קיבל דירה במתנה – מחציתה תעבור לגרושתו

בתום 32 שנות נישואים דרשה אישה את זכויותיה בנכס שקיבל בעלה מהוריו. הבעל טען שהדבר מנוגד להוראת חוק יחסי ממון, אולם נדחה בביהמ"ש

עו"ד איליה וייסברגפורסם: 15.04.15 , 19:32

בתום 32 שנות נישואים קשות, שבהן הייתה האישה קורבן לאלימות, קבע בית המשפט לענייני משפחה שיש לה זכויות על מחצית מהדירה שבעבר קיבל בעלה במתנה מהוריו, זאת לכאורה בסתירה להוראות חוק יחסי ממון. הבעל ערער על כך לבית המשפט המחוזי בחיפה, אולם גם שם נקבע שלא ייתכן שאשתו תצא מהנישואים הללו ללא כלום.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג נישאו ב-1982 ונולדו להם שישה ילדים. בשלהי שנות ה-90 עברה המשפחה להתגורר בבית שקיבל הבעל במתנה מהוריו. ב-2014, אחרי שנים שבהן סבלה האישה מאלימות, החליטו בני הזוג להיפרד. האישה תבעה את מחצית הזכויות בבית, אף שאינו רשום על שמה ואף שלפי חוק יחסי ממון היא לא זכאית להן, מאחר שהבית ניתן לבעלה במתנה.

סכסוך משפחתי

הבן תבע: הוריי התחייבו לתת לי דירה במתנה

עו"ד גדלי סולן

במעמד האירוסין של בנו חתם גבר חרדי על שטר התחייבות מסורתי ("וורט"). כשחלפו השנים וההבטחה לא קוימה, הגיעה המשפחה לביהמ"ש

הבן תבע: הוריי התחייבו לתת לי דירה במתנה

הבעל התנגד וטען שמעולם לא הייתה כוונת שיתוף בבית, ועל כך מעידה מערכת היחסים הרעועה בינו לבין אשתו. בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבל את תביעת האישה והזכיר שלפני המעבר לדירת המתנה מכרו בני הזוג את דירת המגורים הקודמת שלהם והשתמשו בכסף לשיפוץ. זאת, בהצטרף יתר הנסיבות, בהן חיי הנישואין הארוכים, מעידות על כוונת שיתוף בבית.

הבעל ערעור לבית המשפט המחוזי, ובו שוב סיפר על מערכת היחסים הרעועה בינו לבין אשתו, שלשיטתו מעידה על כך שמעולם לא התכוון לשתף אותה בזכויותיו בבית.

אלא שבעת חקירתו במשפט הודה הבעל שלא ייתכן שאם ילדיו תצא בחלוף 32 שנות נישואים ללא כלום והוא חושב שמגיע לה כרבע משווי הבית. "הכול שלי", הוא אמר, "אך אני לא רוצה להוציאה בלי כלום כדי שלא יגידו שהוצאתי אותה בלי כלום, על כל המרורים שהיא עושה עכשיו".

השופט חננאל שרעבי קבע שאין כל סיבה להתערב בממצאי בית המשפט לענייני משפחה. לעמדתו, בית המשפט החליט בצדק שלאישה יש זכויות בבית מכוח הדין הכללי.

הוא התייחס לתוצאה העגומה שתיווצר אם ערעור הבעל יתקבל: לאשתו – אם ששת ילדיו וסבתא לששת נכדיו – לא יהיה כל רכוש, בעוד שהבעל ימשיך להחזיק בבית יקר ערך. בהתחשב בכך שתכלית חוק יחסי ממון היא להביא לידי איזון כלכלי על מנת לצמצם את חוסר השוויון הממוני בין בני הזוג – לא ניתן להסכים לכך.

השופט הבהיר שניתן לייחס לבעל כוונת שיתוף בבית ואין כל מקום להתערב בקביעה שהשיתוף יהיה במחצית הזכויות. השופטים שושנה שטמר וד"ר עדי זרנקין הסכימו עם פסיקה זו, ומשכך הערעור נדחה. הבעל חויב בהוצאות משפט של 10,000 שקל.

שוב ושוב ערים אנו לתוצאה של מלחמה מיותרת שמנהלים אנשים שרק לפני כמה שנים היו יקרים מכל אחד לשנייה. מלחמה זו ניתן היה למנוע בקלות אילו השניים היו עורכים הסכם ממון ומסדירים בו את זכויותיהם הקיימות והעתידיות. הסכם כזה, שאושר כחוק, עומד ויעמוד כנגד כל תקיפה משפטית אם הצדדים פעלו על פיו לאורך החיים המשותפים.