כך ממשלת ישראל צריכה להילחם בשביתות הרעב / דעה
הדיון בבג"ץ מתקרב לסיומו והדיווחים על הצעות שונות לשחרורו של האסיר המנהלי מוחמד עלאן גוברים. הגיע הזמן ללמוד ממישהי שהצליחה להתמודד עם טרוריסיטים
בסופו של דבר, 10 אסירים אירים מתו כתוצאה משביתת הרעב והמסר אותו העבירה תאצ'ר למחתרת האירית היה ברור: אנחנו עומדים מול הטרור בנחישות.
הדוגמא הבריטית-אירית משליכה גם על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כאשר מחבלים היושבים בבתי הכלא הישראלים, המכונים "אסירים ביטחוניים", שובתים רעב כפי שעשו אנשי המחתרת האירית, ממשלת ישראל, להבדיל מזו הבריטית, מחפשת כל דרך אפשרית לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
>>עוד באתר ערוץ 20>>
- ביטול ההופעה של מתיסיהו הרגיז את ממשלת ספרד
היא רוצה גם להראות לציבור הישראלי שהיא נלחמת בטרור בכל מחיר אך היא רוצה גם לא לגרום לתסיסה בציבור הפלסטיני אם אחד מהאסירים ימות בעקבות השביתה.
אך מה לעשות שמדינת ישראל, מדינת היהודים, היא לא הצלב האדום ולא האו"ם. עלייה להעדיף בבירור מוחלט את המאבק הבלתי מתפשר בטרור ובמנהיגיו. בצעד רופס וחסר תקדים, הציעה המדינה למחבל מוחמד עלאן לצאת לחוץ לארץ ל-4 שנים בתמורה להפסקת שביתת הרעב.
את המחבל חאדר ענאן שיחררו ממאסר לאחר שזה היה "בסכנת חיים" בעקבות שביתת הרעב וכל זאת על רקע דיון ציבורי מגוחך על הזנה בכפייה. כאשר חזר חאדר ענאן הביתה, הוא הפך בן יום למושא הערצה לעשרות אלפי נערים פלסטינים ולכל המחבלים העצורים כעת
בבתי הסוהר הישראלים.
על שום מה יש להזין בכפייה מחבל שרצה או הצליח לרצוח ישראלים חפים מפשע? אם מחבל רוצה לקחת גם את חייו שלו, אל לה למדינה לכפות עליו חיים שהוא עצמו לא מעוניין בהם. האחריות של ממשלת ישראל היא ראשית כל כלפי אזרחיה וכלפי ביטחונם האישי.
ממשלת ישראל חייבת לעמוד אל מול הטרור בנחישות בלתי מתפשרת גם כאשר מחבל "מאיים" לשבות רעב. אם הוא ימות, זוהי לא אחריותה של מדינת ישראל אלא אך ורק אחריותו של המחבל ושל הציבור הפלסטיני.
על כן, אין לכפות הזנה של מחבלים השובתים רעב, אין לשחררם ממעצר בשום אופן. תאצ'ר הוכיחה זאת בעבר, אין סיבה שזה לא יעבוד גם הפעם.
אשר יאיר סוזין הוא דובר תנועת "אם תרצו"
הטורים המתפרסמים במדור דעות הם על דעת המחברים בלבד
