זכרו את סבי, ידיד היהודים
סבי היה קצין במטה הכללי של הצבא הבריטי, והפקודה הצבאית שעליה חתם הכניסה אותו לנצח אל דפי ההיסטוריה. עשור מאוחר יותר נשלח לפלשתינה, ובה הגן ככל יכולתו על היישוב היהודי, שגמל לו במתנה: תנ"ך עם הקדשה. סבי אינו היחיד שקשר את גורלו בגורל העם היהודי. אל תשכחו את ידידי ישראל
החודש לפני 96 שנים הסתיימה מלחמת העולם הראשונה. על הצו שהפסיק את המלחמה חתם סבי, הגנרל וויליאם דובי. זכרו של סבי כמעט ונשתכח, למרות התרומה האדירה שלו ושל בני משפחתו לתנועה הציונית ולהקמתה של מדינת ישראל.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
סבי היה קצין במטה הכללי של הצבא הבריטי המלכותי, והפקודה הצבאית שעליה חתם הכניסה אותו לנצח אל דפי ההיסטוריה. לימים, כאשר נשאל לתפקידו במלחמה ההיא, נהג לומר: "אני הפסקתי את המלחמה הארורה".
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- ליגה משלהם: "ותודה לחתן שהתגייר"
- קרנות, גמ"חים ועמותות: האברכים במצוקה, ואיפה המדינה?
- אימת הסטארט אפ: "המשקיעים ברחו כשראו שאני חרדי"
עשור מאוחר יותר, עם פרוץ פרעות תרפ"ט (1929) בפלשתינה, מיהר ויליאם דובי לירושלים עם כוחות צבא ממצרים. דרגת הבריגדיר שלו הקנתה לו את המעמד הבכיר ביותר בקצונה האנגלית כאן, ולכן הוא מונה למפקד האחראי על הפעולות המבצעיות. היה זה למורת רוחו של שר התעופה הבריטי, שהיה אחראי על פריסת הצבא הבריטי בפלשתינה, וניסה להדריכו ממשרדו שבלונדון. במרבית המקרים בחר סבי להתעלם מהוראותיו.
הנוהל הצבאי חייב את ויליאם לשמור על ריכוזיות כוחותיו, אך אם היה עושה זאת, הוא היה מפקיר את היישובים היהודיים שבפריפריה. לכן הוא בחר לפזר את כוחותיו בכל אזורי המהומות. הוא התבקש להזהיר וגם להפציץ כפרים ערביים שעוררו את המהומות, אך זה היה מוביל להרג ולאובדן רכוש של חפים מפשע. לאחר התייעצות עם הנציב העליון, סוכם שלא לנקוט בדרך זו. בנוסף, הורו להם להשליט ממשל צבאי, אך גם פה הם סירבו לעשות זאת. במקום זאת הנחה ויליאם את כוחותיו לתמוך בממשל האזרחי.
היסטוריה של ידידים
כושר השיפוט המהיר של ויליאם דובי חסך חיי ערבים ויהודים רבים. כאות הערכה העניק לו היישוב היהודי תנ"ך בכריכה כסופה,
שעליה נכתב: "מטעם יהודים שמעריצים את פועלך במהלך פרעות תרפ"ט בפלשתינה". התנ"ך הזה מוצג בתערוכה "אמונה ועוז רוח", שמוצגת במרכז המורשת של כנסיית המשיח בעיר העתיקה בירושלים.
בשנים שלאחר מכן הוא מונה למושל של מלטה, ושם פיקד על מבצעים שונים שבמשך חודש אחד בלבד, בשנת 1941, הרסו למעלה מ-75% משיירות האספקה של הגנרל רוֹמֶל. הישג זה תרם בצורה משמעותית לאובדן השליטה של גרמניה הנאצית ובת בריתה איטליה הפאשיסטית בצפון-אפריקה. הישג זה גם מנע מרומל לפרוץ את עמדות הצבא הבריטי באל עלמיין, וכך נמנע גורל הרה אסון ליישוב היהודי דאז בפלשתינה.
אבל סבי איננו היחיד במשפחה שקשר את גורלו בגורל העם היהודי, ועם היישוב היהודי. אחיינו היה אורד וינגייט, הידיד. את אורד וינגייט אין צורך להציג. הוא הגיע לפלשתינה בשנת 1936 כקצין מודיעין הדובר ערבית רהוטה. במהלך שירותו כאן הזדהה עם החזון הציוני, ואימן רבים ממפקדיו העתידיים של צה"ל. בזכות פעילותו זו, הוא זכה לכינוי "הידיד".
בנו של ויליאם דובי, אורד דובי, התגורר בירושלים במשך שנים רבות וכיהן כמנהלן של "גן הקבר". גם כמה מנכדיו של ויליאם עבדו תקופת מה ב"גן הקבר". בשנת 1986 העניק טדי קולק לאורד את התואר "יקיר ירושלים".
פעלו למען היהודים מכוח האמונה
אז מהו החוט המקשר בין כל בני המשפחה האלה, חוץ מקרבת דם? בעיקר אמונה חזקה ומתמשכת באלוהים של כתבי הקודש.
אורד וינגייט האמין שהוא תורם להגשמתה של נבואה, ולכן כינה את כוחותיו באתיופיה בשם "כוח גדעון". אשתו של ויליאם כתבה על התרגשותה מן העובדה שבעלה נלחם בשנת 1929 בעבור שלום. אורד דובי, יחד עם אשתו פלו ונכדיהם, עבדו ב"גן הקבר" מפני שהאמינו באפשרות שהמקום הוא האתר שבו נצלב ישו על ידי הרומאים ובכך הביס את המוות.
אמונתו של ויליאם הטביעה בו אומץ ושלווה שניכרו לכל. צ'רצ'יל אמר עליו שהיה בעל אופי יוצא מן הכלל. חייל אחד תיאר אותו כך: "האדם הפשוט, העניו והעדין ביותר מכול בני אדם". לוטננט גנרל פֶרסִיבָל אמר עליו "איש שנעים ומהנה לעבוד בעבורו". הוויקונט (תואר אצולה) גוֹרט העיד עליו "איש עשוי לבלי חת ומנהיג אדוק". ארכיבישוף קתולי קרא לגנרל הפרוטסטנטי הזה "קדוש". אז זאת ההזדמנות להכיר ולהוקיר את ידידיהם הנוצרים של היהודים; להכיר ולהוקיר את ההיסטוריה של משפחתי, שקשרה את גורלה בעולם היהודי, ונפרשת בתערוכה "אמונה ועוז רוח".
לפנייה לכתב/ת 
