בעלת חברה תשלם מכיסה מיליון שקל ארנונה

שנים חמקה חברת "א. עץ דקו" מתשלום ארנונה לעיריית ת"א, ולשם כך אף "נסגרה" ו"נפתחה" מחדש. שופט קבע: הבעלים תשלם את החוב בעצמה

עו"ד גיא פרבמןפורסם: 10.03.15 , 08:30

חברת "א. עץ דקו", העוסקת בשיווק ומכירה של עץ, חמקה במשך שנים מתשלום ארנונה לעיריית תל אביב. לשם כך היא לא רק התעלמה מדרישות תשלום חוזרות ונשנות, אלא גם נסגרה ונפתחה תחת שמות שונים. לאחרונה, בעקבות תביעה שהגישה העירייה, קבע בית משפט השלום בתל אביב שבעלת החברה, מלכה עובדיה, תשלם מכיסה הפרטי את החוב - כמיליון שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לאורך השנים נותרה הבעלות במלואה בידי המשפחה, ולאחר מכן בידי עובדיה בלבד, עד שב-2011 נרשמה החברה על שם בנה. את התביעה הגישה העירייה ב-2012, ובה כ-970 אלף שקל בגין אי תשלום ארנונה בין 2005 ל-2011.

באיחור

עיריית ר"ג נזכרה: לא שילם ארנונה 30 שנה

מערכת PsakDin

אחרי עשרות שנים התבקש בעל נכס בשטח 1,700 מ"ר לשלם 250 אלף שקל. בתום הליך משפטי סבוך קבע העליון שדרישת העירייה מוצדקת

עיריית ר"ג נזכרה: לא שילם ארנונה 30 שנה

לטענת העירייה, עובדיה השתמשה בחברה על מנת להתחמק מהתשלומים ויש לחייב אותה באופן אישי. העירייה דרשה לעשות זאת על בסיס חוק ההסדרים, שלפיו ניתן להשית חבות בארנונה על בעל שליטה בחברה פרטית כאשר החברה התפרקה או הפסיקה את פעילותה.

לחלופין, טענה העירייה, ניתן לחייב את עובדיה גם על ידי "הרמת מסך" לפי דיני החברות, שפירושה הסרת החיץ המפריד בין החברה לבין בעליה.

הנתבעת טענה כי לאורך השנים היא עסקה בעבודות משק בית ולא היה לה קשר לחברה. בנוסף, לשיטתה, אין קשר בין החברות השונות שנפתחו או נסגרו במשך השנים ולא מתקיימות כלל הנסיבות המצדיקות להטיל עליה חבות אישית. לדבריה היא מעולם לא הבריחה נכסים, שכן במועד הפסקת פעילות החברה לא היו לחברה נכסים.

אבל השופט רונן אילן קיבל את תביעת העירייה, לאחר שהשתכנע כי במשך שנים פעלו מחזיקי הנכס להתחמקות מתשלום ארנונה. תחילה צברו חוב עתק עד 2004, וכדי להתחמק מתשלום הועברה הפעילות בנכס לחברה אחרת, שאף היא צברה חוב לעירייה. כדי להתחמק גם מתשלום זה הועברו מניות החברה לעובדיה, ובהמשך הועברה הפעילות לחברה חדשה בשם דומה ובבעלות בנה של הנתבעת.

לדעת השופט, כחלק מאותה מסכת שיטתית של התחמקות הוצגה הנתבעת כחסרת הבנה בעסקי החברה, אולם השופט הבהיר כי איש לא כפה עליה את הבעלות במניות החברה, וכאשר קבלה אותן, יש להניח שהייתה מודעת לסיכונים הגלומים בכך. על כן, עליה לשאת בתוצאות.

השופט קבע כי הוכחו כל היסודות הנדרשים להשתת חבות אישית בארנונה לפי חוק ההסדרים, ודי בכך כדי לקבל את התביעה, אך הוסיף כי גם בהתעלם מחוק ההסדרים, ניתן היה לקבל את התביעה על בסיס דיני הרמת מסך. "זו אפוא דוגמה לשימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של החברה והצדקה מלאה להטלת חבות אישית על בעל המניות", כתב השופט אילן.

לבסוף חויבה עובדיה לשלם לעירייה כ-970 אלף שקל, בתוספת ריבית והצמדה. בנוסף, הנתבעת חויבה בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל.