שתף קטע נבחר

למכירה: מזכרות נאציות ומסמכי שואה באינטרנט

ישראלי מפ"ת מוכר מטבעות נאציים באיביי. ישראלי מר"ג מוכר תעודה מאושוויץ. גרמנים, פולנים, אמריקאים ואחרים מוכרים באיביי, אמזון ואתרים נוספים בולים עם צלבי קרס ודיוקנאות של היטלר. "קנו חתיכה מההיסטוריה"! הם מקדמים את המכירות. רובם לא מבינים מה הבעיה. אחרים מטפחים פטיש לאסתטיקה הנאצית או תומכים באידיאולוגיה

"חתיכה מההיסטוריה הנאצית בידך, תמורת 3.95 דולר בלבד! פריט נהדר להשקעה (המחירים ימריאו כשהפריטים יהיו בני 100 שנה), טוב למי שהתקציב שלו מוגבל, או למישהו שרוצה להעניק משהו שאומר: וואו!"

 

 

כך כותב אחד המוכרים ב-איביי (eBay) אמריקאי מיוטה, שמציע מטבעות עם הנשר הגרמני נושא צלב קרס בולט.

 

הוא מדגיש שכל הפריטים שהוא מוכר - אותנטיים ומקוריים. וממשיך: "... בדיוק כמו כל הסרטים שיצאו או ייצאו. היה הבעלים של חתיכה מקורית מגרמניה הנאצית של תקופת מלחמת העולם השנייה, עם צלב קרס!"

 

הוא מוסיף: "מתנה מאוד לא יקרה ואיכותית לאנשים עם תקציב מוגבל!, מתנה נהדרת לסבים, אבות, דודים, דודות – כל מי שנמצא בשירות צבאי!"

 

פריטים שמותרים למכירה באיביי ()
פריטים שמותרים למכירה באיביי


פוסטר של היטלר באמאזון ()
פוסטר של היטלר באמאזון

 

מותר למכור בולים נאציים באיביי

לפי מדיניות איביי, פריטים כאלה לא אסורים למכירה. מותר למכור מטבעות ובולים ממלחמת העולם השנייה, לא משנה איזה סמל מוטבע עליהם וכך גם מכתבים, גלויות ומעטפות שמציגים סמלים נאציים ורפליקות, אפילו אם הן כוללות צלב קרס ואת דמותו של היטלר.

 

בנוסף מותרת המכירה של פריטים שמציגים צלבי קרס שלא קשורים לגרמניה הנאצית, כמו פסלים בודהיסטיים, שמיכות של ילידים אמריקניים, וקמעות למזל טוב.

 

מה אסור למכור שם? תמונות מהשואה, מדים או רפליקות של מדי אסירי מחנות הריכוז וההשמדה, תמונות של נרצחים בשואה, תמונות של גירוש או אלימות, דרכונים או מסמכים נאציים, כלי נשק, מדליות מאולימפיאדת 1936, ספרים שנכתבו על-ידי נאצים ותעמולה נאצית.

 

קשה למצוא באיביי פריטים שמציגים אנטישמיות בוטה וגלויה. כלומר פוסטרים שמשפילים יהודים, שחורים וצוענים, תעמולה אנטי יהודית. בגדול, איביי נקי מהם, אך אם מחפשים, אפשר בכל זאת להיתקל בפריטים כאלה, שעברו את מסננת הרדאר.

 

עבר את הרדאר. פריט תעמולה עם ניחוח אנטי יהודי באיביי ()
עבר את הרדאר. פריט תעמולה עם ניחוח אנטי יהודי באיביי

  

למה בכל זאת מכירה של "חתיכת היסטוריה", המותרת למכירה באיביי, כמו מדים נאציים, מטבעות ובולים מעוררת רתיעה ואפילו בחילה? מן הסתם, משום שרבים מהפריטים המותרים למכירה, מכילים צלב קרס, סמל שיש לו משמעות של שנאה עד היום. אחרים מציגים את דמותו הלא סימפטית בלשון המעטה של אדולף היטלר, שלא היה רק יוזם "הפיתרון הסופי", התוכנית להשמדת העם היהודי, אלא נחשב גם למחולל מלחמת העולם השנייה, שקטלה למעלה מ-64 מיליון בני אדם בעולם.

 

כלומר רבים יסכימו שבהחלט לגיטימי למכור פריטים היסטוריים מאותה תקופה, אפילו אם הם שייכים לצד "החשוך" במלחמה, אך רבים גם יסכימו שלא כל כך לגיטימי, או לכל הפחות בעייתי למכור לצרכנים פרטיים פריטים עם סמלים כאלה, שרלוונטיים עד היום לא רק לניצולים, אלא גם כסמל פעיל לשנאת יהודים ואחרים.

  

בין מוכרי המטבעות הנאציים: ישראלי מפ"ת

בין מוכרי המטבעות, הופתענו לגלות גם ישראלי (!) מפ"ת (!) שמציע שני מעות נאציים תמורת 3.92 דולר לאחד. לצידו מציעים מרכולות דומות גם מוכרים מגרמניה, פולין, לטביה, ארה"ב, בריטניה וקנדה. מילא הם, אבל למה שישראלי ימכור פריט כזה?

 

ישראלי שמוכר מטבעות נאציים ()
ישראלי שמוכר מטבעות נאציים

גרמני, ישראלי ופולני - כולם מוכרים מטבעות עם צלבי קרס. מכירה לגיטימית או צורמת? ()
גרמני, ישראלי ופולני - כולם מוכרים מטבעות עם צלבי קרס. מכירה לגיטימית או צורמת?

 

נניח שצרור מטבעות כזה נמצא ברשותו, משום שבני משפחתו שמרו אותו מסיבות השמורות עמם. מדוע למכור את המזכרת הבעייתית ולא לתרום אותה למוזיאון כמו יד-ושם, או בית לוחמי הגטאות? למה שיהודי יעשה ביזנס מפריט שקשור בטראומה הקשה ביותר שחווה העם שלו?

 

ישראלים שמוכרים מזכרות מהשואה

אותו ישראלי לא ענה לשאלתנו במייל: מדוע הוא מוכר את המטבעות, אבל ישראלי אחר, שמוכר פריט אחר (ביקש לא להזכיר מהו הפריט, כדי שלא יזהו אותו ולכן גם סיפורו האישי שונה קלות) כן ענה לשאלותינו. אותו ישראלי שייך לקבוצה גדולה יותר של ישראלים (ויהודים מחו"ל) שלא מוכרים פריטים נאציים, אלא פריטים מהשואה, כמו מסמכים ותמונות. הנה לדוגמא מסמך מאושוויץ בירקנאו שמוכר ישראלי מר"ג. סחר בעדויות.

 

"הפריט/פריטים שאני מציע למכירה שייך לחברה של סבתא שלי, שהיתה ערירית אחרי השואה ולכן סבתי 'צירפה' אותה למשפחתינו", סיפר. "המשפחות היו אז קטנות וחוויות משותפות איחדו אנשים. היה לי גם 'דוד' כזה, שלא היתה לנו קרבת דם אליו, אך נחשב חלק מהמשפחה.

 

"הפריט סנטימנטלי, אבל לא הייתי קרוב ל'דודה'. היא נפטרה מזמן, סבתי נפטרה לפני 5 שנים, לאבי לא אכפת באופן מיוחד, אז אני מוכר את הפריט. אני יכול לקבל על זה יותר מ-500 דולר וזו המטרה.

 

למה לך, בשביל כמה מאות דולרים למכור משהו שאמור להיות במוזיאוני הנצחה? מילא מיליוני דולרים שהיו משנים את חייך. גם אז זה לא היה מוסרי במיוחד, אבל ניתן להבין. כמה מאות דולרים – מה כבר תקנה בזה? אייפון?

 

"המוזיאונים מקבלים פריטים כאלה, אבל לא משלמים עליהם. כמה מאות דולרים - זה בכל זאת סכום לא מבוטל. אני לא חושב שהפריט הזה היה חשוב לה, עד כדי כך שהיא תרצה שזה יישאר במשפחתנו לנצח. אולי היתה מעדיפה שנתרום למוזיאון, אבל היא מעולם לא ביקשה את זה".

ישראלי שמוכר סרטיפיקט מאושוויץ ()
ישראלי שמוכר סרטיפיקט מאושוויץ

 

אמזון: כמו להתבונן בנחשים ארסיים

רוב המוכרים של הפריטים הנאציים באיביי שפנינו אליהם, לא השיבו לשאלתנו למה הם מוכרים את הפריטים ואם לדעתם יש פה סוגייה מוסרית. אחד מהם כן ענה לנו וכתב: "אני לא רואה בהם פריטי שנאה אלא מזכרות היסטוריות מעניינות. אני לא גזען ולא נאצי".

 

לעומת איביי, באמזון ובאתרים אחרים אפשר למצוא פוסטרים של היטלר ופריטים בוטים יותר. בין היתר, סמלי הוואפן אס אס, פיגיונות עם סמלים נאציים וסמלי צלב קרס להצמדה על בגדים. גם באמזון יש צנזורה: אין מכירה של תמונות מהשואה, טלאי צהוב ודגלים נאציים.


פיגיון נאצי ()
פיגיון נאצי


סמל להצמדה על בגד ()
סמל להצמדה על בגד

 

  

קשה להכחיש שיש משהו מסקרן בפריטים הנאציים ההיסטוריים הבוטים יותר, שנמכרים, למשל, באמזון. זה כמו להתבונן בנחשים ארסיים בפעולה. אתה מזדעזע, אבל מסתכל בכל זאת.

 

כשהפריטים האלה מוצגים במסגרת מוזיאונית - "מותר" להתבונן בהם. כשהם מוצעים למכירה במסגרת איביי, אמזון ואתרים אחרים - הרבה פחות נוח להתבונן בהם. למעשה זה לא "לא נוח", זה נורא ואיום.

 

 

איך מבדילים בין מוכר ניאו נאצי למוכר תמים?

את המוכרים הלא ישראלים של הפריטים הנאציים אפשר לחלק לכמה קבוצות. אלה שמוכרים בולים ומטבעות נאציים, הם לא בהכרח אספנים של פריטים נאציים או מטפחים אידיאולוגיה ניאו נאצית. לעיתים קרובות, הם פשוט מספיק מרוחקים מהנושא כדי למכור את הפריטים באדישות.

 

למשל, המוכר מיוטה שציטטנו מדבריו בתחילת הכתבה, שמוכר מטבעות על בסיס אבץ מ-1944-1940, הוא סוחר מהסוג הלא ניאו נאצי. הוא כותב על הסחורה שלו, שהיא "טובה לכל אספן מטבעות, אספן היסטוריה, לפרויקטים בבתי-ספר על מלחמת העולם השנייה (מורים אוהבים אותם).. גם וטרנים של מלחמת העולם השנייה ואנשי צבא, אוהבים אותם (משתמשים בהם כקמע למזל טוב מעבר לים, כי ניצחנו במלחמה הזאת..). זו מתנה נהדרת, היה הבעלים של חתיכה מההיסטוריה היום!". בקיצור, ניסוח מכירתי שמעיד על כוונות לא אידיאולוגות.

 

בנוסף, הוא מודע לרגישות ומדגיש: "המכירה הפומבית הזאת לא תומכת או נותנת חסות לשום ארגון. הפריטים נמכרים כארטיפקטים היסטוריים ואני מכבד את האיסורים על מכירת פריטים כאלה בצרפת, אוסטריה ומדינות אחרות. ממדינות אלה - אני לא יכול לקבל הצעות מחיר".

 

פריט אספנות?  ()
פריט אספנות?

 

בחסות השוק החופשי: פוסטרים של היטלר

מנגד, מוכרים וקונים אחרים, מתלהבים מהעניין הנאצי עד לרמת הפטישיזם. אפשר לראות זאת בתגובות המלומדות של הקונים לחלק מהפריטים המוצעים למכירה ("הנאצים הפסיקו לייצר מטבעות שעשויים כסף ב-1940") ואפשר להבין זאת ממוכרים שמציעים למכירה פוסטר של היטלר ("איכות מצוינת. תודה"). זאת כבר לא חתיכת היסטוריה, זאת כבר אידיאולוגיה ויש לה קונים שמתלוננים על כך שהפוסטר שקנו, קטן ממה שפורסם. 

  

באמזון אפשר למצוא פריטים המיועדים לקונים כאלה: תמונות שמן, פיגיונות נאציים, סמלי צלב קרס לשימוש ואפילו כיסויים לאייפון שמציגים דמויות אנימה נאציות. הכל בחסות השוק החופשי.

פוסטר של האס.אס ()
פוסטר של האס.אס

נאצים באנימה. כיסויים לנייד ()
נאצים באנימה. כיסויים לנייד

 

ביד-ושם לא קונים פריטים כאלה: "לא ראוי לעודד מסחר כזה"

"אנחנו סבורים שהמסחר הזה הוא לא ראוי", אמר ל-ynet מנהל אגף הארכיונים ביד-ושם ד"ר חיים גרטנר.

 

"לגבי פריטים נאציים, יש שוק גדול של זיופים. יש סמלים וכובעים שמגיעים אלינו והמומחים שלנו יודעים לומר שהפריט מזויף. יש שוק לפריטים כאלה בקרב ניאו נאצים ויש שם הרבה אינטרסים.

 

"פריטים נאציים מקוריים שמגיעים אלינו, הם כאלה שחייל של בעלות הברית נטל במהלך הלחימה. אנחנו לא רוכשים פריטים כאלה, או פריטים שקשורים לשואה בכלל ביד-ושם כדי לא לייצר שוק. לדעתנו, המכירה מוזילה מוסרית את ערך הפריטים הללו. זה לא ראוי. לא ראוי לעודד מסחר כזה".

 

לגבי פריטים מהשואה - מסמכים, תצלומים, גלויות אמר: "אלה פריטים שאמורים להיות ביד-ושם. אנחנו כרשות הזיכרון הלאומית, שומרים אותם, מנגישים אותם לקהל בארץ ונותנים להם קונטקס, מחברים אותם לסיפור הגדול.

 

"מאז הקמת יד-ושם ב- 1946 אנחנו ממשיכים לאסוף פריטים כאלה וברשותנו האוסף הגדול ביותר של תיעוד שואה - 180 מיליון מסמכים מהשואה. בשנים האחרונות, לשמחתנו, התובנה אצל אנשים גדלה והולכת. במקביל אליה, אנחנו פועלים במסגרת מבצע 'לאסוף את השברים'.

 

"אנחנו מגיעים לאנשים הביתה ואוספים מהם פריטים מהשואה ומתעדים במקביל את הסיפור שלהם. 7,000 איש מסרו לנו 150 אלף פריטים עד היום, במסגרת 4 שנות המבצע. רוב האנשים לא סוחרים בפריטים. הם מבינים שזה לא פריט למסחר". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
מומלצים