כמה אורנה פורת הפסדנו בגלל הרבנות?
האם הרבנות הראשית הייתה מגיירת כיום את אורנה פורת? ברור שלא. היו טוענים כלפיה שהיא רוצה להתגייר מכל הסיבות ה"לא נכונות". אורנה פורת, בעיניי, ייצגה את ישראל היפה של פעם. זו שהייתה שמסוגלת לראות את האדם, ולאמץ אליה בחום את מי שרוצים להצטרף בכנות
אורנה פורת - שחקנית, במאית, כלת פרס ישראל ומייסדת תיאטרון ילדים - הלכה בשבוע שעבר לעולמה. על סיפור חייה נכתב רבות: ילדה שהייתה חברה בתנועת נוער נאצית, ונמלאה חרטה לאחר ששמעה על הנעשה במחנות הריכוז; איירינה קליין שהפכה לאורנה פורת, לאחר שהתאהבה בקצין יהודי בריטי – ועלתה עמו ארצה.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מכיוון שלא הצליחו להביא ילדים לעולם, החליטו פורת ובעלה לאמץ. הם חששו שהרשויות לא יאשרו לה לאמץ ילדים יהודים מכיוון שלא הייתה יהודייה. לפיכך החליטה אורנה פורת לעבור הליך גיור - ובסיומו אימצה שני ילדים. כאשר נשאלה בשנת 2011 על החלק שהכי פחות אהבה בגיור, ענתה פורת: "את כל הגיור לא עשיתי מרצון, ועשיתי אותו מאוד מאוחר, רק כי הייתי צריכה".
כל מה שחדש ומעניין - בערוץ היהדות :
- כולנו אחראים לרצח של עלי ושירה/ פרופ' רוחמה וייס
- גופשטיין: לשרוף כנסיות - מוכן לשבת בכלא 50 שנה
- במשטרה מאשימים: העיתונות החרדית מחבלת בחקירה של פרשת מין
האם הרבנות הראשית הייתה מגיירת כיום את אורנה פורת? ברור שלא. היו טוענים כלפיה שהיא רוצה להתגייר מכל הסיבות "הלא נכונות": היא התאהבה בבחור יהודי ורוצה להתגייר בגללו; היא לא מעוניינת לחיות אורח חיים חרדי או דתי - ובגלל העבר הגרמני שלה, ייתכן שהיא רוצה להתגייר רק בגלל רגשי אשם, ולא בגלל אהבה כנה ליהדות.
יהודים, פספסתם
לכל אורך הדורות גיירו אנשים כמו אורנה פורת. גם הרבנות הראשית גיירה רבים וטובים בהליך מקוצר ופשוט
בהרבה ממה שנהוג כיום. הרב פרופ' נפתלי רוטנברג הצביע על השינוי שחל בשנות השבעים בתהליך הגיור בישראל, בעקבות מיסוד התהליך באולפנים, במכינות ומדרשות לגיור. רוטנברג טען כי "פולמוס הגיור בעיקרו הוא פולמוס פנימי בין קבוצות בציונות הדתית, שבשם הממלכתיות גרמו לסיבוך הליך הגיור בבירוקרטיה שלטונית".
כך או כך, המציאות היא שיש מאות-אלפי עולים שכבר מזמן נקלטו כיהודים-ישראלים מבחינה סוציולוגית, אך נדחים על ידי נציגי המדינה בכל מה שקשור ליהדותם ההלכתית. ישנן עדויות על תהליך הגיור ברבנות כתהליך ארוך, מייגע ופעמים רבות אף משפיל מאוד.
יש שיטענו שאי אפשר לשנות את ההלכה, ושלא ניתן לגייר את מי שאינם מתכוונים לחיות אורח חיים דתי. טענה זו מפספסת נקודה חשובה: היהדות, בניגוד לנצרות, איננה רק דת - היא גם לאום. הגיור הוא קודם כל הצטרפות ללאום היהודי, ורק אחר כך לדת היהודית. וכך כתב הראשון לציון, הרב אליהו בקשי דורון: "הדגשה זו, שעיקר הגרות היא הכניסה לברית לכלל ישראל, ורק לאחריה באה קבלת המצוות, מודגשת במגילת רות, בהצהרתה של אם מלכות בית דוד 'עמך עמי ואלוקיך אלוקי'. אף היא הקדימה את הרצון להיכלל בקדושת עם ישראל, ב'עמך עמי' ל'אלוקיך אלוקי', שהוא הרצון להסתופף תחת כנפי השכינה ולקבל עול תורה".
המחמירים פועלים בניגוד להלכה
הבנת הגיור כתהליך לאומי בעיקרו, מאפשרת הקלות רבות בנושא הדתי. וכך כתב הרב הראשי הספרדי הראשון, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל: "גר שקבל עליו המצוות ועונשן – אף על פי שידוע שלא יקיים אותם, מקבלים אותו אחרי שהודיעו לו מצוות קלות וחמורות, עונשן ושכרן".
הפיכת הליך הגיור לארוך, מעיק ומשפיל, אף נוגד את ההלכה כפי שבאה לידי ביטוי אצל הרמב"ם, שכתב: "אין מרבין עליו, ואין מדקדקין עליו, שמא יגרום לטרדו ולהטותו מדרך טובה לרעה, שבתחילה אין מושכין את האדם אלא בדברי רצון רכים..."
אלה הם רק מעט מהמקורות ההלכתיים הרבים המאפשרים לגייר על בסיס לאומי, גם כאשר הבסיס הדתי איננו מושלם. השיח ההלכתי הוא לרוב תירוץ לדחייה שמאחוריה מסתתרים מאבקי כוח, שלטון וכסף. הנפגעים הם לא רק אלה שנדחים; לא רק הישראלים שיתחתנו עם לא יהודיים בישראל – אלא כולנו, כאשר אנשים איכותיים בורחים לחפש את ביתם במקום סימפטי יותר.
הייתה לנו ישראל היפה
אורנה פורת תיזכר תמיד כגרמנייה הנוצרייה שעזבה את עמה והצטרפה ללאום היהודי. היא התקבלה כאן באהבה
ללא סייג - ואהבה מצדה את "החוכמה היהודית" כלשונה, את השפה העברית, את העם היהודי ואת הציונות.
ללא אורנה פורת היו עולם התיאטרון והתרבות בישראל עניים הרבה יותר. אורנה פורת, בעיניי, היא ישראל היפה שמסוגלת לראות את האדם, ולאמץ אליה בחום את מי שרוצים להצטרף בכנות.
מעניין כמה אורנה-פורת הפסדנו ונפסיד בגלל המדיניות הנוכחית של הרבנות הראשית. את השיר "רות ממתינה" כתבתי כמחאה על אטימות הממסד הדתי בימינו כלפי אנשים מסוגה של אורנה פורת. יהיה זכרה ברוך.
- אביאור ביירון הוא זמר מחאה דתי
ומוזיקולוג
לפנייה לכתב/ת 
