"מחירי הדירות עלו בגלל משקיעי הנדל"ן"
דו"ח של מרכז אדוה קובע כי יוקר הדיור אינו נובע רק מהיצע מועט של דירות ומהריבית הנמוכה; ומפנה אצבע מאשימה לעבר המשקיעים ומשקי הבית מהמאיון העליון. "העושר המשפחתי הגדל מאפשר למיעוט זה לרכוש חלק משמעותי של היצע הדיור - גם בבניינים עממיים המחירים עולים"
"עליית מחירי הדיור נובעת, בין היתר, מהצטברות העושר בידי מעטים". כך קובע דו"ח חדש שמפרסם היום (ג') מרכז אדוה, המספק מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל. מחברי הדו"ח מפנים אצבע מאשימה לעבר משקיעי הנדל"ן, שלטענתם הפכו לכוח שוק משמעותי ביותר בענף הדיור.
כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן של ynet:
- עלייה של 60% במכירת דירות מתחילת השנה
- "כישלון צורב לתוכנית הדיור של נתניהו"
- אישור תוכנית המתאר בת"א: סוף פסוק?
"הצטברות של משאבים כספיים בידי מעטים הופכת אותם לכוח שוק משמעותי ביותר", כותבים מחברי הדו"ח. "העושר המשפחתי הגדל מאפשר למיעוט זה, המכונה המשקיעים, לרכוש חלק משמעותי של היצע הדיור, בייחוד כאשר נוצרים תנאים נוחים נוספים - ובהם ירידה בשיעורי הריבית. קבוצה נוספת, קטנה בהרבה, הנכללת בתוך קבוצת המשקיעים היא משקי בית הנמנים עם המאיון והאלפיון העליון, הרוכשים דירות יוקרה במרכזי הערים".
בדו"ח בוחנים הכותבים מיהם אותם משקיעים. לדבריהם, כיום העשירון העליון הוא היחיד שהכנסתו הפנויה (לאחר תשלומי חובה) גדולה מההוצאה הכוללת שלו לתצרוכת ולתשלום משכנתא. כך, לדוגמא, בשנת 2013 עמד ההפרש על 4,168 שקלים. לעומת זאת, אצל כל שאר העשירונים, לרבות העשירון התשיעי, ההוצאה הכוללת לתצרוכת ולתשלום משכנתא הייתה גדולה יותר מההכנסה הפנויה.
"אם המשקיעים הרגילים משפיעים על מחירי הדיור בעיקר באמצעות הגדלת הביקוש, הרי ששכבת הישראלים העשירים במיוחד, הרוכשים דירות יוקרה במרכזי הערים, משפיעה בעיקר באמצעות החדרת סטנדרטים חדשים ויקרים, המחלחלים מטה בעיקר אל שותפיהם לעשירון העליון, ובמידות משתנות גם אל שאר הישראלים", נכתב בדו"ח.
בעקבות זאת, טוענים המחברים, גם בפרויקטים של בנייני מגורים "עממיים" - נכללים בנוסף לדירות ששטחן הולך וגדל גם תוספות כמו מבואה גדולה, מועדון דיירים ומחסנים. כל אלה מייקרים את עלות הבנייה ואת מחיר הדירה הסופי. "הופעת מגדלי היוקרה במרכזי הערים משפיעה לא רק על אופי הבנייה של דירות חדשות, אלא גם מעלה את מחירן של דירות קיימות בסביבת מגדלי היוקרה", הם כותבים.
אז מה הפתרונות שמציעים מחברי הדו"ח?
מסקנות מחברי הדו"ח הן שמאחר שהמדיניות של שוק חופשי הותירה את שוק הדיור להשפעה נרחבת של כוחות השוק ובראשם המשקיעים; מכאן שאין די בהצפת השוק בקרקע ובבנייה ביזמות פרטית בלבד. זאת משום "שכל היצע חדש יגיע קודם כל לידיהם של המשקיעים".
הצעד הראשון להורדת מחירי הדיור המוצע בדו"ח הוא העלאת המיסוי על הכנסות של אנשים פרטיים, בעיקר אלה הנמנים על השכבות העשירות. "צעד זה יסייע גם בהורדת מחירי הדיור, אם באמצעות צמצום תופעת המשקיעים ואם באמצעות העמדת מקור מימון למעורבות עמוקה יותר של המדינה בשוק הדיור".
לדברי מחברי הדו"ח, "צעדים אלו עשויים להשפיע יותר מאשר צעדי מיסוי נדל"ן ספציפיים כמו העלאת מס רכישה לרוכשי דירה שנייה, שאותם ניתן לעקוף על ידי תכנוני מס ו/או רישום הדירה על שם הילדים", נכתב.
צעד נוסף הוא "הנהגת מס עושר כללי, או לכל הפחות מס עושר על נכסי נדל"ן". לדברי המחברים, "כלי מדיניות זה יכול להשפיע במקום שבו העלאה של המס הישיר אינה יכולה לסייע, ובמיוחד במציאות הישראלית שבה חלק גדול מרוכשי דירות היוקרה הם יהודים אמידים מחו"ל אשר אינם משלמים מס הכנסה בישראל".
במקביל לצעדים להגבלת הביקוש ולהפחתת השפעת המשקיעים על שוק הדיור, מציעים מחברי הדו"ח לנקוט גם בצעדים ממשיים להגדלת היצע של דירות במחיר הוגן. "זאת על ידי יצירה של אופציה ציבורית משמעותית - בנייה ממשלתית מסיבית של דיור לרכישה ולהשכרה, בקרבת מרכזי תעסוקה, ברמת גימור ותחזוקה גבוהה ובמחירים אפשריים לציבור הרחב".
הצצה ליריד דירות יוקרה בת"א - מוזמנים לצפות בכתבה:
