שנים אחרי מסע האלונקות: חייל יוכר נכה צה"ל

במסגרת אימון ב-2009 נחלץ קצין מיחידה מובחרת לעזרת חייל, אך נפגע בגבו. משרד הביטחון סירב להכיר בו כנכה צה"ל, עד התערבות ביהמ"ש

מערכת PsakDinפורסם: 21.08.15 , 09:17

קצין ביחידה מובחרת נפצע לפני שש שנים בגבו במהלך מסע אלונקות, אך התעקש להמשיך כדי לשמש דוגמה לחייליו. מאוחר יותר החמירה הפגיעה בגופו, וכשביקש הכרה כנכה צה"ל הוא נתקל בסירוב של משרד הביטחון. רק פנייה לוועדת הערער בבית משפט השלום בחיפה השיגה לו את מבוקשו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

מסע האלונקות התקיים בספטמבר 2009. הקצין ניסה לתפוס את מוט האלונקה במקום חייל אחר שהתמוטט, אך נחבל בראש, בצוואר ובגב. על אף הכאב, ובשל הצורך לשמש דוגמה אישית, הוא המשיך במסע כ-11 ק"מ נוספים.

תביעה

מעשן כבד מת מסרטן ריאות והוכר כחלל צה"ל

עו"ד שלמה רכבי ושלמה ציפורי

בעת שירותו נגרמה לחייל טראומה בעקבות מעורבות באירוע רב נפגעים, שלאחריה עישן 3 קופסאות מדי יום. אשתו תקבל תגמולים ממשרד הביטחון

מעשן כבד מת מסרטן ריאות והוכר כחלל צה"ל

בתום המסע סבל הקצין מכאבים מתמשכים באזור החבול. לטענתו, בשל אופי תפקידו נמנע ממנו לקבל טיפול רפואי הולם והוא המשיך בשגרת האימונים עם חייליו, כשהוא תחת השפעה של משככי כאבים חזקים. לאחר כחודש הוא התחיל גם לסבול מחוסר תחושה בגבו העליון ובצווארו, וניגש לקבל טיפול רפואי. בעקבות ההרעה במצבו הוא הפסיק לפקד על הצוות המבצעי וקיבל תפקיד עורפי.

בעקבות הכאבים, באוגוסט 2012 הוא פנה לקצין התגמולים במשרד הביטחון בבקשה שיכיר בו כנכה צה"ל. כעבור כשנה, ולאחר שנבדק על ידי אורתופד, דחה קצין התגמולים את בקשתו בנימוק שאין קשר בין תלונותיו לבין החבלה ממסע האלונקות.

מתוסכל מההחלטה הוא הגיש ערעור באמצעות עו"ד רובי אנגל לוועדת הערר לפי חוק הנכים. הוא צירף לערעורו חוות דעת של אורתופד שלפיה לא היו לו בעיות רפואיות לפני הגיוס.

קצין התגמולים, שיוצג על ידי עו"ד תום עופר, הכחיש את עצם התרחשות האירוע, וטען שקיים נתק של זמן בין מועד האירוע לבין השפעתו על הנפגע. הוא ציין שהנפגע לא הציג כל הסבר רפואי, גם לא האורתופד מטעמו, לקשר בין החבלה למסע. בנוסף הוא ציין שהנפגע התלונן על כאבים בכתף עוד לפני שירותו הצבאי, ושלאחר המסע עצמו הוא שלל שנגרמה לו חבלה.

הנפגע הסביר שחשש להצהיר על הפגיעה שכן אם היה מדווח עליה היה מסיים את תפקידו. הוא גם ציין שכמפקד צוות לא רצה להראות לחיילים שלו שנכשל ונהיה "שקית חלב".

חברי הוועדה, ובראשם השופט אורי גולדקורן, הסבירו שעל מנת להוכיח נכות צבאית מוטל על הנפגע להראות שהנכות שלו נגרמה מחבלה שקרתה בזמן ובעקבות שירותו הצבאי. ואכן, חברי הוועדה קיבלו את טענותיו, שנתמכו בעדות חברו מהיחידה, וקבעו שהחבלה אכן קרתה בעקבות מסע האלונקה.

חברי הוועדה שללו את תפיסתו של קצין התגמולים שיש להתייחס לכאבי המערער כשינויים ניווניים וגנטיים, שכן גם אם אירעו בגופו שינויים כאלה, עדיין לא ניתן להתעלם מההשפעה המכריעה של החבלה במסע מ-2009.

לפיכך המערער הוכר כנכה צה"ל בניגוד לעמדת קצין התגמולים, שחויב בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין בסך של 7,000 שקל.