המדליסט האולימפי מיכאל קלגנוב עוזב את ישראל
חשיפה: הספורטאי שזכה בארד בסידני 2000, נשא את דגל המדינה בטקס הפתיחה של בייג'ינג 2008 והיה אלוף עולם בחתירת קיאקים, לא מוצא עבודה ועובר לאמן בגרמניה: "התייאשתי. אני לא מסכן שהולך לבקש כסף, אלא רוצה עבודה. ברגע שעזבתי את הספורט אין לי כלום, רק 4 ברגים מהפציעות. לימור לבנת? פניתי אליה לעזרה, אבל היא רק יודעת לעלות על הפודיום כשצריך"
יום עצוב לספורט הישראלי. המדליסט האולימפי מסידני 2000, חותר הקיאקים מיכאל קלגנוב, החליט בימים האחרונים לעזוב את ישראל ולעבור לאמן בגרמניה.
הספורטאי האולימפי לשעבר בן ה-40, שזכה בארד, היה למדליסט האולימפי הרביעי בתולדות המדינה וגם זכה פעמיים באליפות העולם, ניסה תקופה ארוכה לחפש בארץ עבודה בתחומו, אך ללא הצלחה. מצבו העגום הביא אותו להחלטה הכאובה לנסות את מזלו מעבר לים.
"זה נכון ורשמי, אני עוזב את הארץ בסוף השבוע הקרוב", אישר קלגנוב את הידיעה ל-ynet ספורט. "מצאתי שם עבודה ואני הולך לאמן בגרמניה. כבר מחודש אפריל אני מובטל ולא
מצאתי משהו מתאים. ניסיתי לאמן בארץ ואפילו לרוץ למועצת טבריה. לא היה כלום לעבוד באזור שלי, למרות כל הניסיון שלי. לא היה לי מתאים לעבור למרכז עם המשפחה וגם לא הייתה עבודה מתאימה. התחלתי לחפש מקומות בחו"ל ובסופו של דבר מצאתי את מה שרציתי בגרמניה".
אין שום דרך להשאיר אותך כאן?
"בלי לשים לב, אני כבר שנתיים מסתובב ככה. מחפש עבודה. היו איתי כתבות ברדיו, בעיתונות וטלוויזיה, ניסו לעזור לי - לא יצא מזה כלום. אני לא מסכן שהולך לבקש כסף אלא רוצה עבודה כדי להרוויח את הכסף שלי ביושר. הייתי בשלוש אולימפיאדות, זכיתי בכל מדליה אפשרית בספורט, אבל ברגע שיצאתי ממנו אין לי שום דבר. לא פנסיה, לא קופת גמל, כלום. נשארו לי רק 4 ברגים מפציעות שעברתי ועם זה צריך לחיות. יש לי הרגשה לא טובה, מישהו צריך לטפל בנושאים כאלה אבל לצערי אין כתובת. גם אם כבר פונים למישהו, לא נותנים תשובות ברורות".
מי אלה שצריכים לתת את התשובות?
לא יודע מי, אני כבר הפסקתי להתעסק עם זה. התייאשתי. השרה הקודמת, לימור לבנת, למשל. פניתי אליה לעזרה, אבל מה היא עשתה? כלום. היא רק ידעה לעלות על הפודיום של אלה שזוכים במדליות. לא באמת רוצים לעזור כאן לספורטאים".
קלגנוב, אשר נשמע מאוכזב ופגוע במהלך השיחה, העביר גם מסר לספורטאים אחרים: "אלה שמתחרים ברמה הגבוהה ביותר צריכים לחשוב מה יהיה איתם הלאה ואיך יסיימו את הקריירה. אולי הסיפור שלי ידליק אצלם נורה אדומה. אולי גם לשרה החדשה, מירי רגב, אבל כאן קשה לדעת. הכל דיבורים. לי אין יותר מה לחכות, אני רוצה להתקדם בחיים".
מאוזביקסטן עד לדגל ישראל בטקס הפתיחה
קלגנוב, אשר נולד באוזיבקיסטן ועלה לישראל ב-1996, החל לייצג את מדינה שנתיים לאחר מכן בתחרויות בינלאומיות והגיע לשורת הישגים מרשימה. בין היתר זכה בזהב באליפות העולם ב-1998
במקצה ל-200 מ' חתירת יחיד, כמו גם בכסף במקצה ל-500 מ'.
השיא כאמור היה במשחקים האולימפיים בסידני, כשממש רגע לפני טקס הסיום, עם רוחות חזקות ויום דרמטי במיוחד, הצליח להשיג את המדלייה היחידה של ישראל במשחקים. הוא המשיך להתחרות בשתי אולימפיאדות נוספות ובבייג'ינג 2008 אף נשא את דגל ישראל בטקס הפתיחה.
לאחר פרישתו, הוא החל לאמן באגודת הפועל טבריה את הנוער ואף ניסה להתמודד למועצת העיר מטעם ישראל ביתנו, אך לא צלח במשימה. הסיפור שלו מתחבר גם לסיפורו של קונסטסטין מאטוסביץ', קופץ הגובה האולימפי של ישראל שהגיע בסידני למקום ה-5, והחליט גם הוא לעזוב את הארץ.
לפנייה לכתב/ת 
