"מרד הגיור": "מחזירים את היהדות לעם"
יוזם רפורמת הגיור שנקברה עם הקמת הממשלה החדשה, רווה נחת עם ההכרזה עם הקמת בתי הדין האלטרנטיביים לגיור - תולדה של טרפוד החוק. "רבנים חשובים שמו גבולות להתאכזרות הרבנות הראשית לאזרחי המדינה", אמר אלעזר שטרן, ואיים כי אי הכרה בגיורים אלה, תביא להיפרדות מוחלטת של זרמים אורתודוכסים בישראל מהרבנות הראשית גם בכשרות ובמעמד האישי
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
שטרן הוסיף כי "רבנים חשובים שמו גבולות להתאכזרותה של הרבנות הראשית לאזרחי המדינה, ולעתידה של מדינת ישראל". לדבריו, "יש רבנים בישראל ולא רק בירושלים. לא אריה דרעי יקבע מיהו יהודי".
כל מה שחדש ומעניין - בערוץ היהדות :
משרד הפנים והרבנות הראשית אינם מכירים כיום בגיורים אלטרנטיביים בישראל, אף אם נעשו על פי ההלכה, אך יוזמי המהלך מקווים כי אם מתגיירים רבים יבחרו במסלול, הלחץ הציבורי על הרבנות ייגבר ומדיניות זו תשתנה - ושטרן מזהיר מבפילוג מוחלט שיביא להקמת "רבנות אלטרנטיבית": "אם הרבנות לא תכיר במתגיירים האלה כיהודים, ותסרב לרשום אותם לנישואים - אותם רבנים שגיירו גם יחתנו אותם, ואם צריך, אז גם יעשו ברית מילה לילדים שלהם.
"אחר כך נפעל גם להקמת מערך כשרות מחוץ לרבנות. אז שהרבנות לא תכיר, לא קרה כלום. לא כתוב בתורה שהיא הקובעת מיהו יהודי. הילדים שלי והילדים של השכנים שלי והחברים שלי יתחתנו עם אותם מתגיירים – וזה מה שחשוב".
שטרן אמר עוד כי "רבנים חשובים מבינים היום שיש דברים יותר דחופים משימור מעמדם של העסקנים הסחטנים מהרבנות. המהלך הזה הוא בשורה גדולה לעם ישראל, ואני בהחלט רואה איך לאט-לאט אנשים יפנו לגיור הזה".
"הרבנות הרוויחה את זה באטימותה"
ההודעה היום (ב') על הקמת רשת בתי הדין האלטרנטיביים "גיור כהלכה", עוררה תגובות חיוביות בקרב
ארגונים ליבראליים ואישים העוסקים בעולם היהודי, שהגיבו בשמחה מצד אחד, ובביקורת קשה על הרבנות מצד שני.
במפלגת "יש עתיד" בירכו - וכינו את הקמת בית הדין האלטרנטיבי "תקווה חדשה למאות-אלפי אזרחים ישראלים, שלא יכלו להתגייר עד כה. תקווה שאבדה עם ביטול חוק הגיור על ידי הממשלה הנוכחית".
עוד נמסר, כי "הקמת בית הדין החדש לגיור תאפשר לאותם ישראלים, שהם אזרחים לכל דבר, שמשרתים בצבא, משלמים מיסים - לבוא בשערי הגיור ולהשתייך לעם היהודי".
יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, בירך על המהלך ואמר כי "כולנו מבקשים להמשיך את תהליך קיבוץ הגלויות מרחבי העולם, בעת בה זהויות נשחקות וההתבוללות מתחזקת". לדבריו, "על מנת להחזיק את דלתות ישראל פתוחות בפני כל המבקשים להצטרף לעמנו בהתאם להלכה, חשוב שרבנים שהוסמכו לגייר על ידי הרבנות הראשית ישתתפו בתהליך - ומהלך זה יאפשר להם לעשות זאת".
לצד השמחה, הובעה התנגדות בולטת למהלך מצד הרב חיים דרוקמן, לשעבר ראש מערך הגיור הממלכתי ואף-הוא ממנהיגי הציונות הדתית, שהזהיר כי הפרטת הגיור עלולה להביא בעתיד גם להכרה בגיורים שלא נעשו על פי ההלכה.
"מדובר בהרס חיי הדת של המדינה", אמר הרב דרוקמן, שסירב להצעה להצטרף למיזם ולהיות מראשיו, "אני בהחלט סומך בפסיקת הלכה על הרב רבינוביץ', אבל זה בכלל לא משנה. צריך להתנגד בכל תוקף לכל גיור שנעשה מחוץ לרבנות הראשית, כי היום אנחנו פותחים את זה לבית דין עם כוונות טובות שמגייר על פי ההלכה ומחר יבקשו להכיר גם בגיורים רפורמים. יש לנו בארץ ישראל רבנות ראשית אחת וחייבת להישאר אחת. רק היא מבטיחה שכל ענייני היהדות אכן יתנהלו כאן על הצד הטוב ביותר".
ראש התנועה הרפורמית, הרב גלעד קריב, אמר בתגובה להקמת בית הדין החדש לגיור, כי "הממסד הרבני הרוויח באטימותו ובנוקשותו את הקמת המערכות האלטרנטיביות. אנו מאמינים שכל מהלך להקמת מוסדות קהילתיים, שיציעו לציבור מגוון של שירותי דת בגישות שונות, יחזק את זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל. ברור לנו שבית הדין החדש אוחז במדיניות הלכתית שונה משלנו, אך אנו מאמינים שריבוי הפנים ביהדות הישראלית הוא ברכה ומקור כוח".
"אין זו העת לחשות"
בתנועת "נאמני תורה ועבודה" בירכו הערב את הארגונים השונים – ובהם מכון עתים, מכון טריגובוף ו"בית מורשה" - שייסדו את בתי הדין. "אנו רואים חשיבות בשידרוג מערך הגיור דרך הרבנות הראשית, ופעלנו לשם כך במשך שנים, כמו למשל בנתינת הרעיון הראשוני לחוק הגיור", אמרו בתנועה.
"ואולם עם ההבנה המצערת שאין הדבר אפשרי כלל וכלל, אין זו עת לחשות. התמהמהות בנושא זה מגדילה מידי יום את בעיית ההתבוללות, ומרחיקה רבים מישראל,. בתנועת "נאמני תורה ועבודה" הביעו תקווה שהמדינה תשכיל לאמץ בתי דין אלה, ותהפוך אותם לחלק בלתי נפרד ממערך הגיור".
בתנועת ישראל חופשית אמרו כי ״אפילו זרמים אורתודוקסיים שונים מבינים כי יש צורך באלטרנטיבה למונופול של הרבנות, דבר שרק מוכיח את נחיצות העניין ואת החובה לעודד אלטרנטיבות לא רק פנים אורתודוקסיות, שבאמצעותן יינתן מענה גם לאוכלוסיות חילוניות". מנכ"ל התנועה, מיקי גיצין, הוסיף כי "הבחירה באלטרנטיבות בנושאי נישואין, כשרות, תחבורה וכיוצא באלה, תהפוך אותן לרלוונטיות באופן שלא ניתן יהיה להתעלם מהן״.
"כמו בכשרות - כך בגיור"
ח״כ רחל עזריה ("כולנו") בירכה אף היא את המהלך המעיד, לדבריה, "על מנהיגות ואומץ לב. יצירת אלטרנטיבה לרבנות, כפי שנעשה בכשרות, הוא המהלך הנכון עבור צביונה היהודי של מדינת ישראל".
כבר כיום פועלים בישראל בתי דין של חוגים דתיים שונים המגיירים על פי ההלכה, אך בוגריהם אינם מוכרים כיהודים על ידי המדינה. בבג"ץ תלויה ועומדת עתירה של מתגיירים מבית דינו של הרב ניסים קרליץ, ממנהיגי הציבור החרדי, הדורשים הכרה בהמרת הדת.
פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", ומי שמייצג את העותרים בבג"ץ גיורי הרב קרליץ, אומר כי מדובר בצו השעה, כדבריו. "בניגוד לנושא הנישואין והגירושין, החוק הישראלי מעולם לא הסדיר את נושא הגיור בחקיקה ראשית, ובוודאי שלא הסמיך את הרבנות הראשית או את בתי הדין הרבניים לעסוק בגיור... סוגיית 'הגיורים הפרטיים' עומדת בימים אלה להכרעת בג"ץ, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, וימים יגידו האם יינתן הכשר בדיעבד לעיסוק הממשלה בגיור".
לפנייה לכתב/ת 
