המחירים לא עולים. אז למה הכל יקר לי?

הנתונים הרשמיים של הלמ"ס מעידים זה תקופה ארוכה על אינפלציה נמוכה, ואפילו על ירידות מחירים. אז איך זה שרבים מאזרחי המדינה חשים על בשרם שיוקר המחיה רק הולך ומתגבר? מחקר בבנק ישראל מנסה לתת תשובות

אביטל להבפורסם: 22.05.15 , 08:32

את הטענה הבאה בוודאי כבר שמעתם פעמים רבות בשנים האחרונות, אולי אפילו השמעתם אותה בעצמכם: "איך יכול להיות שאני מרגיש שהכל התייקר נורא, ומדד המחירים לצרכן מלמד על התייקרויות של פחות מ-3% בשנה?". בשנה האחרונה אולי הנוסח התחלף ל"איך יכול להיות שמדד המחירים לצרכן מלמד על ירידות מחירים, ואני עדיין מוציא את אותו הסכום כל חודש?".

לכתבות נוספות בנושא יוקר המחיה

הנוסח אולי התחלף, אבל העיקרון זהה. יש פער בין נתוני האינפלציה שעולים ממדד המחירים לצרכן לבין התחושה הסובייקטיבית של האזרחים. בשנים האחרונות – בעקבות עלייה חדה במחירי מוצרים שונים והתגברות המודעות ליוקר המחיה בישראל – הפער הזה הפך לנוכח במיוחד בשיח הישראלי.

הפער בין התחושות בציבור לבין הנתונים הכלכליים נובע מהעובדה שמדד המחירים לצרכן אינו מביא לידי ביטוי פערים מסוימים שקיימים בין דפוסי הצריכה של האזרחים. ראשית, המדד בוחן מידי חודש את המחיר הממוצע של כל מוצר, ומשווה אותו למחיר הממוצע בחודש שקדם לו. אבל אם אותו מוצר התייקר באזור מסוים בארץ אך ממוצע המחירים הארצי שלו ירד – אז המדד יתייחס למוצר זה כאילו הוא הוזל ולא התייקר.

(צילום: מוטי קמחי)

שנית, המדד מקנה לכל מוצר או קבוצת מוצרים משקל בהתאם למשקלם הממוצע בסל צריכה. אולם סל הצריכה אינו זהה בכל שכבות האוכלוסייה, והוא עשוי להשתנות בהתאם לגיל או למצב כלכלי. כך, למשל, משפחות ממעמד נמוך מושפעות יותר משאר האוכלוסייה מתנודות במחירי המזון ופחות מתנודות במחירי הדלק. אם מחירי הדלק יורדים ומחירי המזון עולים, האינפלציה עשויה להיראות למשפחות אלה חזקה יותר ממה שמראים המדדים.

אינפלציה אישית למשק הבית

מחקר חדש שערכה ד"ר סיגל ריבון מחטיבת המחקר בבנק ישראל, מנסה להתמודד עם הפער הזה על ידי שימוש באותם נתונים שמפרסמת הלמ"ס, תוך עריכת מספר התאמות שנועדו לתת ביטוי לשוני בין משק בית למשק בית. את המחקר היא מפרסמת תחת הכותרת "אינפלציה אישית למשק הבית".

שקיפות במחירי המזון

רשתות המזון יפרסמו מחירים בכל הסניפים

מירב קריסטל

19 רשתות סופרמרקטים חויבו לפי חוק המזון לפרסם קבצי מחירים שלהן החל מ-20 במאי. כל רשת תעלה את הקבצים לאתר משלה. איזה מידע מפורט מחויבות הרשתות לפרסם, איפה אפשר יהיה למצוא את כל הקבצים והאם צרכנים יוכלו להשוות מחירים בין סניפים, בקלות?

ממחר: רשתות המזון יפרסמו מחירים בכל הסניפים

ד"ר ריבון בחנה את מדדי המחירים לשנים 2012-2003. בסעיף ההוצאות על שכר דירה חילקה ד"ר ריבון את משקי הבית לפי האזור שבו הם גרים, וייחסה להם הוצאה על דיור בהתאם לשכר הדירה הממוצע שמדדה הלמ"ס באותו אזור. על פי התוצאות, בשנים 2010-2008, שבהן נרשמה עלייה משמעותית בשכר הדירה, חוו תושבי תל-אביב, גוש דן והמרכז עליות מחירים הגבוהות בכ-1% מידי שנה מעליות המחירים שחוו תשבי חיפה והצפון.

בנוסף בחנה ד"ר ריבון את ההשפעה של ההבדל בין הרכב ההוצאות של עשירים לזה של עניים. ידוע כי ככל שגדלה הכנסה של משק בית, יורד החלק היחסי שמקדיש אותו משק בית לצריכת מזון ודיור ועולה החלק היחסי שהוא מוציא על דלק, טיסות, תרבות, ריהוט וביגוד. ד"ר ריבון ערכה השוואה בין מדד מחירים לצרכן שהותאם להרכב ההוצאות של משק בית מחמישון ההכנסה התחתון עם מדד דומה שהותאם להרכב ההוצאות של החמישון העליון.

התוצאה הייתה שבשנים 2010-2008 חוו משקי בית מהחמישון התחתון עליות מחירים גבוהות בכ-0.9% מידי שנה מעליות המחירים שחוו משקי בית מהחמישון העליון. הסיבה לכך, טוענת ד"ר ריבון, היא עליית במחירי המזון מחד, וירידת במחירי הדלק מאידך, באותן שנים.

פילוח נוסף שנעשה במחקר הוא הפרדה של משקי הבית לקבוצות גילאים. מפילוח זה עולה כי לאורך השנים 2012-2003 חוו בני 65 ומעלה עליות מחירים הגבוהות בשיעור של 3%-4% מאלו שחוו בני 34 ומטה שהיו נשואים. הסיבה לכך היא ככל הנראה שבני 65 ומעלה מוציאים חלק ניכר יותר מהכנסתם על שכר דירה, שעלה משמעותית באותן שנים.

נתון מעניין נוסף נוגע למשקי בית שבהם יש ילדים בני פחות מ-6 שנים. כאשר הפרידו את משקי הבית הללו משאר אוכלוסיית המחקר נמצא כי ברבעון האחרון של 2012 חלה ירידה משמעותית בשיעור האינפלציה שהם חוו. ככל הנראה, כתוצאה מתחילת יישומו של חוק חינוך חובה חינם מגיל 3.

הנפגעים העיקריים: בעלי הכנסה נמוכה ששוכרים במרכז

המחקר מצביע על כך שהשנים 2010-2008 היו משמעותיות במיוחד ליצירת פערים בין קבוצות שונות באוכלוסייה. באותן שנים חלה עלייה משמעותית בשכר הדירה, שלא הייתה פרוסה באופן שווה על כל חלקי הארץ. מגמה זו, יחד עם עליית מחירי המזון, הובילה לפערים בין האינפלציה שחוו משקי בית בעלי הכנסה נמוכה שגרים במרכז הארץ, לבין האינפלציה שחוו משקי בית אחרים. בשנים 2007-2003 ו-2012-2011, נמצא כי ההבדלים היו מתונים יותר.

למרות תרומתו הרבה של המחקר להבנת המקורות לפערים חברתיים ולתסיסה חברתית בישראל, ישנם עדיין תחומים שבהם חסר לממשלה מידע איכותי ומגוון. ד"ר ריבון הצליחה לבחון את האופן שבו משפיע אזור המגורים על הוצאות הדיור מכיוון שללמ"ס יש מידע על מחירי הדיור לפי פילוח אזורי. היא לא הייתה יכולה למדוד את ההשפעה של אזור המגורים על סעיפי הוצאה אחרים והייתה צריכה להתייחס להוצאה על מזון, למשל, כאילו קילו עגבניות בתל-אביב עולה כמו קילו עגבניות בבאר-שבע.

אולי כעת, עם חיוב רשתות השיווק לפרסם את מחירי המוצרים באתר הרשות להגנת הצרכן, ייווצר מסד נתונים שיאפשר לבחון גם את הבדלי המחירים בין אזורים שונים בארץ. מסד שכזה יאפשר אולי לבחון האם בשנים מסוימות עלו מחירי המזון בשיעור חד יותר באזורים מסוימים והאם זה גרם לתושבים באותם אזורים לחוש שיש פער בין מדד המחירים, לבין כיס הפרטי שלהם.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו