הייטקיסטיות חרדיות: "לא ידעו איך לאכול אותנו"

נילי דוידוביץ' הגתה את מקום העבודה האידיאלי, מתוך תחושה של שליחות חברתית: מפעל היי-טק לנשים – בלי לוותר על הבית, ובלי להתפשר על המשכורת. אין פלא כי מרבית העובדות במקום משתייכות למגזר הדתי-חרדי, שחווה – לדברי דוידוביץ' – את הקונפליקט שבין בית לקריירה, ובין הקפדה הלכתית לפתיחות שבעולם העסקים.

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

עוד מפגשים בערוץ "אורות":

• "הרגשתי את הנשמה נכנסת לגוף שלי"
• על מסלול האמונה: 'אל תגידו צנועה, תגידו יפה'
• מאיה מורנו: "אפשר לצחוק עם חלל בלב"
  

"לא כל חילוני זה עגיל וקרחת"

ההתחלה הייתה לא פשוטה. רעיון טוב זה לא מספיק, וצריך לאתר גם שותפים. את השותפות

מצאה בחברת "ריל קומרס", שהתלהבה מהרעיון של פיתוח תוכנה חרדי, פשוט בגלל השם הטוב שיצא לתוכניתניות בנות המגזר.

חופשות לידה שמפחידות את הלקוח

דוידוביץ' אומרת כי ההיבט החברתי היווה הפתעה מרעננת: "חשבנו על המון היבטים של פיתוח ובדיקות. לא חשבנו שמבחינה חברתית נעשה שינוי לטובה. יש לקוחות שלפני שאנחנו עובדים איתם, מבקשים שאבוא ואדבר עם העובדים בחברה, ואספר על אורח החיים החרדי. ויש כאלה שאנחנו כבר עובדים איתם זמן רב ורוצים לבקר, לראות את המקום, לדבר עם העובדות ולהכיר".

דוידוביץ', בעצמה אם לילדים, נהנית גם היא מהמיזם: "הילדים שלי מזכירים לי מדי פעם, כשאני גולשת מהבית לענייני עבודה, שגם אני עובדת 'דעת'. יש את הקטע הזה של לא לקחת את העבודה, הביתה או לקחת אותה פחות, ויותר לחיות".