שוק ההון והחיסכון - איך הטלטלות בבורסה משפיעות על הפנסיה שלכם?
לא מעט מכספי החסכונות שלנו מושקעים בשוק ההון ולתנודתיות חדה בשווקים יש השפעה על קופת הגמל והפנסיה שלנו. למרות זאת, אין באמת סיבה להיכנס לפאניקה ולמשוך את הכסף
בשיתוף Wobi
עד לפני כ-20 שנה נתח נכבד מהחסכונות הפנסיוניים ובתוכם קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים היה מושקע באפיק סולידי לחלוטין המבטיח תשואה נאה.
דו"ח הפנסיה שלנו: מה חשוב לדעת?
מאיזון ועד תשואה: מילון מונחים לפנסיה
מדובר באגרות חוב שהונפקו על ידי מדינת ישראל בריבית אטרקטיבית ובסיכון אפס לטובת החוסכים. שאר הכספים הושקעו בתחומים שונים, אך ניתן לומר באופן כללי כי רמת הסיכון של ההשקעות היתה נמוכה.
במרוצת השנים חלו תמורות משמעותיות בשוק ההון הישראלי והוא הפך משוכלל יותר וגלובלי יותר. במקביל לכך, מדינת ישראל החליטה כי היא אינה מעוניינת להמשיך ולממן את החוסכים, בדמות הנפקת אגרות חוב בתשואה מובטחת, מהלך ששירת יפה גם את מנהלי החסכונות - הגופים המוסדיים.
מצד אחד הוראות הפיקוח על ניהול ההשקעות הפכו "ליברליות" יותר, כפי שמקובל ברוב העולם המערבי, ואפשרו להשקיע בתחומים שונים בארץ ובחו"ל, ובנוסף, המדינה הלכה וצמצמה את אגרות החוב המסובסדות.
המצב כיום הוא שלמעט קרנות הפנסיה, הנהנות מאגרות חוב כאלו (המכונות אג"ח מיועדות), אף אפיק פנסיוני אינו זכאי לסבסוד על חשבון המדינה. גם קרנות הפנסיה מוגבלות לאג"ח אלו ל-30% מנכסיהן, שאר הכסף , כמו אצל שאר התוכניות הפנסיוניות, מושקע כמעט באופן חופשי בשוק ההון (עדיין קיימות מגבלות מסוימות על ההשקעה).
מציאות הפכפכה
למציאות הזו יש השלכות על הכסף שלנו. מצד אחד, לאורך זמן שוק ההון בכלל ושוק המניות בפרט מוכיח את עצמו כמניב תשואה נאה לאורך השנים, מצד שני, השוק הוא דינאמי והפכפך ואחת לכמה שנים אנו חווים משברים בקנה מידה עולמי שמפילים את הבורסות וביחד איתן נוגסים מכספי החסכונות שלנו.גם בימים אלו אנו חווים טלטלה לא קטנה בשוקי ההון בעולם. הטלטלה הזו משפיע באופן ישיר על החסכונות שלנו, וסביר להניח שבסיכום חודש אוגוסט בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל, נחווה תשואה שלילית משמעותית.
האם אני יכול למנוע את הפגיעה בחיסכון שלי. אולי כדאי להוציא את הכסף? ראשית, חשוב לזכור, ששוק ההון הוא מחזורי. יש תקופות של גאות ויש תקופות של נפילות. כאמור, בחינה לאורך השנים מראה בבירור, כי השקעה בשוק ההון מניבה תשואה נאה ולמעשה ספק אם יש אלטרנטיבות שיניבו תשואה כזו.
שנית, הוכח במשברים קודמים שמי שמבצע פעולה אינסטינקטיבית כתוצאה מלחץ, מפסיד ולרוב יגרום לעצמו נזק.
דוגמה לכך ראינו במשבר הפיננסי העולמי שהתרחש בשנת 2008. הירידות החדות בשווקים, הניבו תשואות שליליות בחסכונות, ולא מעט חוסכים מיהרו למשוך את כספי החסכונות.
בחלק מהמקרים הנזק היה כפול - אותם חוסכים משכו את הכסף מקופות הגמל, לעתים מקופות גמל שאינן נזילות (כלומר שמשיכת הכספים גוררת תשלום מס), ושילמו עד 35% מס. בנוסף בתחילת שנת 2009 ובהמשך בשנת 2010, השוק תיקן את הירידות ואף הגיע לשיאים חדשים. מי שהשאיר את החיסכון בקופה, לא איבד דבר, להיפך, אפילו הרוויח. לעומת זאת מי שמיהר למשוך, נשאר בהפסד ובנוסף לא יכול היה להשיב את הכסף שנמשך מהקופה, ולהמשיך ליהנות מהטבות המס שהיא מעניקה.
כאמור, משיכת כספי הפנסיה מתבררת כצעד שגוי. אז מה בכל זאת ניתן לעשות? מומלץ להיערך מראש (ולא ברגע שמתחיל משביר), כך שנתאים את החיסכון לגיל שלנו.
תלוי בגיל
המציאות כיום היא שרוב כספי החוסכים מנוהלים בקופה אחת במדיניות השקעות אחידה. כך יכול למצוא את עצמו אדם בגיל 66, שבועיים לפני מועד הפרישה , באותה קופה עם צעיר בן 23 שהתחיל לעבוד רק לפני שבוע.בעוד הצעיר , גם אם החיסכון שלו יחווה משבר פיננסי - יוכל עוד לתקן את המצב ב-40 השנים הבאות, למי שמתקרב לגיל הפרישה, אין כל כך אפשרות לתקן. ירידה חדה בחיסכון עלולה להיות קריטית עבורו.
למציאות הבעייתית הזו נדרשה גם מדינת ישראל ולאחר דיונים רבים היא צפויה לאמץ (בתחילת 2016) מודל לחיסכון שנועד להתאים באופן אוטומטי את רמת הסיכון בהשקעות לגילו של החוסך. ככל שמתקרבים לגיל הפרישה - כך רמת הסיכון יורדת.
בנוסף, כבר כיום מציעות קרנות הפנסיה וקופות הגמל מסלולים שונים ברמות סיכון שונות וכדאי לנצל זאת.
לפנייה לכתב/ת 
