"צ'אפי": רובוט מברזל עם לב של זהב
שלל סרטי המדע בדיוני שיצר הבמאי הדרום אפריקאי המבטיח ניל בלומקמפ עד כה באים לידי ביטוי ב"צ'אפי" - במרכזו עומד רובוט בעל אינטלגנציה מלאכותית שלומד מה זה להיות ילד אנושי, ועל הדרך גם מציל את העולם. נקווה שהביקורות הלא מפרגנות לא יהרסו את החזון שלו בדרך לסרטי המשך
מעציב לראות את המסלול המהיר אותו עבר ניל בלומקמפ מילד לפלא למי שגורר מאחוריו שני סרטים בעייתיים. בגיל 29 הוא ביים את הפיצ'ר הראשון שלו "מחוז 9" (2009), סרט שהפגין גישה רעננה לעימות בין המין האנושי וחיזרים שוכני גטאות ביוהנסבורג (עיר הולדתו של הבמאי). זו היתה אלגוריה שנונה על יחסים בין גזעיים ובין העולם הראשון לשלישי, הצלחה כלכלית וביקורתית גדולה, ואחד מסרטי המדע בדיוני הספורים שהיו מועמדים לאוסקר לסרט הטוב ביותר.
עוד ביקורות סרטים ב-ynet:
"אליסיום" (2013) היה ניסיון נוסף לעשות מדע בדיוני בעל מסר פוליטי, אך הפעם עם תקציב גדול יותר והישענות רבה יותר על סצנות אקשן. הפעם היה זה היחס בין האלפיון העליון החי בתחנת חלל הנראית כמו קאנטרי קלאב, והמין האנושי החי על הכוכב הצפוף עם משאביו הקורסים. כלכלית הסרט הצליח, אך הביקורות היו פושרות יותר. כעת, בסרטו השלישי "צ'אפי" ("Chappie"), נראה שסר חינו של הבמאי בעיני המבקרים האמריקאים, אשר נתנו לסרט ציונים נמוכים עד גרועים. הסרט יצא לפני שבועיים, אך כבר כעת ניתן להעריך כי למרות שלא יפסיד כסף, הוא יהיה הצלחה צנועה ביותר.
"צ'אפי" הוא, ללא ספק, סרט לקוי. יחד עם זאת נדמה לי כי הביקורות החמירו עמו יתר על המידה. ניתן לערוך השוואות לא מחמיאות לסרטים אחרים, שבהם רובוטים מפתחים תודעה, ושהדגשים שלהם מצויים גם בסרט זה: מ"תקלה מופלאה" (1986) של ג'ון בדהם, עם הרובוט ג'וני 5 כילד תמים וסקרן; דרך מכונת השיטור הסייבורגית ב"רובוקופ" (1987), הסאטירה המעולה של פול ורהובן; וכלה באימפקט הרגשי של יחסי אדם-מכונה ב"אינטליגנציה מלאכותית" (2001), סרטו הלא-מוערך-מספיק של סטיבן ספילברג.
ובכל זאת, כדאי לראות לא רק את הדומה לסרטים קודמים, אלא גם את האופן בו "צ'אפי" מבטא את הנטיות הספציפיות של בלומקמפ, יוצר צעיר שעדיין נמצא בתהליך התפתחות.
לפני שהחל לביים, בלומקמפ ביים סדרת סרטים קצרים ומבריקים שבהם לא רק הפגין את יכולותיו המרשימות כבמאי וכאיש אפקטים מיוחדים, אלא גם סימן את תחומי העניין שיאפיינו את סרטיו העתידיים. "Alive in Joburg" מ-2005 היה סקיצה לקראת "מחוז 9", ואילו שלושה מסרטיו האחרים מכילים אספקטים של עמדתו לגבי רובוטיקה ואינטליגנציה מלאכותית. יתכן שהבעיה העיקרית של "צ'אפי" היא הניסיון לכלול כל אחד מאלמנטים אלו, ולעשות זאת תוך כדי שימוש בלא מעט סצנות אקשן על חשבון הפיתוח שלהם.
ב-"Tetra Vaal" מ-2004 - שמה של חברת רובוטיקה המופיעה גם ב"צ'אפי" - בלומקמפ הציג רובוטים ככוח שיטור עירוני ביוהנסבורג. לא רק שהמראה של רובוטים אלו הוא הבסיס לאלו המופיעים בסרט הנוכחי, אלא גם נקודת המוצא העלילתית: יוהנסבורג הקורסת תחת הפשיעה הגוברת שעוברת להשתמש בכוח שיטור רובוטי. ב"צ'אפי" המדען העיקרי מאחורי רובוטים אלו הוא דיון ווילסון (דב פטאל) המנסה להגיע לשלב הבא ולפתח אינטליגנציה מלאכותית שתאפשר לרובוט ללמוד, לחשוב ולהרגיש - פיתוח הנדחה על הסף על ידי הבוסית שלו מישל בראדלי (סיגורני וויבר).
מנגד ישנו הרובוט המתחרה - מכונת לחימה ענקית בשם מוס, הנשלטת מרחוק על ידי מחשבותיו של המפעיל. המדען המתחרה בהמצאה של דיון הוא וינסנט מור (יו ג'קמן), שישאף לחבל בהצלחה של הרובוטים המשטרתיים.
ב"Tempbot" מ-2005 (שילוב של "עובד זמני" ו"רובוט") בלומקמפ יצר קומדיה מלנכולית על רובוט חושב שמנסה להבין את העולם האנושי והסביבה המשרדית שאליה הובא לעבוד. ב"צ'אפי" הרעיון הזה מפותח כאשר דיון מחדיר למערכת ההפעלה של אחד הרובוטים המשטרתיים את התוכנה שתהווה בסיס להתפתחותה של תודעה. צ'אפי (Motion Capture וקול של שחקנו הקבוע של בלומקמפ, שרלטו קופלי), עתיד להתפתח במהירות, משלב הילדות, להתבגרות, בחמשת הימים שבהם הסוללה המניעה את הגוף תחזיק מעמד.
אך צ'אפי נופל לידיהם של חברי כנופיה. נינג'ה ויו-לאנדי (אותם מגלמים חברי להקת הרייב-ראפ הדרום אפריקאית Die Antwoord, ש"נינג'ה" ו"יו-לנדי" הם שמות הבמה שלהם). יחד עם החבר השלישי המכונה אמריקה (חוסה פאבלו קנטייו) הם מעניקים לעצב את הילד המפוחד בגוף רובוט לחבר כנופיה. הם נזקקים לו בשוד שיאפשר להחזיר חוב לסוחר סמים אימתני. סיפורו של צ'אפי הוא גם סיפור של ילד שגדל בסביבה הלא נכונה והמקומות אליהם הוא עלול להידרדר. רעיון מעניין, אבל הסרט לא משתהה ומפתח אותו בצורה מתגמלת מבחינה רעיונית או רגשית.
ב"Yellow" מ-2006, סרט קצר שנעשה במימון חברת אדידס, רובוט ישראלי בעל חזות חיצוני אנושית נמלט ממפעיליו ומתערה בחברה האנושית. רעיון זה שייך לאלמנטים המתרחשים בחלקו האחרון של הסרט, שבה עולה הרעיון של מהי תודעה, ומהו הקשר בינה לבין גוף.
בלומקמפ כתב את "צ'אפי" כחלק ראשון בטרילוגיה, שהחלק האחרון של סרט, חרף היותו מהיר ומבולבל מדי, רומז על הפוטנציאל שיש לסרטי ההמשך. הפרויקט הבא של בלומקמפ הוא הפרק החמישי בסדרת "הנוסע השמיני". חרף ליקוייו של "צ'אפי", יהיה זה מאוד חבל אם הביקורת השלילית, ההצלחה הקופתית המוגבלת, או רצונו של הבמאי לשקם את סדרת "הנוסע השמיני", ימנעו ממנו לעשות את סרטי ההמשך בטרילוגיה.
