נדחה שיווק מאות דירות: "העדפה לדתיים"

אחד מפרויקטי הדגל של הממשלה הקודמת, הסכם הגג בקריית גת , נתקל בקשיים. רשות מקרקעי ישראל ומשרד המשפטים החליטו לעכב בחודש את השיווק הבא של דירות הנבנות בשכונת "כרמי גת" החדשה בצפון העיר, במסגרת ההסכם. זאת, "במטרה לבחון היבטים שונים במכרז, הנוגעים לחיוב בדבר הקצאה שוויונית של קרקעות המדינה", לשון ההודעה. מבדיקת ynet עולה כי הכוונה היא לחשש שהדירות החדשות עשויות "להיחטף" על ידי קבוצות רכישה דתיות, אשר אינן מאפשרות לחילונים לקנות במסגרתן.

עוד על הסכם הגג בקריית גת בערוץ הנדל"ן :

• לפיד ואריאל חתמו על "הסכם גג" בקריית גת
• הרובע החדש בקריית גת: 3 חדרים ב-660 אלף
• קריית גת: נסגר מכרז ל-1,500 דירות חדשות
• "קריאה לציבור: טוסו לקנות דירה בקריית גת"
• קריית גת היא תקוות הדיור של הצעירים?
  

היום אמור היה להסתיים המכרז השלישי לבנייה בשכונה, שתכלול כ-7,500 דירות, ובמסגרתו אמורות להיבנות 1,471 יחידות מגורים. על פי אתר של קבוצת הרכישה "קריית האחדות", אומדן המחירים לדירות בפרויקט עומד על 650 אלף שקל ל-3 חדרים; 680 אלף ל-4 חדרים; 780 אלף שקל ל-5 חדרים; ו-1.110 מיליון שקלים לדירת גג או דופלקס. "קריית האחדות" היא קבוצת רכישה שזכתה במכרז הראשון לבנייה בשכונה, יחד עם חברת הנדל"ן "דונה".

עוד תיארו באתר החברה את היתרונות של הסכמי הגג: "כרמי גת הינו הפרויקט הראשון המוקם במודל של הסכם גג, שמשמעותו הבטחה ממשלתית להכנת כל התשתיות עד לקבלת המפתח לדירה, כולל מוסדות חינוך, מבני ציבור, פארקים ומחלפי תעבורה חדשים. זו ההזדמנות שלכם להגשים חלום, בלב המרכז החדש של ישראל. כי לסרוגים יש בית חדש - קהילת כרמי גת".

יצוין כי הסכם הגג בקריית גת, שנחתם בדצמבר 2013, היה הראשון מסוגו מאז גל העלייה הגדול מברה"מ לשעבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת. מאז נחתמו 4 הסכמים נוספים במודיעין, ראש העין, קריית ביאליק ואשקלון. במסגרת הסכמים אלו, המדינה מתחייבת לתקצב את התשתיות הנדרשות להקמת דירות, ובכך מבטיחה לעיר שיציבותה התקציבית לא תיפגע בעקבות תוספת התושבים. הם נחשבים לאחד הצעדים המשמעותיים שעשתה הממשלה הקודמת למען הורדת מחירי הדיור.

בנייה בשכונת כרמי גת. המכרז השלישי מתעכב(צילום: באדיבות עיריית קרית גת)

"הקמת שכונה דתית היא צורך ציבורי מתבקש"

ישראל זעירא, מנכ"ל חברת באמונה, מאשר שקבוצות הרכישה המבקשות לקנות דירות בפרויקט "כרמי גת" מיועדות לציבור הדתי-לאומי בלבד. "בהחלט כן, לא הכחשנו את זה", הוא אומר, "הייתה לנו התכתבות ענפה עם האגודה לזכויות האזרח ועם רשות מקרקעי ישראל בעניין. אנחנו טוענים טענה עקרונית שלפיה שיווק למגזר הדתי-לאומי אינו מהווה אפליה פסולה, אלא הוא מעוגן בחוק ובזכות התאגדות".

באשר להחלטה לדחות את שיווק הדירות, אומר זעירא: "אני קצת מתפלא על דחיית המכרז מפני שרשות מקרקעי ישראל התעלמה במשך זמן רב מההתכתבות, ואמרה לתקשורת שהיא לא מגיבה עד שלא ניגש למכרז. עכשיו הם כנראה שינו את דעתם, אז אני מבין שהם בהתייעצויות".

זעירא נשאל אם הוא סבור שלהחלטה לדחות את המכרז יש קשר לעזיבתם של שר הבינוי היוצא, אורי אריאל (לטובת כניסתו של השר מטעם כולנו, יואב גלנט); וליציאתו לחופשה של מנהל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, שנחשד בעבירות הפרת אמונים. "אני לא חושב", משיב זעירא, "היועצים המשפטיים לא התחלפו והם אלו שקובעים את המדיניות. גם אף פעם לא היינו בקשר עם השר או מנהל הרשות, אלא עם היועצים המשפטים של משרד הבינוי והרשות".

לדבריו, "הטענות שלנו חזקות ומוצקות ואנחנו לא מתקפלים מפני שזה לא מוצא חן בעיני האגודה לזכויות האזרח. אנחנו חושבים שהקמת שכונה דתית היא צורך ציבורי מתבקש. לא המצאנו את הגלגל וזה קיים בערים רבות בישראל. זהו צורך של הציבור להתאגד על מנת לשמור על צביון. את אותו צורך יש לערבים ובג"ץ הגן בחירוף נפש על הצורך הזה עבורם. אז אין סיבה שהוא לא יגן על צורך זה עבור דתיים".

האם בשם הצורך הזה נכון וראוי להקים קבוצת רכישה שחילונים אינם רשאים לרכוש דירה במסגרתה?

"יכול להיות. אני לא בג"ץ ואני לא בא עכשיו לאשר או לשלול כל רעיון. אני בא כרגע בשם הציבור הדתי לאומי והצורך הקיים והחשוב מאוד שלו בשמירת השבת, בחינוך ובמעליות שבת. זה דבר שיש בו צורך וכולם יודעים את זה. אנחנו גם לא רוצים להפריע לאף חילוני לחלל שבת ולגרום לו להרגיש לא נעים בגלל שהוא משתמש במעלית או משהו כזה. טענותינו הן חזקות חברתית ומשפטית. אנחנו מקווים לטוב ושהשכל הישר יגבר".

גם ראש העיר עוצר את השיווקים

אבל כאן לא נגמרות הצרות של פרויקט "כרמי גת". בימים האחרונים התגלו בקיעים ביישום המכרז השלישי לבנייה במתחם, לאחר שאתמול הודיע ראש העיר, אבירם דהרי, לרשות מקרקעי ישראל כי הוא מקפיא את המכרז ואינו מתחייב ליישם את הסכם הגג עד תום. הרקע לצעד חריף זה הוא טענותיה של קריית גת לסחבת ביישום התחייבויות הממשלה; ורצונה של קריית גת לשפר את תנאי ההסכם ולהגדיל את היקף הבנייה במסגרתו.