איבדה עין ליד האופנוע. הפיצוי: 1.2 מיליון שקל

צעירה קשרה את התיק שלה ברשת קשירה למושב האחורי כשאחד הקרסים השתחרר ופגע בפניה. בית המשפט החליט שמדובר בתאונת דרכים לכל דבר

עו"ד אלדד אוחיוןפורסם: 19.04.15 , 19:43

צעירה שעבדה בחברת אבטחה איבדה את הראייה בעינה השמאלית בתאונה מחרידה: היא ביקשה לקשור את התיק שלה באמצעות רשת למושב האחורי באופנוע שלה, כשאחד הקרסים ניתק ופגע בפניה. בית משפט השלום בחיפה קבע שמדובר בתאונת דרכים, והורה לפצות אותה ב-1.2 מיליון שקל על רקע העובדה שמדובר בנזק שפוגע בתפקודה בכל תחומי החיים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התאונה קרתה בסוף יום עבודה של הצעירה ב-2007. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, וועדה רפואית קבעה לה נכות בשיעור 30%. בתביעה נגד חברת הביטוח "הפול" הסכים השופט יחיאל ליפשיץ לטענת הצעירה והכריע שמדובר בתאונת דרכים מאחר שמדובר בחלק אינטגראלי מ"כניסה לרכב".

תביעה

איבד עין בתחנת דלק. האם זו תאונת דרכים?

עו"ד רן שקד

נהג החליק על כתם שמן ליד המשאבה ונפגע בפניו. הוא דרש פיצויים מהתחנה, שטענה מנגד שהיה עליו להגיש תביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

איבד עין בתחנת דלק. האם זו תאונת דרכים?

מאחר ששאלת החבות הוכרעה, נותר לדון בשאלת הנזק וגובה הפיצויים. התובעת טענה כי חודשים ספורים לאחר התאונה היא נאלצה להפסיק לעבוד כאחראית צוות מאבטחים על פי החלטת הרופאה התעסוקתית. היא הוסיפה שבהמלצת אגף השיקום היא פנתה ללימודים אקדמיים, אך במהלכם חוותה קשיים רבים לנוכח בעיית קשב וריכוז.

הצעירה ניסתה לא אחת לשוב לשוק העבודה אך ללא הצלחה. רק בתחילת 2013, ולאחר שהסתירה ממעבידהּ את נכותה, הצליחה למצוא עבודה כפועלת ייצור, ובשכר הנמוך ב-60% מהשכר שהרוויחה לפני התאונה.

חברת הביטוח, מנגד, ביקשה לקבוע לתובעת מקסימום 15% נכות, בטענה כי לנכות שלה יש השפעה חלקית על תפקודה. לשיטתה, פגיעה בעין אחת אינה סותמת את הגולל על אפשרות עבודה במקצועות אחרים ומגוונים. בנוסף, טענה חברת הביטוח, לאחר התאונה המשיכה התובעת לנהל אורח חיים רגיל, כולל פעילות גופנית ונהיגה על אופנוע כבד.

לא ניתן להתעלם

השופט ליפשיץ קבע שהוכח שעבודתה של הצעירה כמאבטחת לא הייתה עבודה סטודנטיאלית או זמנית. התובעת ניתבה את כישוריה לאבטחה משום שיכולותיה בתחום הלימודי היו מוגבלות, על רקע הפרעות קשב וריכוז. אכן הפרעות אלו לא הוחמרו עקב התאונה, הסביר השופט, אך עד התאונה התובעת יכלה לבחור בעבודות שבהן מגבלותיה לא באו לידי ביטוי (למשל אבטחה), בעוד שהתאונה הפחיתה את מספר אפשרויות התעסוקה שלה.

לזכותה של התובעת ציין השופט כי היא עושה מאמצים להמשיך באורח חייה הקודם, אך לא ניתן להתעלם ממגבלותיה עקב התאונה, שהפחיתו את יכולותיה, ואף ישפיעו יותר עם חלוף השנים.

אמנם פגיעה בעין אחת של אדם צעיר לא סותמת הגולל על אפשרויות עבודה רבות, הוסיף השופט, אך בכל זאת מדובר בנזק שפוגע בתפקוד בכל תחומי החיים. לפיכך הוחלט להעמיד את שיעור נכותה התפקודית של התובעת בשיעור של 40%.

בסיכומו של חישוב הנזקים קבע השופט ליפשיץ כי התובעת תפוצה בסך כ-1.2 מיליון שקל, בין היתר בגין הפסדי שכר עבר, אובדן שכר עתיד וזכויות סוציאליות. מסכום זה ינוכו תגמולים שהתובעת קיבלה מביטוח לאומי (כ-900 אלף שקל), כך שהפיצוי הסופי יהיה בסך כ-340 אלף שקל.