"חטופה 3": תחסכו את זה מעצמכם
כמעט כל דמות ב"חטופה 3" מופיעה ונעלמת בלי כל היגיון, אין אפילו סצנת אקשן ראויה אחת - והעלילה עוסקת בעיקר בגניבת רעיונות מסרטים קודמים וטובים יותר, ובביצוע מרושל שלהם
מתברר שעבור הקהל הישראלי יש כוכב אקשן אחד ויחיד, מפרק העצמות האולטימטיבי, איש ללא חת. אף אחד מהשחקנים הצעירים והשריריים המגלמים גיבורי-על - אפילו לא כריס פראט או יו ג'קמן - לא יכול לדגדג אותו בקופות. האדם הזה נמצא בעשור השביעי לחייו ושמו הוא ליאם ניסן. סרטו "נון-סטופ" היה הסרט הזר הרווחי ביותר שהוקרן בישראל בשנה החולפת.
עוד ביקורות סרטים ב-ynet :
יתכן, אם כן, ש"חטופה 3" ("Taken 3") הוא סרט חסין ביקורת מבחינת מעריציו הישראליים. ובכל זאת אמעל בחובתי המקצועית אם לא אומר בפשטות: זהו סרט רע. מאוד. הוא ללא ספק נחות משמעותית מהחלק הראשון בסדרת "חטופה" (2008) שהיה אקשן ממוקד, יעיל, ומספק. משעשע בבוז המוחלט שלו לציוויי ה"פוליטיקלי קורקט". אבל הוא אפילו רע יותר מ"חטופה 2" (2012) שהיה סרט עלוב למדי, שבו הבת קים (מגי גרייס) בילתה יותר זמן בסיטואציות אקשן מאביה המהולל.
"חטופה 3" הוא סרט רע, לא רק כי התסריט שלו לקוי בצורה עמוקה, אלא בעיקר בגלל סצנות האקשן המועטות והמבוימות בחוסר כישרון משווע. עוד מוצר מתכלה מפס הייצור של המפיק לוק בסון.
על מלאכת הבימוי מופקד אוליביה מגטון, מי שגם אחראי על "חטופה 2" (בשונה מפייר מורל שביים את "חטופה"). התסריט, כמו בשני הסרטים הקודמים, הוא של לוק בסון ורוברט מארק קיימן, אך כל ניסיון שיש בו לחרוג מהמתכונת הפשוטה והאפקטיבית של הסרט הראשון מסתכם בגניבת רעיונות מסרטים קודמים וטובים יותר, ובביצוע מרושל של רעיונות אלו.
הסצנה הפותחת את הסרט מציגה בריונים רוסיים גנריים החוטפים רואה חשבון שהבוס שלו חייב להם כסף. הם מחסלים אותו לאחר שהכספת שאותה אילצו אותו לפתוח מתגלה כריקה. מי האנשים הללו? איך זה קשור לבריאן מילס? ייקח יותר מחצי סרט עד שהטיפוסים האלו יחזרו, והשאלות המאוד לא מותחות ייענו. בנקודת המוצא יש דמויות קרטון, אנשים ובעיות שהצופים לא מכירים, וכל זה מונח בצד לפרק זמן בלתי סביר. זוהי עבודה תסריטאית מרושלת במידה יוצאת דופן.
ומה העניינים אצל אבא מילס? הווייב הקריפי-סטוקרי ביחסו לבתו קים נותר כשהיה. כמה ימים לפני יום הולדתה הוא כבר מזדרז להביא לה מתנה - בובת דובי ענקית. קים (המגולמת על ידי שחקנית בת 31 שגם נראית בהתאם לגילה) בדיוק גילתה שהיא בהריון מהחבר שלה, ועדיין לא מצליחה לספר את זה לאבא. החבר, אגב, הוא דמות שתופיע לשתי דקות בתחילת הסרט ותשוב לעוד חצי דקה בסופו. נדמה שכמעט כל דמות בסרט מופיעה ונעלמת בלי כל היגיון מתקבל על הדעת.
לנור (פמקה ג'נסן), אשתו לשעבר של מילס ואמה של קים, חווה קשיים בנישואיה לסטיוארט סנט ג'ון (דוגריי סקוט). ניכר שאהבתה האמיתית עדיין שמורה לבעלה לשעבר. מיותר לציין כי מילס, בהיותו כלב שמירה בצורת אדם, נותר נאמן ללנור כפי שהוא נאמן לבתו. סנט ג'ון מבקש ממילס שלא יפגוש את אשתו בעודם מנסים לשקם את נישואיהם. מילס נעתר לבקשה, אך מיד לאחר מכן הוא מקבל הודעת טקסט מלנור שמחכה לו בביתו. הוא מפר את הבטחתו. מגיע עם בייגלים חמים לדירה, רק כדי לגלות את גופתה.
זהו האירוע המניע את הסרט. מילס, איש CIA לשעבר, גאון של תכנון וביצוע, הוא דמות מטופשת למדי בסרט הזה. הוא מתנהג בזירת הרצח בחוסר זהירות, והופך לחשוד העיקרי שאחריו מתנהל מצוד. המהלך העלילתי הזה גנוב מ"הנמלט" (1993) - העיבוד המוצלח לסדרת הטלוויזיה שבו הריסון פורד נרדף על ידי מרשל בגילומו של טומי לי ג'ונס.
כאן זהו המפקח פרנק דוזלר (פורסט וויטיקר), שחדותו השכלית אמורה להיות ברורה: הוא כל הזמן מחזיק בידו כלי שחמט (פרש), ולכן הוא חייב להיות גאון אסטרטגי. מבלי לומר שום דבר אינטליגנטי במיוחד, מבלי לפעול בדרך המגלה תבונה ייחודית, זו הדרך המטופשת של התסריט להגדיר אותו כיריב שקול ללמילס.
אבל זה גם לא באמת סרט על משחק מוחות בין צייד וניצוד. דקות ארוכות שבהן החקירה מתנהלת על ידי דוזלר ואנשיו מתבצעות ללא זכר למילס. באופן די מדהים כל הקו העלילתי הזה היה יכול להיעלם מהסרט ללא הפסד ניכר. הצופים, לעומת זאת, היו מרוויחים חצי שעה מהחיים.
סצנות האקשן, הסיבה שבגללה רוב הצופים יגיעו לסרט, אינן מצדיקות אפילו הקלקה על כפתור ה-VOD. הן ערוכות בחיתוכים כה מהירים עד שאין לצופים מושג מה הם רואים - לא במרדפים ולא בסצנות העימות הפיזי. אין מהלך ויזואלי שלם של פירוק עצמות. אין את אותו בוז אליטיסטי שהופגן כשמילס ניגב את הרצפה עם חלאות אדם בסרט הראשון. השבירה של האקשן לשברירי שניה היא כה קיצונית שגם אם ניסן היה, חלילה, במצב סיעודי, לא היתה בעיה לצלם את הסרט.
