כונס נכסים התרשל - ישלם מכיסו 325 אלף ש'

עורך דין שמונה לטפל בתיק הוצל"פ לא חילק כנדרש את 1.6 מיליון השקלים שהתקבלו ממכירת ביתו של החייב. את הנזק הוא ישלם בעצמו

עו"ד יורם פלץפורסם: 16.03.15 , 23:09

החלטה חריגה של ההוצאה לפועל בראשל"צ: עורך דין חויב לפצות מכיסו את רשות המסים ב-325 אלף שקל, בשל נזקים שנגרמו לה עקב התנהלותו במסגרת מינוי ככונס נכסים בתיק הוצאה לפועל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התיק נפתח ב-2009 לאחר שחייב צבר חובות של מיליוני שקלים לגופים שונים, בהם בנק ירושלים ורשות המסים. בשלהי 2009 מונה עורך הדין ככונס נכסים שתפקידו היה למכור את בית החייב במבשרת ציון ולחלק את התמורה בין הנושים.

תביעה

רכשו דירה ונפלו: העו"ד התרשל? העו"ד ישלם

עו"ד יגאל מירון

בני זוג קנו דירה והדגישו בפני העו"ד שהכין את ההסכם שהם מעוניינים לבצע תוספות בנייה. אבל אז הם נתבעו ע"י השכנים ונאלצו לשלם פיצויים לדיירים

רכשו דירה ונפלו: העו"ד התרשל? העו"ד ישלם

ואכן, הנכס נמכר תמורת 1.675 מיליון שקל, ולאחר הוצאות הכינוס נותרו בידי כונס הנכסים 1,515,250 שקל. בספטמבר 2010 הורה רשם ההוצאה לפועל לכונס לשלם מכספים אלה את החוב לרשות המסים בתוספת ריבית והצמדה, לאחר מכן לסלק את החוב לבנק ירושלים, ואם תישאר יתרה להעביר גם אותה לרשות. ואולם, לטענת רשות המסים, הכונס לא מילא אחר ההחלטה ושילם רק לבנק ירושלים.

בתנאים מסוימים מסמיך חוק ההוצאה לפועל את הרשמים שלה לחייב כונס נכסים שלא מילא אחר חובותיו לשלם את הפיצוי מכיסו האישי. בהתאם, הגישה הרשות בקשה לחייב את הכונס לשלם לה כ-640 אלף שקל.

הרשות טענה כי הכונס הפר את חובותיו בשני מישורים: האחד – אי הגשת דוחות תקופתיים וכספיים בניגוד להוראות הרשמים. והשני – אי-העברת הכספים לידיעה, ככל הנראה משום שמעל בהם.

כונס הנכסים לא הגיב לבקשת רשות המיסים ואף לא הגיע לדיון בפני הרשמת דיאנה פסו-ואגו, שהחליטה להכריע בבקשה גם בלעדיו. היא הדגישה כי כשכונס נכסים מפר חיובים כלליים - כמו החובה לנהוג בתום לב ולא להתרשל - יש לתבוע אותו בנזיקין, ואין להוצאה לפועל סמכות לדון בכך.

סמכותה של ההוצאה לפועל לחייב כונס בפיצוי אישי, ציינה הרשמת, מתמצת בהפרת החובות הספציפיות המוטלות עליו לפי חוק ההוצאה לפועל, בהן מילוי אחר הוראות הרשמים, הגשת דוחות וניהול ומכירת הנכסים שעליהם הוא אמון. חיוב כזה אפשרי אם הכונס לא סיפק הצדק סביר למעשיו ואם גרם לנזק מוחשי בפועל.

משכך קבעה הרשמת שאינה מוסמכת לדון בטענת המעילה (שאינה נחשבת להפרת אחת החובות המנויות בחוק ההוצאה לפועל), אך זאת בניגוד לאי הגשת דו"חות והימנעות הכונס מלחלק את התמורה על הנכס תוך הפרת הוראות מפורשות שניתנו מפי רשמי ההוצאה לפועל.

הרשמת קבעה כי התנהלות הכונס במקרה זה הייתה חמורה, פגומה ולא ראויה, ומאחר שוויתר על זכותו להתגונן, מן הסתם לא הצליח להראות כל הצדק סביר להתנהגות זו. היא קבעה כי הפרת חובות הדיווח מצד הכונס לא הסבו לרשות נזק ממשי, אולם בצד זאת ברור שאי-העברת הכספים שהיו אמורים לכסות את חובו של החייב לרשות – הסבה לה נזק מוחשי.

מאחר שכונס הנכסים לא טען דבר כנגד סכום הנזק שתבעה, חייבה אותו הרשמת בנזק שנגרם לרשות לפי חישוביה בשל אי-העברת הכספים, בסכום של כ-325 אלף שקל.