נמחקה ייצוגית נגד גביית יתר של הגיחון
עוד תביעה ייצוגית התמוססה: חברת הגיחון טעתה בחשבונות המים, החזירה לצרכנים את הכסף חודשיים אחרי כן, אך לא חשפה בפניהם את גביית היתר כשנתגלתה ולא פירטה את הסיבות לה. ביהמ"ש חשב שכיוון שהכסף הוחזר ומדובר היה בתקלה, החברה לא צריכה לפצות את הצרכנים, אלא רק את התובע ועורך-דינו
תאגיד המים חברת הגיחון, לא תפצה צרכנים על חשבונות שגויים שהנפיקה בנובמבר 2009, כך החליטו בהסכמה שני הצדדים לתביעה ייצוגית שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בירושלים. עקב כך, בית-המשפט פסק כי אין מקום לפיצוי במסגרת תביעה ייצוגית.
הגיחון למעשה גבתה מע"מ ביתר בחשבונית ועקב כך החזירה לצרכנים כ-540 אלף שקל בינואר 2010. החברה חדלה מהגבייה השגוייה ואף השיבה לצרכנים את הכספים שנגבו מהם ביתר בינואר 2010,
בית-המשפט אישר את ההסכמה בין הצדדים והכריע רק בוויכוח ביניהם, אם לשלם הוצאות משפט ולפצות את המבקש ועורך-דינו. התובע הייצוגי ביקש פיצוי לעצמו על סך 50 אלף שקל ולעורך-דינו על סך 100 אלף שקל.
בגיחון טענו, שכיוון שהחברה חדלה מהגבייה עוד בטרם הוגשה התובענה הייצוגית בנושא, לא רק שהתובענה מיותרת, אלא שאין מקום לפסוק גמול לתובע ולעורך-דינו. השופט יורם נועם, לא קיבל את עמדתה זו וקבע כי לולא הבקשה לתביעה החברה לא היתה חושפת את הסיבה לגבייה השגוייה.
החברה חשפה את דבר הגבייה השגויה מאוחר מדי
השופט קבע, כי חברת הגיחון אמנם השיבה לצרכנים את הסכומים שנגבו ביתר, אך היא חשפה בפניהם את דבר גביית היתר זמן רב לאחר הגשת הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. הגיחון לא טרחה ליידע את הצרכנים על הגבייה שלא כדין או על החדילה ממנה ברגע שגילתה את גביית היתר. היא שלחה לצרכנים הודעה לקונית על כך, רק בחשבונות המים בהם זוכו בגין חיובי העבר השגויים.
גם בהודעה לבית-המשפט החברה לא פירטה את הסיבה לגבייה השגויה, אלא רק טענה שאירעה תקלת מחשב. המידע בדבר תקלת המחשב, איתורה והפעולות שנקטה לשם תיקונה נמסרו למגיש הבקשה לתביעה ייצוגית, רק במסגרת בקשה לערעור שהגישה החברה לבית-המשפט העליון.
אין מקום לתביעה ייצוגית כיוון שזו לא מדיניות, אלא רק תקלת מחשב
אם כך למה נמחקה התביעה? לפי השופט, כיוון שזו לא מדיניות, אלא רק תקלת מחשב והחברה פעלה לאתר את התקלה, לתקנה ולהשיב את כל הכספים שנגבו לצרכנים - כל זאת מיוזמתה ועוד בטרם הגשת הבקשה לתביעה ייצוגית.
לאור אלה קבע השופט יורם נועם כי יש לפסוק לטובת המבקש ובאי כוחו גמול ושכר טרחה בשיעור מתון יחסית, בפרט בשים לב לכך שהסכומים ישולמו על חשבון הקופה הציבורית.
במקום 50 אלף שקל למבקש לתבוע ו-100 אלף שקל לעורך-דינו, השופט פסק להם גמול ושכר טרחה בשיעור נמוך יותר, גם מפני שהסכומים ישולמו על חשבון הקופה הציבורית. חברת הגיחון חויבה לשלם למבקש התביעה גמול בשיעור של 20 אלף שקל ולעורך-דינו תשלם שכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל. היא תשלם גם את אגרת התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת הבקשה.
לפנייה לכתב/ת 
