"מצחיקה שכזאת": זו לא מוזה, זו זונה
הבמאי הוותיק פיטר בוגדנוביץ' מתעלם מהיותה של גיבורת הקומדיה "מצחיקה שכזאת" נערת ליווי, שרק במקרה עברה באלגנטיות מהרחוב להוליווד. היא אמנם חמודה להפליא, אבל מטריד שסיפור הרקע שלה משמש לבדיחות - שגם הן מיושנות כמו הסרטים הקלאסיים שהן מצטטות
עברו אי אלו עשורים טובים מאז שפיטר בוגדנוביץ' ביים את "הצגת הקולנוע האחרונה". מאז ועד "מצחיקה שכזאת" הוא היה במאי ושחקן פעיל ועסוק, אבל הקומדיה הרומנטית החדשה שלו חסרה משהו מהותי. למרות שגם היא מלאה באהבה לקולנוע, ובמיוחד לקומדיות רומנטיות מפעם ולגיבורות נשיות גדולות מהחיים על המסך הגדול.
הגיבורה שלו היא איזי (אימוג'ן פוטס), שמשנה את שמה בהמשך לאיזבלה כדי להישמע יותר כמו שחקנית ופחות כמו נערת ליווי. איזבלה היא נערת ליווי בסגנון "אישה יפה". היא מהממת ביופיה, והאסתטיקה הזנותית שלה מתבטאת בנעלי עקב, שיער מקומט (בניגוד לפן החלק שיש לה אחר כך), משהו שחור צמוד ובדרך כלל משהו שקוף/מתחרה בסגנון קצת גותי או פאנקיסטי מעליו. מתברר שזה הדרס-קוד לזונות שמחות.
וזו גם אחת הבעיות המהותיות עם "מצחיקה שכזאת" שנכתב על ידי בוגדנוביץ' יחד עם לואיז סטראטן, והופק בין היתר על ידי ווס אנדרסון ונוח באומבך. יכול להיות שלא לכולם צורמת עלילה שבמרכזה טיפול קליל, חמוד ומצחיק בעבודה בזנות, אבל קשה להשאיר את המציאות העגומה מחוץ לעולם הקולנוע כשיודעים שרוב נערות הליווי כיום לא ממש מכנות את עצמן "המוזה" של הלקוחות שלהן. כך איזבלה מתארת את עבודתה הקודמת באירוניה עצמית, כשהיא מתראיינת עכשיו, כשהיא כבר שחקנית מפורסמת ומצליחה.
עוד ביקורות סרטים בערוץ הקולנוע:
העלילה מסופרת מפיה של איזבלה במבט נוסטלגי לאחור והיא מזכירה במידת מה מבנה שייקספירי של קומדיית טעויות רומנטית עם טאץ' של דברנות וודי אלנית שמיוחסת לדמויות הדי נוירוטיות. בעודה מתראיינת לעיתונאית צינית וחמוצה (אילינה דגלאס), היא מצטטת סרטים גדולים מהחיים עם סוף טוב, עושה אידיאליזציה לעברה ומתארת את הכול כמו סיפור חלומי, כמו משהו מסרט - בכוונה.
בשלב מסוים ניתן לפקפק עד כמה היא גיבורה מהימנה. כל המחוות שלה והקריצות שלה לסרטים מצביעות על חשיבות הסיפור של איזבלה - אמיתי או לא לא, זה לא צריך להטריד אותנו. אנחנו אמורים להתפעל מעד כמה בוגדנוביץ' אוהב קולנוע, אוהב לעשות קולנוע ואוהב את השחקנים שליוו אותו עד כה.
לראייה, שחקני עבר שלו הם אורחים לרגעים בסרט הנוכחי. אם לציין אחת בולטת, סיביל שפרד (מ"הצגת הקולנוע האחרונה") מגלמת את אמה הצעקנית של איזבלה. ויש עוד כוכבי אורח מהעבר כמו ג'ורג' מורפוגן שמגלם בלש פרטי רציני, נוגע ללב ועגמומי, שנשכר על ידי שופט (אוסקר פנדלטון, גם הוא שחקן של בוגדנוביץ') שמאוהב באיזבלה אהבה אובססיבית.
עד כאן התחלה של סיפור סינדרלה, רק שהעלילה מסתבכת כשאיזבלה, שרוצה להיות שחקנית, במקרה מזומנת לאודישן למחזה של ג'ראלד. כאן נכנסים לקלחת אשתו שמשחקת במחזה, סת' השחקן השחצן (ריס איפנס), המחזאי (וויל פורטה) וחברתו הפסיכולוגית הזועפת (ג'ניפר אניסטון). לכל החבורה העליזה הזו יש בטן מלאה זה על זה וזו על זה וזה על זו מסיבות שונות: בגידות, בעיות אמון, התאהבויות עבר ואגו של שחקנים.
כמיטב מסורת הקומדיות הרומנטיות הנפשות הפועלות נפגשות במקריות כל הזמן, וככל שהם מתאמצים להסתיר סודות אחד מהשנייה, האמת עומדת להתגלות ולעשות בלגן ביחסים ובסרט כולו.
אולי בגלל הקיטוב הזה הקסם האישי של איזבלה, שהיא אכן דמות חמודה להפליא, וגם המשחק הטוב של כל השחקנים, הולך לאיבוד בתוך סיפור שמרגיש מיושן, כמו ואפילו יותר מהסרטים אותם הוא מצטט.
"מצחיקה שכזאת" (ארצות הברית) - במאי: פיטר בוגדנוביץ'. שחקנים ראשיים: אימוג'ן פוטס, אוון ווילסון, ג'ניפר אניסטון, ריס איפנס, וויל פורטה, סיביל שפארד, טייטום או'ניל, דבי מזר. אורך הסרט: 93 דקות.
