אימת הסטארט אפ: "המשקיעים ברחו כשראו שאני חרדי"
אמא של אלישע כהן חלמה שיהיה ראש ישיבה, אבל הוא פיתח אפליקציה לניהול בתים משותפים. תמי פופקו פיתחה אפליקציה לשיתופי נסיעות - ומשה פרידמן הביא את חזון הסטארט-אפ למגזר החרדי דרך "קמא-טק", אבל עוד ארוכה הדרך: "מנהלי קרנות הון סיכון אומרים לך בפנים: אתה חרדי, מה כישורי הניהול שלך?"
בגיל 15, החליט אלישע כהן מבני ברק שמיצה את הישיבה. כהן, בן למשפחה בת 14 ילדים, עבר מדף הגמרא למסך המחשב, והחל להקים אתרי איטרנט ברשת שהייתה אז בחיתוליה. "אני ילד סנדוויץ', השמיני במספר, וללא ספק הכבשה השחורה", הוא אומר בחיוך. "הפנטזיה של אמא שלי הייתה שאני אהיה ראש ישיבה, והמפנה שלי גרם לה בזמנו לאכזבה קשה".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
כהן, היום בן 26, הספיק כבר לצבור קילומטרז' בעולם הסטרטאפים. החברה הנוכחית שלו,Doorbill A.B.C, פיתחה אפליקציה מסקרנת במיוחד: "זו מערכת ניהול המיועדת לאנשים שגרים בבניינים משותפים, ונתקלים בהרבה בירוקרטיה וסרבול מול חברות ניהול, העירייה וועד הבית. המטרה היא לפשט. אפשר לשלם למשל על הוצאות בניין ודירה, לעקב אחרי הכסף והניהול, לדווח על תקלות, וגם לתקשר עם קבוצות שונות כמו שכנים ופקידים בעירייה. אין אספות דיירים יותר, הכל דיגיטלי".
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- הופסקה קצבת הבטחת הכנסה לאברכים: "אין ממה לחיות"
- ראש השנה האזרחי זה חג/ רינה זיסמנוביץ'
- אתמול היה רע, ו(אולי) יהיה גם מחר/ הרב יואל בן-נון
אם נראה מבחוץ שהחיים דבש - חברה, עובדים ומשקיעים - "אז זהו, שזה לא ממש ככה", ממהר כהן להבהיר. "הדרך הייתה מאוד קשה. תחשבי על סיטואציה של אדם שלא למד ליבה, אין לו חברים ב-8200, וגם לא שמץ של מושג איך עובד התחום. לא גדלתי ברוטשילד, לא למדתי בתל אביב, או בטכניון, או בבין-תחומי".
"זה לא שמדירים אותי", כהן מדגיש, "פשוט לא באתי 'מבפנים'. היום אני בפנים לגמרי, אבל בתחילת הדרך זה מאוד קשה. איך פונים למשקיעים? מה עושים? לפני שנה הייתי יכול ללכת ללא מעט פגישות, ולקבל מבט של 'מי זה החרדי הזה ומאיפה הוא נפל עלי?' אתה יושב מול מנהלי קרנות הון סיכון שאומרים לך בפנים: 'אתה חרדי, מה כישורי הניהול שלך?'"
סטארט-אפ בני ברק סטייל
פרידמן (36) חרדי בני-ברקי, עשה מעבר לפני שש שנים מלימודים בכולל ועבר להייטק. תוך שהוא מקדיש לצד עבודתו הגשמית, גם כמה שעות מדי יום ללימוד תורה. אחרי מספר שנים של התחככות עם עולם
הטכנולוגיה הישראלי, הוא החליט להביא את החזון אל תוך בני ברק, ופתח את "קמא טק" מתוך מטרה לתת גב לסטרט-אפים מהמגזר, בדרך לאקזיט.
בדרך הוא הספיק למצוא שותפה לחזון - את זיקה אב צוק מ"סיסקו", ויחדיו הם מנסים להרחיב את גבולות "הסטארט-אפ נייישן" גם לתוך בני ברק. "נתחיל מזה שהייתי מגיע לכנסים מקצועיים, והייתי החרדי היחיד באולם", הוא מספר. "זה נכון שיש נשים חרדיות שעושות קיו אי וכאלה, אבל אני לא מתייחס לזה כהייטק, זה שוליים. אני ישראלי, ומצד שני הייתה לי תחושה כל כך קשה של ניכור ושל זרות.
"הסתכלו עלי בצורה מוזרה. קיבלתי תגובות כמו 'בהייטק לא פגושים חרדים', תגובות של הפתעה, אפילו של עויינות. אחד המשקיעים בסטארט-אפ שעבדתי עליו, אדם חרדי, אמר לי: 'עזוב, זה לא יצליח פה. סע ללונדון, סע לניו-יורק, הישראלים החילונים לא אוהבים את החרדים'".
פרידמן מעיד כי היה מזועזע: "האמירה הזאת הייתה קשה מבחינתי. ההחלטה הייתה שזה מצב שחייב להשתנות".
תעשיית ההייטק צריכה חרדים
מפגש בלתי צפוי בכנס הייטק שאליו הגיע יחד עם קרוב משפחה "שיחזיק לו את היד", לדבריו, הוביל את פרידמן לאחד מהאבות
המייסדים של תעשיית ההייטק הישראלית - יוסי ורדי. "בשולי הכנס היה מן אירוע שאפשר לסטארטאפיסטים לקבל פידבקים, וכשאני יורד מהבמה ניגש אלי האיש והאגדה, ואומר: 'אתה לא חרדי, אתה בטח חוזר בתשובה, צרפתי או משהו. חרדים לא עושים סטארט-אפים'. הוא התחיל לחקור אותי, ואמר: 'אני בן 70. השקעתי במאות חברות, כל היום פוגש אנשים - ולא ראיתי חרדים בסטארט-אפ. אתה הראשון'.
"סיפרתי לו בכנות רבה על הקושי שלי. כנס ענק של 5,000 ישראלים, וכולם בטוחים שאני איזה שנורר של צדקה. והוא שאל: 'ממי אתה מפחד?' עניתי: ממך. אתה תראה אותי שחור-לבן, ותזרוק אותי ישר".
זה לא קרה, וורדי ופרידמן יצאו למסע בין חרדים ומספרים, שבסופו התברר כי ישנם קרוב ל-12 אלף חרדים עם הכשרה בתחום ההייטק: הרוב נשים, ויש גם קצת חרדים בוגרי שח"ר טכנולוגי. "כמו שמקובל במגזר", צוחק פרידמן, "החיבור לזיקה אב צוק, היה בשידוך. ורדי הכיר בינינו, ומאז אנחנו עובדים יחד כדי לקדם את המטרה המשותפת לשנינו: לראות יותר חרדים בתחום".
אז איך אמורים בסופו של דבר להביא את בשורת הסטארט-אפ לבני ברק?
אב צוק אומרת כי "צריך כפר שלם כדי לגדל ילד, וזה נכון גם לגבי סטארט-אפ. צריך את המודלים לדוגמה, את התרבות. מוישי פרידמן לא התבייש להגיד שלא הצליח, והתחיל מחדש. יש המון רכיבים שבונים את 'האקו סיסטם' של יזמות מוצלחת. החרדים הם לא חלק מהסביבה הזו. אין להם הבנה של העולם הזה. השיטה היא כמו מחלות מדבקות, אתה צריך להדביק את הקהילה בחיידק הזה. גם בישראל, כשהתחום רק התחיל, הממשלה הבינה שצריך את ההדבקה הזו, אז היו כל מני יוזמות. זה די אן אי שצריך לייבא, ועכשיו צריך לייבא אותו גם לבני ברק".
"קמא טק" יצרה למעשה אינקובטור משוכלל למדי לגידול בסטארטאפיסטים חרדים. פרידמן הוא כבר לא עוף מוזר, אלא חלק מקהילה קטנה וצומחת. העובדה שחברות ענק כמו "גוגל", "סיסקו" ו"מייקרוסופט" גילו את הפוטנציאל הטמון בהון האנושי החרדי, מסייעת גם היא לשניים לחבר את עולם היזמות למי שאף פעם לא חסרו להם רעיונות.
ויש גם סטארטאפיסטיות חרדיות
בנימין פרטו, בני-ברקי אף הוא, מריץ עם שותפו אפליקציה לפתיחה ונעילה של דלתות באמצעות הסלולר. הפטנט כבר זכה
להירשם בשמונה מדינות, ולגייס משקיעים. "בסופו של דבר, הכל יגיע למובייל", מסביר פרטו את עקרי המצע של Jasper Technologies. "יש התעניינות מאוד גדולה בענף. המטרה היא שלא יהיה הבדל בין זה לבין רכישה של מנעול רגיל לדלת".
פרטו נמצא בתחום כבר כמה שנים, ואת פרידמן הכיר באחד הכנסים. "קלטתי פתאום שאני לא החרדי היחיד שם", הוא אומר בחיוך. "הוא נותן את התמיכה והחיבור עם כל מי שצריך כדי לקדם דברים".
חברה נוספת בקבוצה היא תמי פופקו מבית שמש, שפיתחה אפליקציה לשיתופי נסיעות – להיט שכבר עובד בשטח במגזר החרדי. "ראיתי שמחירי הדלק עולים, הכבשים מפוצצים בנהגים בודדים. עשיתי מחקר שוק, והתגובות היו חיוביות מאוד, ומשם זה התחיל. בסופו של דבר, החלטנו להתמקד כרגע באפליקציה שמיועדת לקבוצות סגורות, באירועים מרובי משתתפים כמו חתונות וכנסים, שמאפשרים לתאם הגעה בין המוזמנים".
איך התגובות בקהילה לסטארטפיסטית חרדית?
"אני מגיעה אחרי שנים של שהיה בארצות הברית, שם זה שונה. היותר מתונים מעודדים, כמובן. בקהילה האנגלוסאקסית אין מילים להסביר כמה הם חיוביים ותומכים. מצד שני, יש מגלגלי עיניים. אני יודעת שאלמלא הרתיעה, היו אולי הרבה יותר נשים במסלול הזה. אבל הן חוששות כי הן לא יודעות כיצד תקבל אותן הקהילה. אנחנו ממש מיעוט.
"מצד שני, גם בתוך העולם הסגור של הסטארטאפים במדינת תל אביב קשה להיות אישה. הלכתי לכמה פגישות, והרגשתי מאוד לא נוח. אפילו בפגישה שמוישה (פרידמן) ארגן לקבוצה החרדית, היו כל כך הרבה גברים - שמצאתי את עצמי בפינה, ולא יכולתי פיזית לזוז כי לא רציתי להתחכך באף אחד. זו דוגמה מינורית לחוויה. קשה להיות במקום שהוא כל כך דומיננטי-גברי. אני מבינה למה נשים לא נכנסות לזה, אם כי השינוי צריך להתחיל איפשהו".
אקזיט חרדי?
אז האם "הדבר הבא" של הייטק הישראלי יבוא דווקא מהמגזר החרדי? "רק לאחרונה הפך חסיד גור בן 27, פרסומאי מצליח, לסטארטאפיסט,
דרך השתתפות אקראית בכנס שלנו", כך פרידמן. "הוא פשוט הגיע לאחד הכנסים שלנו לתמוך בשותפיו למשרד, ומצא עצמו יושב לצד חבר בקרן הון סיכון שהדביק אותו בחיידק, והפך למנטור שלו. אנחנו מקווים להדביק מספיק אנשים".
כהן מצדו, טוען שרעיונות ויצירתיות לא חסרים. "כשיש קשיים היצירתיות עולה. ככה קם ההייטק הישראלי כולו. אם נעשה סקר בבני ברק האם יש שם סטארטאפים, התשובה תהיה אפס. אם נבקש 'פטנטים' נקבל מלא. הם אנשים באמת מבריקים, אבל לא מכירים את התחום בכלל.
"אמא שלי עדיין רוצה ילד ראש ישיבה, אבל גאה בי מאוד. אני מתייעץ איתה המון. יש לה המון ידע בהנעה והפעלה של אנשים. בכל זאת, 14 ילדים זה גם סוג של סטארט-אפ".
