהם בהווה. ולכן "מירוץ נגד הזמן" בעיקר משאיר אחריו הרגשת החמצה אדירה, שלא ברור אם ניתן להאשים בה רק את חברת ההפקה.