קרקע במושב, 7 אחים - וקרב ירושה משפחתי
אחרי מות ההורים פרץ סכסוך משפטי בין האחים והאחיות סביב השאלה למי שייכות הזכויות בשטח. בית המשפט קבע: יש להיצמד לצוואה
בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת נדרש לאחרונה לפסוק במאבק ירושה משפחתי של שבעה אחים סביב נחלה במושב שהייתה שייכת להוריהם. השופטת פאני גילת כהן קבעה שאף שהאם המנוחה לא הייתה בעלת השטח באופן רשמי, יש לפעול לפי הצוואה שהשאירה, ובה ביקשה להיטיב עם הבן שהשקיע במשק.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- ילד, יש לך נשק בילקוט? אלו הן זכויות התלמיד
- כך עוקפים נושים? "רכש" תמונות מהמשרד
- ייצוגית: הנחת ארנונה אוטמטית לקשישים נכים
- חרדי זוכה מתקיפת שוטר – המדינה תשלם לו
מושבניקית אלמנה הלכה לעולמה בשיבה טובה והותירה אחריה שבעה בנים ובנות. היא ובעלה המנוח הוגדרו "בני רשות" בקרקע שעליה הוקם המושב. בעודם בחיים בני הזוג לא מינו בן ממשיך שיטפל במשק לאחר מותם כפי שנהוג לעשות בקרקעות המושבים, וזכויותיהם הוסדרו ב"הסכם המשבצת", שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל למושב.
תביעה
משפט שלמה בקרב ירושה: דירה בת"א תחולק
עו"ד אופיר ברק
תקלות בירוקרטיות שמקורן ברכישת דירת עמידר בשנות ה-50 הובילה יורשים להתווכח על בעלות על הנכס. המחוזי בתל אביב החליט על פשרה
בצוואתה ביקשה האישה שזכויותיה במשק תימכרנה לכל המרבה במחיר. לצד הוראה זו היא ביקשה שחלק מהכסף שיתקבל יועבר קודם כל לאחד מבניה, על מנת לכסות את השקעתו בבניית בית מגורים בשטח המשק, והיתרה תחולק שווה בשווה בין שבעת הילדים.
"ואני מבקשת כי שאר ילדיי לא יערימו קשיים על XXX ולא יפעילו עליו לחצים ולא יעמידו אותו במצב לא נעים", כתבה. אלא שלמרות זאת, בין הילדים מתנהלים בעקבות הצוואה כמה הליכים משפטיים. באחד מהם עלתה השאלה אם אמם הייתה רשאית להוריש את זכויותיה במשק באמצעות צוואה, אף שהן אינן חלק מהעיזבון שלה (בניגוד, למשל, לכספים שיש לה בבנק).
אחד הבנים הגיש בקשה בבת המשפט לענייני משפחה בקריית גת, שבמסגרתה ביקש למנות מנהל עיזבון מטעמו, וטען שבהתאם להוראות אמו בצוואתה, יש למכור את הנכס לצד שלישי. הוא ציין שהאח המוזכר בצוואה לא מונה כ"בן ממשיך" על ידי הוריו, ואין לראות בו כזה ולכן אינו זכאי לכסף שהוקצה לו בצוואה.
לעומת זאת, אותו בן תבע את ששת אחיו ואחיותיו להשיב לו את מלוא ההשקעה הכספית שלו במשק בהתאם להוראות הצוואה.
רצונה זועק בין מילותיה
השופטת פאני גילת כהן ציינה כי זכויות השימוש בקרקע הן אכן בבעלות המדינה ואינן חלק מעיזבונו של חבר המושב שנפטר. למרות זאת, על פי הסכם המשבצת, בעל הזכויות רשאי לקבוע בצוואתו למי למסור את הזכויות (גם למי שאינו צאצא), ובתנאי שמדובר באדם אחד. לכן, ברגע שהמנוחה הלכה לעולמה, יש לפעול על פי הוראות הצוואה.
השופטת העירה שרצונה של המנוחה לנהוג בשוויון כלפי ילדיה מבלי לקפח את זכויותיו של הבן שהשקיע מכספו בהקמת מבנה על אדמת המשק, זועק מבין מילותיה ויש לחתור לקיומו.
בסופו של דבר, ובהתאם לצוואה, החליטה השופטת שהזכויות במשק תוצענה למכירה לכל המרבה במחיר, בכפוף להסכמת רשות מקרקעי ישראל למכירתן, לנוכח חריגות הבנייה במקום.
לכל אחד מילדי המנוחה תינתן זכות קדימה לרכוש את זכויות אחיו במשק. בכך, סברה השופטת גילת כהן, יוגשם רצונה של האם למנוע אפליה בין ילדיה, והכול בכפוף לזכויותיו של הבן המתגורר בנחלה. בית המשפט ימנה כונס נכסים למכירת הזכויות במשק.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המבקש: עו"ד גיל שחף, עו"ד ניצן שיקלי
- ב"כ המשיבים: עו"ד דניאל שרז, עו"ד אברהם (אבי) כהן, עו"ד ויקטור תשובה, פרקליטות מחוז דרום
- עו"ד אבי פרץ עוסק בתחום הירושות והצוואות ובמושבים וקיבוצים
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
