ארדן הבטיח שהאגרה תבוטל בסוף חודש מרץ, אך הציבור ימשיך לשלם לכל הפחות עד ספטמבר

אחת ההבטחות שלא יתקיימו בסוף חודש מרס, היא ביטול אגרת הטלוויזיה שהיתה אמורה להתבטל עד סוף החודש הנוכחי. השר גלעד ארדן, שכיהן בממשלה היוצאת כשר התקשורת ועדיין אחראי על הרפורמה ברשות השידור, עומד על כך שהדד ליין הנוכחי - עד סוף ספטמבר 2015 - לא יידחה שוב, אם כי אין לדעת אם לאחר הבחירות הוא עדיין יהיה בעמדת השפעה שתאפשר לו לעמוד בהבטחה.

• "הבחירות לא ישפיעו על ביטול האגרה"
• אושר חוק השידור הציבורי, האגרה תבוטל
• רשות השידור: רודפים גם את מי ששילם אגרה
  

גורם בכיר במשרד התקשורת אמר היום ל-ynet, כי עוד השבוע ימונה המנכ"ל הזמני לרשות השידור, שיכהן בתפקידו שנתיים. במסגרת עבודתו הזמנית, יחיל המנכ"ל את הרפורמה ברשות השידור.

(צילום: ששון תירם)

"עד לבחירות, ב-17במרס, כבר יישב המנכ"ל הזמני על כסאו ברשות השידור החדשה, ויחל לבצע את הרפורמה ברשות השידור", אמר הבכיר, "ברגע שהוא יוריד את המתג על הקיים ויכריז על רשות השידור החדשה, באותו רגע הציבור יפסיק לשלם את האגרה".

מכאן יוצא, שעל הציבור לשלם את אגרת הטלוויזיה ל-2014 כולה וגם לפחות עבור המחצית הראשונה של 2015. נכון להיום עומד סכום האגרה על 345 שקלים לשנה, בתוספת סכום של 136 שקלים שנגבה דרך אגרת הרישוי לרכב ושמופנה ישירות לקופת רשות השידור.

הציבור הפנים את המסר, והפסיק לשלם

בדיוק לפני שנה, במרס 2014, הודיע ארדן על התחלת הרפורמה ברשות השידור, לפיה הרשות תיסגר ויוקם גוף חדש לשידור הציבורי. בפועל החל התהליך ביולי 2014, והרפורמה יצאה לדרך למרות התנגדויות פוליטיות, ביניהן התנגדות קשה של יו"ר מפלגת המחנה הציוני, יצחק (בוז'י) הרצוג.

בהמלצות ועדת לנדס, שהובילה לרפורמה, נקבע כי החל מסוף חודש זה, ב-31 במרס 2015, לא היינו אמורים לשלם עוד את האגרה. אזרחי ישראל הפנימו את המסר, והאמינו כי לא ייאלצו לשלם עוד את אגרת הטלוויזיה והרדיו.

ארדן אמר באותו מעמד: "תשלום האגרה הפך סמל, ונתפס כאגרה ללא תמורה. אנחנו לא מוכנים שיגבו מהציבור בדרכים מפוקפקות את מימון ההוצאות והבזבוזים של ארגון כושל".

אלא שארדן, שנשאר אחראי על יישום החוק החדש למרות שאינו עוד במשדד התקשורת, הוא שהגיש לראש הממשלה בקשה להארכה ראשונה של שלושה חודשים ביישום הרפורמה ובהקמת הגוף החדש לשידור ציבורי. הארכה זו מאפשרת לרשות לגבות את האגרה לפחות למחצית הראשונה של 2015.

"העיכובים בהקמת הגוף החדש לשידור ציבורי הובילו לכך, שתשלום האגרה לא ייפסק בסוף החודש הזה, ואולי לאחר הבחירות יוחלט להאריך את תשלום האגרה, אבל זה כבר לא יהיה תלוי בארדן, אלא אם יחזור לתפקיד שר התקשורת", הסביר הבכיר במשרד התקשורת.

לדברי הגורם הבכיר, ההצהרה הראשונית של ארדן על הפסקת תשלום האגרה בסוף מרס 2015 הושתתה על ההנחה, שנכון לימים אלו כבר היה אמור להיות מנכ"ל זמני לרשות השידור החדשה. כיוון שהמנכ"ל הזמני טרם מונה, ובשל עיכובים נוספים בהליך הפירוק, האריכו על פי המותר בחוק את מועד תחילת עבודתה של רשות השידור החדשה עד לסוף ספטמבר 2015. בהתאם לכך תיפסק גביית האגרה מהציבור לא יאוחר מה-30 בספטמבר.

"אגרת הטלוויזיה תבוטל עוד השנה, כפי שנקבע בחוק, לא יאוחר מ-30.9.2015", אמר היום ארדן ל-ynet.

למרות ההבטחות: מבצע גבייה נוסף

מטרת תשלום האגרה על ידי הציבור נועד לשחרר את השידור הציבורי מתלות בגורמים ממשלתיים, פוליטיים ומסחריים. בישראל רשות השידור אחראית על גביית האגרה, אבל אינה חייבת לקבל אישור של וועדת הכספים של הכנסת לגובה האגרה ולתקציב המתוכנן. אגף הגבייה של הרשות נוטל לעצמו חופש מוחלט במתן קנסות ועיקולים ללא משלמים.

גם ההבטחות להפסקת האגרה לא מנעו מרשות השידור לצאת במבצע גבייה נוסף. בינואר האחרון פתח פרופ' דוד האן, כונס הנכסים הרשמי של רשות השידור בפירוק, במבצע גביית האגרה. זאת מאחר ויותר מ-330 אלף בתי אב חייבים לרשות השידור כ-550 מליון שקלים. רבים מחייבים אלה נמנעו מתשלום בעקבות הודעתו של ארדן על ביטל האגרה ב-2015.

אז מה צפוי בחודשים הבאים: לפי הגורם במשרד התקשורת, כאמור, השבוע ייבחר המנכ"ל הזמני החדש ע"י ועדת איתור, בראשות השופט בדימוס, עזרא קמא. שני המועמדים המובילים הם אלדד קובלנץ, מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית, או אהובה פיינמסר, ששימשה בעבר כמנכ"לית הטלוויזיה החינוכית.

מדובר בתפקיד שבין היתר אמור לחצוץ בין הדרג הפוליטי לניהולי ברשות. הליך מינוי המנכ"ל הראשון, שייחשב כמנכ"ל זמני, כולל את אישור השר, יש להניח שארדן יצטרך לאשרו. ברגע שהמנכ"ל הזמני החדש ייכנס לתפקידו, תחל בניית השידור הציבורי החדש, במקביל להליך הפירוק המתנהל כעת.