במילקי אין שוקולד: שטראוס תתרום לצדקה
בהסכם פשרה עליו חתמה שטראוס, במסגרת שתי תביעות ייצוגיות שהוגשו נגדה, נקבע כי תשנה את הכיתוב "מילקי שוקולד", ל"מילקי בטעם שוקולד" ותתרום מוצרים בשווי 300 אלף שקל
השופטת יעל וילנר מבית-המשפט המחוזי בחיפה, אישרה הסדר פשרה בשתי תביעות ייצוגיות, בהן נטען כי שטראוס הטעתה צרכנים בכך שכינתה מוצרי מילקי שונים בשם "שוקולד", אך הם לא הכילו שוקולד כהגדרתו בתקן ישראלי 36 לפיכך, היה על שטראוס לכנותם בשם "בטעם שוקולד".
- ישראלי בברלין: מעדן דמוי מילקי - 87 אגורות
- קמעונאים: מילקי ב-90 אג' ו"נוזיל מוצרי ייבוא"
תנובה תשיק מעדן עם שוקולד אמיתי. המחיר: גבוה
>>> ביבי חביבי // החדש של נוי אלוש // רק ב-ynet
בבקשה לתביעה אחת דובר על המוצרים: "מילקי שוקולד", "מילקי מיני שוקולד" ו"מילקי קל שוקולד". והתובענה השנייה מתייחסת ל"מילקי אקסטרה שוקולד".
תשנה את הכיתוב, תתרום מוצרים, תשלם לעורכי-הדין
בהסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים (בו אף אחד מהצדדים לא נסוג מעמדותיו), סוכם כי שטראוס תשנה (אם לא שינתה כבר), את הכיתוב על גבי אריזות המוצרים, באופן שבכל מקום בו תופיע המילה "שוקולד" על גבי האריזות תיווסף לפניה המילה "בטעם", בגופן בגודל זהה. שינוי זה ייעשה תוך 5 חודשים מחתימת הסדר הפשרה.
בנוסף, תוך 24 חודשים ממועד אישור הסדר הפשרה על ידי בית-המשפט, תתרום שטראוס מוצרי חלב המיוצרים על ידה בשווי של 300 אלף שקל לבית חולים העמק בעפולה או לכל עמותה אחרת כפי שיורה בית המשפט (להלן: "התרומה"). שווי המוצרים יחושב לפי ממוצע מחירי המוצרים הנתרמים לצרכן במהלך החודש הקודם לחודש בו תבוצע התרומה.
תוך 30 ימים ממועד אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט, תשלם שטראוס גמול בסך 12 אלף שקל שקל לכל אחד מיוזמי התביעות, וכן שכר טרחה לבא כוחם בסכום של 39 אלף שקל בתוספת מע"מ.
בתביעה ייצוגית שלישית שהוגשה נגד שטראוס (וטרה) באותה סוגייה רק במעדן הגולן ומעדן שטראוס, הוחלט ב-2013 ששטראוס תתרום 150 אלף שקל לנזקים.
התובעים: כינוי המוצרים בשם "שוקולד" מטעה
טענתם העיקרית של המבקשים לתבוע, היתה כי שטראוס הפרה את הוראות סעיף 104 לתקן השוקולד (שעניינו איסור הטעייה), הקובע כי אין לכנות מוצרים שהתקן לא חל עליהם בשם "שוקולד". לפיכך כינוי המוצרים בשם "שוקולד" מטעה.
עוד נטען כי שטראוס הפרה את תקן ישראלי 1145 שעניינו אופן סימון המוצרים. "עת בחרה שם מזון מטעה שלא מתאר נכונה את מהות המזון; הכיתוב על גבי אריזות המוצרים נעשה בגופן קטן מן הנדרש על פי התקן; תמונת קוביית השוקולד המופיעה על גבי מארז המוצרים גם בה יש כדי להטעות את ציבור הצרכנים", נכתב. נטען כי שטראוס הפרה בכך את הוראות חוק הגנת הצרכן ואת הוראות הדין שעניינן איסור הטעיה, הפרת חוזה, תרמית, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט.
המבקשים לתבוע הגדירו את הקבוצה הנפגעת ככל הצרכנים שקנו ו/או צרכו את המוצרים נשואי התובענה החל מהמועד בו שווקו ונמכרו "ו/או לחלופין במהלך 7 שנים עובר להגשת התובענה". גובה סכום התביעה האישית של התובע הייצוגי בייצוגית אחת: 787 שקל. בייצוגים השנייה: 1,304 שקל. סכום התובענה הייצוגית נע בין 247,905,000 שקל בבקשה לתביעה אחת, נזק ממוני ולא ממוני (לפי 315 אלף איש, 15% מבתי האב בישראל, שלפי הערכה רכשו 8 מוצרים בחודש) לבין 273,840,000 שקל על נזק ממוני ולא ממוני, בבקשה לתביעה אחרת (לפי 10% מבתי האב בישראל 210 אלף איש, שלפי ההערכה רכשו 6 מוצרים בחודש). בשתי הבקשות לתביעות הוטערך הנזק הלא ממוני ב-500 שקל.
שטראוס: זו בסך הכל אינדיקציה לטעם
שטראוס טענה כי יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים: לטענתה, המילה "שוקולד" אינה חלק מן השם המקובל של המוצר ונועדה לשמש אינדיקציה לטעמו; על גבי מכסי האריזות צוין מפורשות כי מדובר ב"מעדן חלב בטעם שוקולד"; הדין אינו אוסר הצגת תמונה של שוקולד על גבי האריזה לצורך המחשת הטעם; תקן השוקולד כלל אינו חל על מעדני חלב, וממילא סעיף 104 לתקן אינו מחייב; צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1998 אינו אוסר על השימוש במילה "שוקולד" לתיאור טעמו של מוצר אשר אינו מכיל שוקולד. לאור נימוקים אלה ועוד, טענה המשיבה כי אריזת המוצרים אינה מטעה את הצרכן ואינה מהווה הפרה של הדין.
שטראוס טענה כי "לא הוכח שנגרם נזק לקבוצה וככל שנגרם נזק, הרי מדובר בזוטי דברים". לגבי הטענה לנזק שאינו ממוני כמו "פגיעה באוטונומיה", טענה שטראוס כי "לא ארעה פגיעה של ממש המצדיקה פיצוי" החברה הפנתה לפסיקת בית-המשפט העליון מהעת האחרונה, שם נקבע כי לצורך פסיקת פיצוי שכזה, "על הפגיעה באוטונומיה להיות בליבת הזכות ולגרום נזק של ממש (תחושות שליליות וגועל), וטענה כי לא כך הוא בענייננו".
שטראוס טענה שלמבקשים "לא קיימת עילת תביעה אישית, ובודאי לא עילה מוצקה ומבוססת, וכי טענתם לפיה הוטעו באשר למוצר וטיבו מופרכת". באשר לקבוצה טענה כי היא "אינה הומוגנית, לא ניתנת לאיתור ואף לא ניתן להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההפרה הנטענת לבין הנזק הנטען".
ב-28 בספטמבר 2014, הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה בה צוין כי ההסכמות שהושגו ביניהם תואמות את הצעת בית-המשפט לפשרה.
חישוב שווי התרומה מיטיב עם שטראוס
בחוות דעתו שהוגשה לבית-המשפט, מסר היועץ המשפטי לממשלה, כי שטראוס אינה רשאית לזקוף את התרומה כתרומה פילנתרופית שלה, שכן התרומה היא חלופת פיצוי לחברי הקבוצה. עקב כך ביקש שאלה יהיו עמותות שאין לשטראוס קשר עימן כיום.
עוד מסר כי השיטה אשר נבחרה לחישוב שווי התרומה (ממוצע המחירים לצרכן של המוצרים הנתרמים), מטיבה עם שטראוס, וראוי לערוך החישוב לפי עלות המוצרים לשטראוס.
לפנייה לכתב/ת 
