הריון וטיפולי פוריות: מותר לפטר נשות קבע?

חוק עבודת נשים הוא חוק ותיק, שנועד להגן מפני פיטורים על אוכלוסייה מסוימת, בשם אינטרס ציבורי רחב יותר - נשים עובדות הנמצאות בתקופת ההריון, חופשת הלידה ולאחריה. עם השנים הוחל החוק גם על עובדים הנמצאים בטיפולי פוריות ונשים השוהות במקלט לנשים מוכות. אולם משרתות הקבע לא זכאיות להגנות שבחוק.

כתבות נוספות בערוץ הקריירה

כל האוכלוסיות עליהן חל החוק מוגנות מפני פיטורים בזמן הריון, חופשת לידה, חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה, וכן נשים שרק שבו לעבודה לאחר חופשת לידה - אלא אם ניתן לכך אישור ממשרד הכלכלה.  בכל מקרה, לא ינתן אישור לפיטורים אם יש להם קשר להריון או לטיפולי הפוריות.

החוק גם אוסר לחלוטין על פיטורי עובדת בחופשת לידה בנוסף, הוא אוסר לפטר עובדת ב-60 הימים שלאחר תום חופשת הלידה, אלא אם הוכח כי אין קשר בין הפיטורין לבין הלידה או ההיעדרות לאחריה, או אם עסקו של המעסיק חדל מלהתקיים.

האינטרס הציבורי מאחורי החוק הוא עידוד הריבוי הטבעי והגנה על אוכלוסיות שעשויות להיות פחות "רווחיות" עבור המעסיק בתקופות מסוימות ומשכך, מעמדן בשוק העבודה מוחלש. המגבלות משתנות בהתאם לתקופה שבגינה נדרשת הגנה. כך למשל, בשונה מאישה בהריון, שחרף הקושי יכולה תיאורטית להתקבל לעבודה חדשה, הרי שאישה בחופשת לידה, לא מסוגלת לחפש עבודה בזמן זה.

אף שחוק עבודת נשים חל על כלל העובדים במשק - על משרתי הצבא הוא לא חל, בדומה לחוקים סוציאליים רבים. זאת מאחר שהם אינם מוגדרים כ"עובדים" והחוקים החלים עליהם הם כאלו שהוטמעו במפורש בפקודות הצבא או בחקיקה ספציפית.

נדמה היה שהמצב השתנה בשנת 2010, אז חוקק חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (חיילות בשירות קבע), התשע"א-2010, שאימץ את הרעיון הכללי של חוק עבודת נשים גם בצה"ל. חוק זה הרבה יותר תמציתי, לא מתייחס לכלל המקרים המנוים בחוק עבודת נשים ונוקט בגישה זהה לגבי פיטורי אשת קבע בהריון ופיטורי אשת קבע בחופשת לידה.

(צילום: Shutterstock)

בתוך כך, חוק חיילות בשירות קבע לא מאפשר לרשויות הצבא לפטר או אפילו להתחיל בתהליך של פיטורין את מי שנמצאת בהריון, חופשת לידה, חל"ת לאחר חופשת לידה או ב-60 ימים לאחר ששבה מחופשות אלו, אלא לאחר קבלת אישור משר הבטחון או מי שהוסמך על ידו.

כדי שהנושא יעלה לשר הביטחון, יש לקבל לכך אישור מקדים לכך מוועדה פנימית מיוחדת באגף כח האדם, בה חברה בין היתר נציגת יוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים). במקרה זה, אם הוועדה באכ"א מחליטה שלא להמשיך בהליך הפיטורים, התהליך מפסיק ולא עולה לשר הבטחון.

עוד נקבע במדיניות הצבא, כי אין לפטר משירות קבע גם משרתת קבע הנמצאת במקלט לנשים מוכות או משרת/ת שנמצא/ת בטיפולי פוריות בנסיון להרות, אלא לאחר קבלת אישור מוועדה פנימית באכ"א. אולם בשונה מהמקרים המנוים בחוק חיילות בשירות קבע, בשני מקרים אלו, אין צורך באישור שר הבטחון.

זכות הטיעון

לאנשי הקבע שעניינם עולה לבחינה בפני הגורמים הללו יש זכות לשטוח בפניהם את טענותיהם בכתב או בעל פה. חשוב למצות את כלל הזכויות העומדות בפני המשרתים הנמצאים באחד המצבים הללו ולא לחתום על כל מסמך המוותר על זכויותיהם, ללא ייעוץ משפטי מתאים.

הדברים הללו נכונים גם אם במועד מסירת ההחלטה על הפיטורין, לא היה ידוע לרשויות הצבא כי משרתת הקבע בהריון או כי משרת/משרתת קבע מצוים בטיפולי פוריות.

על החלטת שר הבטחון ניתן לערער בבית המשפט לעניינים מנהליים ואילו על החלטת הפיטורים עצמה ניתן לערר בפני ועדת הערר של מרשתי הקבע, שהוקמה לפי חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע).על החלטת הועדה באכ"א אין זכות ערעור מובנית, אך ניתן לערער עליה במסגרת ההחלטה הסופית הנוגעת להמשך שירותו של משרת הקבע, בפני וועדת הערר.

אמנם בפועל, הפרקטיקה הנהוגה במשרד הבטחון ובוועדה הפנימית, היא שככל שההריון נמצא בשלב מתקדם יותר, גדל הסיכוי כי שר הביטחון יבטל את הפיטורים. עם זאת, לפרקטיקה יש משקל נמוך יותר לעומת חקיקה, היא אינה שקופה לביקורת והיא יכולה להשתנות בהתאם למי שממלא את התפקיד במשרד הביטחון. 

הכותבת הינה עו"ד  העוסקת בייצוג משרתי קבע