נדחתה ייצוגית: אפשר לכתוב "כדורי שוקולד"

בית-המשפט המחוזי מרכז דחה בקשות לתביעות ייצוגיות של צרכן נגד אסם, ג'נרל מילס (פילסברי), פרי הגליל (ויטה) ומימונס (אותה ייצגו עורכי-הדין אהוד ערב ודן כהן), על שכינו בשם "שוקולד", מוצרים שהם "תערובת להכנת עוגת שוקולד" ו"תערובת להכנת כדורי שוקולד", למרות שאלה בסך הכל מוצרים בטעם שוקולד שאינם מכילים שוקולד. גובה התביעה עמד על 300-49.5 מיליון שקל שהצרכן ביקש שהחברות ישיבו לצרכנים.

• בקשה לייצוגית: פרילי מן הטבע לא טבעי
• נמחקה ייצוגית נגד גביית יתר של הגיחון
• פשרה בייצוגית: הנחה לקוני אתר שופרסל
• אושרה התביעה הייצוגית נגד קלאב הוטל
  

הצרכן טען כי החברות ייצרו, שיווקו, הפיצו ומכרו את המוצרים באופן שמפר את תקן 36 שעניינו מוצרי שוקולד וכן מפר את תקן ישראלי 1145 שעניינו סימון מזון ארוז מראש ואת חוק הגנת הצרכן. לטענת הצרכן, הוא רכש במשך שנים את המוצרים בחושבו שמדובר במוצרי שוקולד, לעומת מוצרים אחרים שהם "בטעם שוקולד" אך גילה שהמוצרים מכילים גם רכיבים אחרים. עוד טוען המבקש, כי החברות לא ציינו את אחוז השוקולד במוצרים ולכן הפרו את התקן לסימון מוצרים.

כדורי שוקולד, או כדורים בטעם שוקולד?(צילום: יעל גרטי)

השופט איחד את התביעות לאחת ודחה את התביעה. שופט קבע כי מדובר ב"תביעות סרק" והורה לצרכן לשלם 15 אלף שקל שכר טרחת עו"ד לכל חברה, סך הכל 60 אלף שקל, זאת למרות שבעקבות פניית הצרכן שביקש לתבוע, כל ארבע החברות מיהרו לשנות את האריזות באופן שביקש וחרף העובדה שבתביעה ייצוגית דומה נגד שטראוס, החברה לא רק התחייבה בהסכם פשרה שתשנה את הכיתוב על גבי מעדני החלב שלה ל"בטעם שוקולד", אלא גם התחייבה שתתרום לנזקקים 150 אלף שקל ותשלם לתובע הייצוגי 45 אלף שקל ולעו"ד 90 אלף שקל.  

עוגה כוללת רכיבים אחרים מלבד שוקולד

החברות טענו כי המוצרים, תערובות להכנה ביתית של עוגות וכדורי שוקולד, לא חוסים תחת הוראות תקן ישראלי 36, שעניינו הגדרה של שוקולד גולמי. לטענתן, התקן לא קשור במוצרים כאלה וכן לא בגלידות, ממרחים ומשקאות.

השופט קיבל את עמדת החברות, למרות שלרוב, גלידות שוקולד תוצרת הארץ שנמכרות במרכולים דווקא כן נקראות "גלידה בטעם שוקולד" ויש ממרחים כמו "השחר העולה" שהמלה "שוקולד" לא מופיעה על גבי אריזתו.

השופט אף הסכים עם החברות משום ש"עיון בהוראות התקן מעלה כי התקן חל על שוקולד, שוקולד לבן, שוקולד מורכב ושוקולד ממולא, כש'שוקולד' הינו מוצר הומוגני, העשוי מקקאו, סוכרוז ולעיתים גם מוצקי חלב. ברור מאיליו לכאורה, כי עוגות ומאפים נוספים לעולם לא יוכלו לעמוד בהוראות התקן, באשר הם כוללים רכיבים הכרחיים נוספים, בלתם לא יהפכו למוצר הסופי המצופה", כתב.

עוד טענו החברות, כי לא קיים קשר סיבתי בין ההטעיה לנזק הנטען וכי במוצרים יש קקאו וסוכרוז שהם הרכיבים העיקריים בשוקולד. ג'נרל מילס אף טענה כי מאז השינוי שערכה באריזה, המכירות של המוצר רק עלו.

למה לא רכש טבלת שוקולד במקום תערובת לעוגה?

עוד אמר השופט: "איני סבור כי מתקיני התקן ביקשו להוציא מכלל שימוש את המלה 'שוקולד', למעט ביחס למוצרי שוקולד גולמי במובן של טבלת שוקולד או בונבוניירה. הם ביקשו, כך נראה לי, למנוע מצב בו יצרן המתיימר לייצר שוקולד גולמי, אך אינו עומד בדרישות התקן, יכנה את המוצר הנחות המסופק על-ידו בשם 'שוקולד'. ואכן, כאשר צרכן סביר מבקש לרכוש טבלת שוקולד או בונבוניירה, הוא מצפה כי המוצר האמור יכיל רכיבים מסוימים (כקקאו), ולא תחליף לו או רכיבים אחרים וכי הוא יכיל את הרכיבים הרלוונטיים בשיעורים מסוימים המשפיעים על טיבו ואיכותו.

"...אין זה סביר בעיני כי המבקש חשב באמת ובתמים כי התערובות שרכש במהלך השנים הכילו אך ורק קקאו, סוכרוז ויתכן גם מוצקי קקאו ותו' לא. אם כך סבר, מדוע טרח לרכוש תערובות מיוחדות? הרי כל מה שהיה עליו לעשות לכאורה היה לרכוש טבלת שוקולד, להכניסה לתנור ולחכות שתתפח מכוח רצונו, או מכוח עליון אחר, לעוגת שוקולד..".

עוד קבע השופט כי התועלת לצרכנים בביטוי "בטעם שוקולד", במקום "שוקולד" היא שולית וזניחה, עד כי אינה מצדיקה אותה. השופט לא הסכים שמדובר בהטעיה מפני שכשהמילה "שוקולד" חוברת ל"עוגה", "ברור לצרכן הסביר כי אין מדובר בטבלת שוקולד, אלא במוצר שמכיל רכיבים נוספים כמו קמח, חומרים מתפיחים וכיוצ"ב" כתב השופט.

"אותו דין חל על המוצר שעניינו תערובת להכנת 'כדור שוקולד'. מדובר בחיבור לשוני כה שגור עד שבלעדיו המילה 'כדור', מאבדת לחלוטין את משמעותה הקולינרית".