בג"ץ וזכויות ניצולים: יוצאי לוב ועולים מאוחרים

גם לקראת יום השואה 2015 נדרשת מערכת המשפט בישראל להמשיך ולעסוק בבירוקרטיה הסבוכה שעוטפת את זכויותיהם של קורבנות הנאצים

עו"ד נלי בן-דרורפורסם: 15.04.15 , 22:50

לקראת יום הזיכרון השואה והגבורה שיצוין מחר (ה') נדרש בג"ץ לדון באחרונה בשתי סוגיות הקשורות בזכויותיהם של ניצולים במדינת ישראל. אחת מהן נסובה על סוגיית הניצולים מצפון אפריקה, שרק בשנים האחרונות החלה לקבל את התודעה הציבורית הראויה. השנייה עסקה במהות החוק לפיצוי נרדפי הנאצים, שקבע את 1953 כשנה המכריעה בזכאות של עולים לפיצויים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התיק הראשון עסק בשאלה אם יורשיהם של ניצולי שואה יוצאי לוב, שזכאותם לתגמולים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים הוכרה רק בעקבות פסק דין תקדימי מ-2010, זכאים לרשת את זכותם לתגמולים.

תביעה

ישראלית תקבל חצי מיליון על פוליסה מ-1942

עו"ד יואב סלומון

בת ליוצא בולגריה יצאה למסע שורשים וגילתה ביטוח שערך אביה תחת המשטר הפרו-נאצי. כיצד קרה שדווקא מדינת ישראל תשלם לה את הסכום?

ישראלית תקבל חצי מיליון על פוליסה מ-1942

הפרשה החלה בדחיית תביעות תגמולים שהגישו ניצולי שואה יוצאי לוב בשנים 2002-2001, בשל הדעה המקובלת באותה תקופה שלפיה יהודי לוב לא סבלו באופן גורף משלילת חירותם, ולא היה כל חשש מבחינתם מפעולות אלימות של הצורר הנאצי. בנסיבות אלו, התפיסה הגורפת הייתה שחוק נכי רדיפות הנאצים לא חל על יוצאי לוב, למעט מקרים נדירים במיוחד.

כאמור, גישה זו שונתה לראשונה באפריל 2010 בפסק דין תקדימי, שבו קבעה ועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים שבמקרים מסוימים יש להכיר ביהודים יוצאי לוב כ"נרדפים", באופן שיזכה אותם בתגמולים.

בעקבות זאת הגישו יורשיהם של ניצולים שנפטרו בינתיים עררים על דחיית התביעות שהגישו יקיריהם בעבר. ואכן, ועדת העררים קבעה כי היורשים יכולים לממש את זכויות הניצולים שנפטרו בטרם הוכרה זכאותם.

המדינה ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, שקבע כי הזכות לתגמולים היא זכות סוציאלית אישית המוענקת לניצולים עצמם ואינה ניתנת להעברה. לפיכך, בעוד שיורשי ניצולים שנפטרו לאחר אפריל 2010 והגישו ערר טרם פטירתם, זכאים לרשת את התגמולים, הרי שיורשים של ניצולים שלא ערערו בעצמם – אינם זכאים לתגמולים.

ערעור שהגישו היורשים של הניצולים שלא הספיקו להגיש עררים בחייהם נדחה בעליון, אך הם לא התייאשו והגישו בקשה לדיון נוסף בעניינם. בהחלטה שניתנה בתחילת החודש דחתה נשיאת העליון, השופטת מרים נאור, את הבקשה. היא ציינה כי למרות המגמה לפרש את החוק באופן מקל – שמיטיב עם קורבנות השואה – מתן זכות לירושת תגמולי הניצולים ליורשיהם היא מרחיקת לכת, מנוגדת למטרתו הסוציאלית של החוק (סיוע לניצולים עצמם) ובעלת השלכות תקציביות משמעותיות.

להידרש לטיפול בשארית הפליטה

בסמוך לדיונים בעתירה הזו דן בג"ץ בעתירה שהוגשה בין היתר על ידי עמותת "כן לזקן" והתאחדות עולי רומניה בישראל, שקראה להכיר גם בניצולי שואה שהגיעו לישראל לאחר 1953, אף שחוק נכי רדיפות הנאצים חל רק על ניצולים שעלו ארצה עד לאוקטובר אותה שנה.

המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, ציין בהחלטה שניתנה ביום שני האחרון כי "אין חולק שנושא זכויותיהם של שרידי השואה, המתמעטים והולכים בגזירת הטבע, מצוי וצריך להיות מצוי על סדר היום הממשלתי, הפרלמנטרי והציבורי, ומבחינה זו יש טעם מוסרי-אנושי-חברתי בעתירה".

השופט רובינשטיין הוסיף כי "ראוי לעודד את הממשלה והכנסת להידרש גם לשארית הפליטה שאינה זוכה כיום להטבות, מבלי שניטע מסמרות. הדברים נכתבים ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מועד בלוח השנה המזכיר לנו לא רק את ההולכים בשואה אלא גם את מי שעמנו, ייבדלו לחיים ארוכים".

בטרם קיבלו החלטה בעתירה, הורו השופטים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ודפנה ברק-ארז לראש הממשלה ולשרי הממשלה הרלוונטיים להגיש הודעת עדכון על אופן הטיפול בנושא עד 15 באוקטובר, שלאחריה ימשיך הטיפול בעתירה.