מחוויותיו של דייר בפרויקט תמ"א 38
מהצד השני של הטרקטור: פרץ פז מרעננה עבר את תהליך התמ"א - ויודע לספר מקרוב על היתרונות והחסרונות שבפרויקט לחיזוק מבנים. טור אישי
לאחרונה הסתיים מסע אליו יצאנו לפני שנים אחדות, כשהתחלנו - דיירי הבניין ואני כנציג ועד הבית - לברר על האפשרות כי הבניין בו אנו גרים יצטרף לפרויקט תמ"א 38. לפני שקיבלנו את ההחלטה, גם לנו יצא לקרוא רבות בתקשורת אודות מיזמי תמ"א 38, כאשר על רובם ככולם חתומים אנשי מקצוע.
טורים אורחים נוספים במדור בית ישראלי :
לא זכור לי שקראתי התייחסות של הדיירים עצמם לפרויקט, כאלה שעברו את התהליך ויודעים לספר, אולי טוב יותר מכולם, מה היתרונות והחסרונות בתמ"א 38; וזו הסיבה שהחלטתי לכתוב את הטור הזה, שנועד להביא זווית ראיה אחרת. זוהי נקודת מבטם של הדיירים ובעלי הדירות, שמבקשת להסביר מה עובר עלינו ואיך אנו מרגישים מהצד השני של המתרס - או יותר נכון, מהצד השני של השופלים והטרקטורים.
זכרו: איש פיקוח ועו"ד במימון החברה הקבלנית
אני גר בבניין ישן בן יותר מ-40 שנה בעיר רעננה. הגיל הממוצע של רוב דיירי הבניין הוא מעל 60. המחשבות על שיפוץ וחיזוק באמצעות תמ"א 38 החלו לפני כ-5 שנים. לקח למחשבות קצת זמן להבשיל למעשים, והתחלנו לבדוק את הנושא לעומק בשנת 2011, לאור ריבוי השיח הציבורי על החשיבות שבחיזוק מבנים כהגנה מפני רעידות אדמה. החלטנו, בהצבעה של רוב הדיירים, להגיש בקשה להיתר בנייה (תהליך שלוקח שנתיים בערך). במקביל, פנינו למספר חברות בנייה מוכרות בעיר, לפי המלצות שקיבלנו.
כפי שניתן לדמיין, למרות שבבניין רק 12 דירות יש הרבה בעלי דעה, וכך היה גם אצלנו: היו בעלי דירה שתחילה סירבו לקחת חלק בפרויקט; ורק לאחר מסע שכנועים שכלל נסיעות לרמת גן, גבעתיים ובני ברק והתבוננות במספר פרויקטים של תמ"א, הוסכם לבסוף על ידי כל הדיירים להתקדם בפרויקט. ערכנו בדיקה מקדימה והזמנו 3 חברות מהאזור שיסבירו לנו מה התוכניות שלהן ויציגו לפנינו קצת נתונים.
הניסיון האישי שלי לימד אותי כמה דברים חשובים, שלדעתי כדאי לכל דיירי בניין שחושבים בכיוון של תמ"א 38 לבדוק ולאמץ. ראשית, דאגו לקבל את ההסכמה של כל דיירי הבניין. מלבד היתרון המובן מאליו לדיבור בקול אחד מול חברת הבנייה - יש לכך השפעה מאוד גבוהה על הצלחת הפרויקט לשביעות רצונכם.
לפני שתחתמו על חוזה מול יזם או חברת הבנייה (מניסיוני, עדיף באופן חד-משמעי חברה שהיא גם יזם וגם חברת בנייה שבונה את הפרויקט), בדקו טוב-טוב את הרקורד שלה. האם יש לה את הגב הכלכלי לביצוע הפרויקט, מה הסיווג שלה ברשם הקבלנים, האם יש לה ניסיון קודם בפרויקטים מסוג זה.
זכרו: הדבר החשוב ביותר הוא לדאוג למנות מישהו מטעמכם - איש פיקוח, עו"ד או גם וגם, שיעבור על כל הסעיפים הקטנים בחוזה ויסביר לכם במה מדובר ויוכל לענות על כל שאלותיכם. רבים לא יודעים, אבל גם איש הפיקוח וגם העו"ד אמורים לקבל את שכרם מהחברה הקבלנית ולא מאתנו, הדיירים.
נקודה נוספת שכדאי ליישם היא לסמוך על מישהו מהדיירים עצמם שיהיה בעיניינים. הכוונה היא למנות דייר שיעבוד מול החברה ויעקוב אחר ההתפתחויות בשטח ואחר ביצוע העבודות. אני אישית התחברתי מתוקף תפקידי כוועד הבניין, למנהל העבודה של החברה הקבלנית, למדתי את לוח הזמנים ואת שעות העבודה, ידעתי למי לפנות במקרה של שאלות וגם למי לומר "לא" כשצריך.
הקבלן, שהיה קשוב לנו הדיירים, קיים פעם בשבוע במשרדו ישיבת עדכון. מדובר בנקודה חשובה מכיוון שכך ניתן היה לדעת מה צפוי להתבצע בשבוע או שבועיים הקרובים ולהתכונן בהתאם. כך, לדוגמא, באחת הישיבות הודיעו לנו שבעוד כשבועיים יתחילו לעבוד על המעלית - והמשמעות הייתה השבתת המעלית הקיימת לתקופה מסוימת. זוהי נקודה שרצוי להתכונן אליה מראש בגלל אופי הדיירים: נכים, ילדים, ישישים ועוד.
לא אשקר - מדובר בתקופה לא קלה. לכן, לפניכם טיפ קטן אחרון על מנת להקל על כולם: חשוב לסגור מראש ובחוזה כתוב מול מנהל העבודה את ביצוע שעות העבודה. אנחנו, למשל, החלטנו ששעות ביצוע העבודות יהיו בין 07:00 בבוקר ל-16:00 אחר הצהריים - וללא עבודה בימי שישי ושבת. כך יצא שברוב שעות העבודה, רוב הדיירים לא היו בדירותיהם. אי אפשר לומר שלא היה רעש ושלא היה אבק. היה והרבה - אבל התוצאה הסופית שווה את הכל.
הכותב הוא ועד הבית ודייר בבניין ברעננה שעבר תמ"א 38 על ידי חברת בוני בניין
לפנייה לכתב/ת 
