גילה בודק אם שטראוס גבתה מחירים מופרזים
ל"כלכליסט" נודע כי רשות ההגבלים העסקיים בוחנת אם החברה גבתה מחיר מופרז עבור מעדני החלב שלה המוגדרים כמונופוליסטיים. העונש המקסימלי: קנס מנהלי של 24 מיליון שקל
רשות ההגבלים העסקיים בודקת אם שטראוס גבתה מחירים מופרזים במעדני חלב ובמשקאות חלב, כך נודע ל"כלכליסט".
- דודי שמש ומילקי: דווקא לא המצאה ישראלית
- ישראלי בברלין: מעדן דמוי מילקי - 87 אגורות
- במילקי אין שוקולד: שטראוס תתרום לצדקה
- מילקי בשקל יהיה רע מאוד לישראל. דעה
לפני כחודש פנתה הרשות לחברה בדרישה לקבל נתונים הקשורים לרווחיות שלה במוצרים אלה. כעת היא בוחנת את הפער בין עלות הייצור שלהם למחיר לקמעונאי. מדובר במותגים של שטראוס כגון דני, דניאלה, גמדים, מילקי, joy, אקטיביה ואקטימל.
הרשות דרשה את הנתונים כדי לבדוק האם מוצרי שטראוס, המוגדרים כמונופוליסטים, עומדים בתנאי גילוי הדעת שפרסם הממונה על הגבלים דיויד גילה לפני שנה. גילוי הדעת קובע שמונופול שהמחיר שהוא גובה מן הקמעונאי עבור מוצר מונופליסטי גבוה ב־20% ומעלה מעלות היצור שלו, ייחשב כמי שגובה מחיר מופרז עבורו. אם יימצא ששטראוס גבתה מחיר מופרז על מוצרים מונופוליסטיים, גילה יוכל להטיל עליה קנס מינהלי בגובה מקסימלי של 24 מיליון שקל.
חוק ההגבלים קובע שניצול לרעה של כוח מונופוליסטי בכוונה להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור הוא עבירה על החוק. אחד המאפיינים של ניצול לרעה הוא גביית מחיר לא הוגן. החל מאפריל 2014 נקבע שמחיר לא הוגן הוא גם מחיר מופרז, ולא רק מחיר טורפני (מחיר נמוך ואף הפסדי שמטרתו לדחוק את רגלי המתחרים מהשוק).
עקרונית, החוק מאפשר לגילה לפעול במישור הפלילי מול מי שמנצל לרעה כוח מונופוליסטי, אלא שגילה קבע בגילוי הדעת שבמחיר מופרז הוא יטפל באמצעות הטלת קנס מינהלי ולא באמצעות הליך פלילי. הקנס המינהלי לתאגיד שקבוע בחוק הוא 8% ממחזור מכירות של למעלה מ־10 מיליון שקל, כאשר הקנס המקסימלי הוא 24 מיליון שקל. מחזור המכירות של חטיבת "בריאות ואיכות חיים" בשטראוס, שאליה מיוחסות בין היתר ההכנסות ממכירות מעדני חלב ומשקאות החלב, עמד על כמעט 2 מיליארד שקל ב־2014.
מרשות ההגבלים העסקיים נמסר: "הרשות מבצעת בדיקות בשווקים רבים והיא אינה מתייחסת לבדיקה ספציפית בטרם הסתיימה". משטראוס נמסר: "כחברה המקפידה על דרישות החוק, שטראוס משתפת פעולה עם רשות ההגבלים במגוון הנושאים בהם היא עוסקת, ותמשיך לעשות כן ככל שתידרש. במסגרת זו היא מעבירה את כלל הנתונים הנדרשים מזה למעלה מעשור בצורה שיטתית, וכך תמשיך לפעול".
בדיקה בג’ילט קבעה: המחיר גבוה אך לא מופרז
בחודשים האחרונים ביצעה המחלקה הכלכלית ברשות ההגבלים מספר בדיקות דומות לאלה שהיא מקיימת ביחס למוצרי שטראוס המונופוליסטיים: בדצמבר היא ניסתה לברר האם חברת דיפלומט, יבואנית סכיני הגילוח ג'ילט, מנצלת את כוחה המונופוליסטי כדי לגבות מחיר מופרז מצרכנים. הבדיקה הסתיימה ללא ראיות להפרת החוק, והתגלה שהפער בין המחיר שיצרנית ג'ילט, פרוקטור אנד גמבל, גובה מדיפלומט, לבין המחיר שהיבואנית גובה מהקמעונאים נמוך באופן מובהק מ־20%.
בבדיקה לא נשללה האפשרות שהמחיר בישראל גבוה משום שהפער בין עלות הייצור של פרוקטור אנד גמבל למחיר שהיא גובה מהיבואנית בישראל גבוה בהרבה מ־20%; אך לרשות ההגבלים אין סמכות או לבדוק את עלויות הייצור של פרוקטור אנד גמבל בחו"ל.
הממצאים האלו הם חדשות רעות לצרכנים, שכן הם חושפים את נקודת החולשה של הניסיון להילחם ביוקר המחיה על מוצרים מיובאים באמצעות חוק ההגבלים - עלויות הייצור בחו"ל. סכיני ג'ילט למשל, כך נטען בתביעה ייצוגית שהוגשה בספטמבר לבית המשפט המחוזי בת"א בגובה 138 מיליון שקל, נמכרים לעיתים בישראל במחיר הגבוה פי שניים מארה"ב ואנגליה.