שורד איתה הכל: גיא זו-ארץ חובב מסורת
את התדמית הבוהמיינית עוטפת משפחת זו-ארץ בשנים האחרונות בפיוטים, קבלה והרבה מסורת. ביחד עם אחיו רועי, מעלה זו-ארץ מופע – וחושף בבכורה את הפיוט החדש של האחים, "ברגש", שמילותיו מספר תהילים. "הילדים שלי מכירים את כל הפיוטים. מצמרר לראות את זה עובר הלאה"
ערב שבת בבית משפחת זו-ארץ: קידוש, חלות, סעודת שבת וזמירות. הרבה זמירות. פיוטים מבית אבא בלדינו, שכל אחד מילדיהם של יב"ז וגי"ז – יעל בר-זוהר וגיא זו-ארץ – מכיר בעל-פה. את התדמית הבוהמיינית עוטפת משפחת זו-ארץ בשנים האחרונות בפיוטים, קבלה ומסורת. הרבה מסורת.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"אנחנו מורכבים משלם, ובשלם הזה אני עושה המון דברים", מסביר גיא זו-ארץ ל-ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית". "אני חי חיים חילוניים, אבל סולם הערכים שלי לגבי מסורת ומשפחה ויהדות הוא משהו שהוא שמאוד חשוב לי. אז אני מנחה בטלוויזיה, משחק בתיאטרון, וגם הולך ללכת לבית הכנסת". והוא גם מניח תפילין באופן קבוע, "ומאוד נהנה מלימודי קבלה. אני חושב שזה הפסיכולוג הכי טוב שאי פעם המציאו... יש תמיכה של טלפונים, וזו תמיכה רוחנית מסוג אחר".
עוד בערוץ היהדות - קראו:
ביחד עם אחיו רועי, מעלה זו-ארץ מופע פיוטים – וחושף כאן בבכורה את הפיוט החדש של האחים, "ברגש" – שמילותיו
לקוחות מספר התהילים. "המשפחה שלנו התחלקה לשניים", הוא אומר. "היה את הצד של אמא ואת הצד של אבא. הצד של אמא - משפחה חילונית, שהגיעה לארץ מטורקיה ויוון ושימרו את מורשת הלדינו. אבל הצד אבא היה משפחה דתית לכל דבר, ואנחנו גדלנו סביב ההוויה של בית הכנסת.
"בשבת הייתי חוזר הביתה מבית הכנסת כילד וכנער, ממשיך בחיים החילוניים, אבל המנגינות האלו... והן חוזרות אלי. עם השנים, ברגע שקצת התבגרתי, נורא חיכיתי לחזור למקום הזה. הייתי מגיע לבית הכנסת בעיקר בראש השנה וביום כיפור, מצטרף לאבא, ונורא נהנה משירת הרבים.
"ואחרי כל חג, שוב הייתי יוצא עם המנגינות האלו, נשאר איתן, מוצא את עצמי יושב על הפסנתר, שר את הפיוטים, ומנסה להלחין קצת, לשיר את זה קצת. וכשרועי חזר לארץ, אמרתי לו: עכשיו - אנחנו חייבים לעשות מופע כזה. בעצם לקחנו את כל הפיוטים שאנחנו מכירים - אותה המנגינה, אותו עמוד השדרה, והלבשנו בעטיפה הרבה יותר מערבית".
"עולם הפיוט - שם זה הבית שלי"
כמעט 200 הופעות בשלוש שנים, זה סיכום העניין כולו: "'צאו לדרך' ו'הישרדות', ועולם הטלוויזיה בכלל, אלה דברים שאני מאוד נהנה מהם", הוא אומר, "אבל אפילו אי אפשר להשוות אותם עם המופע, עם המוזיקה, עם הלדינו, עם עולם הפיוט. שם זה הבית שלי. שם זה המקום של הביטוי המאוד אישי, יצירתי ושורשי. אני רואה את עצמי עוסק בזה לאורך שנים, כי אני רואה כמה טוב זה עושה לאנשים, וכמה כוח זה מחזיר לי".
זו-ארץ מספר על נגיעה בקהילות יהודיות ברחבי העולם. "כשאני שר: 'האזינה אלוקים תפילתי ואל תתעלם מתחינתי', זו בקשה ברורה; זה משהו שהוא מדוייק. המסורת זה 'דע מאיפה באת לאן אתה הולך', ואני רואה איך לילדים שלי זה נותן הרבה רוגע, שלווה, תוכן.
"הם יודעים מה זה יום שישי, הם מכירים את הקידוש. יש מי שאחראי לחלק את החלה, והגדול שלי קורא את 'אשת חיל'. הם מכירים את כל הפיוטים. יודעים לשיר את כל שירי הלדינו... מצמרר לראות את זה עובר הלאה, נספג, דבר שהוא באוויר, ונמצא בהוויה הזאת של הבית. לכל אדם צריכה להיות היהדות שלו, המסגרת המשפחתית שלו, המסורת שלו".
מחר (יום ו', 23.1) בשעה 12:00 יקיימו האחים גיא ורועי זו-ארץ את המופע "לדינו ופיוט מהבית" ב"הבימה", במסגרת פסטיבל הלדינו השני. ב-29.1 יתקיים מופע בתיאטרון חיפה.
לפנייה לכתב/ת 
