שיר הרעות של אור אסרף
בפעם הבאה שנרצה לקטר על דור הפייסבוק והמילקי, נזכור את החברים הנפלאים שעזבו הכל בשם קדושת הרעות, ועכשיו נושאים את חברם הביתה בשם קדושת החבר. זה עם ישראל האמיתי, וזה הנוער שהזכיר לנו את ניגונו של שיר הרעות. כמה עצוב שזה מתגלה בנסיבות הללו
למראה התמונות והקולות מנפאל, אני רוצה לעמוד ולהצדיע לחברים של אור ולערך החברות – "כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח". להצדיע לחברים שטסו עד לקצה העולם לחפש את החבר, ועכשיו הם נושאים אותו בדרך לאדמתה של ארץ ישראל, כדי שלפחות יהיה קבר לפקוד.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
להצדיע לדור נפלא של צעירים שעבורם ערך הרעות ועוצמת החברות הם ללא גבולות פיזיים, וללא גבולות של אהבה. "אהבה מקודשת בדם את תשובי בינינו לפרוח".
כל מה שחדש ומעניין בעולם היהודי - בערוץ היהדות :
- החרדים דורשים: תנו לבחור איך להיקבר
- פלורידה: חסיד נדרש לגלח זקן ולהסיר כיפה
- גם בישיבה של בני יודעים: אני לסבית, מזרחית ודתייה/ ניקול גיל
להצדיע לחברים שלא משאירים חבר בשטח, ולא משאירים משפחה ללא קבר. בשתיקה ובעקשנות סורקים מטר אחרי מטר, מערה אחרי מערה. לא חוזרים בלי אור. "הרעות נשאנוך בלי מילים, אפורה עקשנית ושותקת".
הנוער הזכיר לנו את המנגינה
במשך השנים, כשהתנהל השיח הישראלי בעד ונגד הגיוס והשירות בצבא, חשבתי לעצמי שבעוד כולם עסוקים במה שתורם המתגייס לצבא, הם מפספסים את הנקודה האמיתית: מה הצבא תורם למתגייס ולמי שמשרת בו.
הצבא נותן הרבה דברים: מקצוע, ביטחון עצמי, עבודת צוות, כושר גופני, יכולת ניווט, עמידה בלחץ, ועוד ערכים רבים. אבל מעל הכל, השירות הצבאי נותן ערך שנשאר לכל החיים - ערך הרעות. רעות בעזה ורעות בנפאל, רעות הזמן השירות ורעות באזרחות, רעות בחיים ורעות גם במוות.
פעם הבאה שנרצה לקטר על דור הפייסבוק והמילקי, כדאי שנזכור את החברים הנפלאים שעזבו הכל בשם
קדושת החברות, ועכשיו נושאים את חברם בדרך הביתה בשם קדושת החבר. כי ככה זה חברי אמת. כי זה מה שהם ספגו בבית, בתיכון, בתנועת הנוער ובצבא. כי זה עם ישראל האמיתי. גם בלילות האימה הגדולים, גם בהרי נפאל - את נותרת בהירה ודולקת.
לעמוד בראש מורכן על האובדן - ובקומה זקופה על הנוער, שלימד אותנו שוב את טעמו וניגונו של שיר הרעות – "הרעות כנערייך כולם, שוב בשמך נחייך ונלכה". כמה טוב לדעת שיש לנו נוער נפלא שכזה. כמה עצוב שזה מתגלה בנסיבות הללו.
וכמה אופטימי לדעת שכל הטוב הזה נמצא סביבנו כל הזמן. צריך רק לפקוח עיניים ולראות. צריך רק לתת לו אהבה ולתת בו אמון. זה דור גדול של אהבה ואחווה, של שלום והרבה רעות.
