לתלמיד חכם דרושה: אשת קריירה
יציאתה של האישה החרדית לשוק העבודה, יצרה מוטציות שעליהן לא חלמו מנהלי הסמינרים: בנות המגזר פיתחו קריירה, והן עובדות בחברה מעורבת לצד גברים חילונים, כדי לאפשר לבעליהן - "אברכי המשי" - לשקוד על לימוד התורה
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
לאחר שנות דור של הכוונת הבחורים במגזר ללימוד תורה כדרך חיים, אבוי למי שהעז לסטות מהתקן התנהגותי הזה, והוא שילם מחיר אישי יקר. באופן כמעט סימולטני, הפכו הסמינרים של "בית יעקב" לבית חינוך לבנות המוכנות להינשא רק לבחור ישיבה, המעוניין להמשיך את חייו במסגרת ה"כולל" ולהקדיש את חייו לתורה.
ופרנסה מניין? גם לכך נמצא הפיתרון. אורח החיים המסורתי, לפיו מתחייב הבעל לפרנס את האישה - זכה למטמורפוזה כשהאישה הייתה למפרנסת. הרציונל מאחורי ההסדר פשוט: הבעל מבטיח להקדיש את ימיו ללימוד התורה, האישה תישא בעול הפרנסה, והשכר הרוחני מלימוד הבעל יחולק בין שניהם.
גם שם ההוראה הופכת למקצוע נחות
אלא שיציאתה של האישה החרדית לשוק העבודה, יצרה מוטציות חברתיות שעליהן לא חלמו מנהלי הסמינרים.
במשך שנים התמחו דורות על דורות של תלמידות בלימודים פדגוגיים, והוכשרו להיות מורות או גננות. אך הביקוש, מטבע הדברים, לא הצליח להלום עוד את ההיצע האדיר.
בלב כבד ומתוך חוסר אונים מוחלט, החליטו המנהלים "לפתוח" את בתי הספר למגמות נוספות, על פי דרישות השוק. תחילה לחינוך מיוחד, קלינאות תקשורת וכיוצא באלה מקצועות "פרא חינוכיים". עד מהרה גם זה לא הספיק, ומסלולים חדשים נפתחו: הנדסאיות מחשבים, מעצבות גרפיות ורואות חשבון.
המקצועות המבוקשים הפכו לפופולאריים במיוחד, וההוראה הפכה למקצוע נחות ומשני בחשיבותו. עד כמה גדולה השפעתם של "המסלולים החדשים" - יעיד שוק השידוכים החרדי, שאחד מכלליו הבלתי כתובים מניח כי בחור ישיבה חרדי מישיבה מובילה, לא יסכים להינשא לבת סמינר שאינה לומדת באחד מ"המסלולים החדשים".
בחורות חרדיות בחברה מעורבת
עם סיום לימודיהן החלו האקדמאיות החרדיות החדשות לתור את שוק העבודה לקבלת משרה. כדי לעכב את זליגת הבנות אל עולם העסקים החילוני, ניסו עסקנים חרדים לרקוח עסקה עם בתי תוכנה גדולים שיעסיקו את המוני הבנות בשכר נמוך ובתנאי סביבה חרדיים אידיאליים. אלא שהבנות - מתוך הכרת יכולותיהן - גילו עצמאות, החלו לנטוש את "שוק הפועלות", ופנו לחברות היי-טק מובילות העשויות להבטיח קריירה אישית.
חברות ההיי-טק הגדולות מקבלות את הבוגרות המוכשרות בזרועות פתוחות, וכך משתלבות המוני נשים חרדיות, בוגרות סמינרים שחיו כל חייהן בשכונות סגורות, באוכלוסייה הטרוגנית, הכוללת בתוכה נשים וגברים, דתיים וחילונים.
לא פעם נאלצות הנשים לשבת עם העובד מולן באותו החדר לאורך היום כולו. ההתחככות המתמדת והיומיומית עם אוכלוסייה שאיננה חרדית, שאינה מכירה כלל בעובדה החברתית של "עבודה לצורך לימוד" - יצרה בהכרח שינויים מנטליים דתיים וחברתיים בקרב הנשים, שבתהליכים מעגליים משפיעים על משפחתן, על הקהילה, ועל חברותיהן.
כך נוצר מצב כמעט סוריאליסטי. בנות המגזר בוחרות לעבוד במקצועות יוקרתיים, כדי לאפשר לבעליהן - "אברכי המשי" השקועים באוהלה של תורה - לשקוד על לימודם. הן בוחרות לעבוד במקומות המייצרים אינטראקציה יומיומית עם החברה החילונית, על כל משמעויותיה – כדי לסייע להצלחה הרוחנית של הבעל.
יש שיאמרו, כי מדובר בתהליך שהיה מתרחש ממילא. אבל נותר אלא לתהות: האם לכך התכוון המשורר שיצר את המסגרת החברתית של "חברת לומדים" ו"חברת קרייריסטיות"?
לפנייה לכתב/ת 
