רוחות הרפאים שבראשנו
אגדות על רוחות רפאים היו קיימות מאז ומתמיד. עכשיו מדענים מצאו את המנגנון שגורם לנו להאמין בהן, ואפילו גרמו לאנשים בריאים לחוש ב"נוכחות" לידם
רוחות רפאים קיימות רק במחשבה שלנו - ומדענים יודעים בדיוק איפה הן מתחבאות. מחקר שנערך במכון הטכנולוגי של לוזאן בשווייץ מצא שחולים שסבלו ממחלה נוירולוגית או פסיכיאטרית דיווחו על תחושה של נוכחות "מוזרה". גם אצל אנשים בריאים הצליחו המדענים לשחזר את האשליה של רוחות רפאים במעבדה על ידי התערבות ניסויית.
עוד ידיעות בערוץ המדע:
תיאוריות: "ירח הדם" בסוכות יוביל לסוף העולם
כתום עולה: האם הגן הג'ינג'י בסכנת הכחדה?
חוקרים: גילינו את סטונהנג' 2 בבריטניה
ב-29 ביוני 1970 חווה מטפס ההרים ריינולד מסנר חוויה בלתי שגרתית. כשנזכר איך ירד מההר ננגה פרבט בפקיסטן יחד עם אחיו, כשהוא קפוא, מותש וסובל ממחסור בחמצן בנוף הצחיח ורחב הידיים, הוא סיפר, "פתאום היה לידנו מטפס הרים שלישי...מעט מימיני, כמה צעדים מאחוריי ומחוץ לשדה הראייה שלי".
את החיזיון הזה לא באמת רואים בעין, אבל הוא נוכח. סיפורים דומים תיארו אינספור מטפסי הרים, מגלי ארצות, ניצולי אסונות ואלמנים טריים, אבל גם חולים במחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. רובם תיארו נוכחות מתמדת של מעין מלאך שומר או שד, שאינה נראית אך מורגשת ושאי אפשר להסביר אותה בשום דרך הגיונית.
כעת חשפה קבוצת החוקרים של אולף בלנקה מלוזאן את רוח הרפאים הזו, ואף הצליחה ליצור מחדש נוכחות דומה. ההסבר שנתנו המדענים היה פשוט: תחושת הנוכחות נובעת משינוי באותות תחושתיים ותנועתיים במוח, שמעורבים ביצירת מודעות עצמית על ידי סכימת מידע שמגיע מהתנועות שלנו וממקומנו במרחב.
בניסוי שערכו התערבו החוקרים בקלט התחושתי-תנועתי, כך שמוחם של הנבדקים לא זיהה יותר את האותות הללו כאילו הם משתייכים לגוף של עצמם ובמקום זאת הם החלו לייחס את האותות החושיים כאילו הם באים מישות אחרת.
יצירת "רוח רפאים"
תחילה ניתחו החוקרים מוחות של 12 חולים עם הפרעות נוירולוגיות - בעיקר אפילפסיה - שחוו סוג כזה של "התגלות". סריקת מוח של החולים גילתה שהייתה להם הפרעה בשלושה אזורים בקליפת המוח שמעורבים במודעות עצמית, תנועה ותחושת המקום במרחב. יחד שלושת האזורים האלה תורמים לעיבוד האותות הרב-חושי שנחוץ לתפיסה עצמית של הגוף.
לאחר מכן ביצעו המדענים ניסוי "דיסוננס" שבו קשרו את עיני המשתתפים וביקשו מהם לעשות תנועות בידיהם לפני גופם, כשמאחוריהם מכשיר רובוטי שנגע להם בגב חיקה את תנועותיהם בסנכרון מלא איתם. נוצר מעין חוסר התאמה מרחבית, אבל הסנכרון עם תנועות הרובוט אפשר למוח להתרגל לחוסר ההתאמה הזה ולתקן אותו, כך שהנבדקים תפסו תחושה נורמלית שנובעת מתוך גופם. לעומת זאת, כשיצרו השהיה בין תנועת הנבדק למגע הרובוט, הסנכרון השתבש ואיתו גם תפיסת המרחב והזמן. במצב הזה הנבדקים דיווחו שהם חווים את אשליית רוח הרפאים.
חוויה "בלתי נסבלת"
הנבדקים לא היו מודעים למטרת הניסוי. אחרי כשלוש דקות של מגע מושהה שאלו אותם מה הם הרגישו. באופן אינסטינקטיבי, חלקם דיווחו על "תחושת נוכחות" של גוף זר, והיו אפילו אחדים שדיווחו שהם ספרו ארבע "רוחות רפאים". "היו ביניהם כאלה התחושה הזו חזקה עד כדי כך עבורם שהם ביקשו להפסיק את הניסוי", אומר החוקר ג'וליו רוניני.
"הניסוי שלנו השרה בפעם הראשונה תחושה של נוכחות זרה בתנאי מעבדה, והוא מראה שהיא יכולה להתקיים גם בתנאים נורמליים, בתנאי שיש אותות סותרים מהמערכת התחושתית-תנועתית", מסביר בלנקה. "המערכת הרובוטית מחקה את התחושות שחווים חולים במחלות נפש או אנשים בריאים בנסיבות קיצוניות. זה מאשש את ההנחה שהתחושה נגרמת משינוי בתפיסה העצמית של הגוף על ידי המוח".
הבנה עמוקה יותר של סכיזופרניה
מעבר לרצון להסביר תופעה שנפוצה בתרבויות רבות, מטרה נוספת של המחקר היתה להבין טוב יותר כמה מהתסמינים של מחלת הסכיזופרניה (שסעת). חולי סכיזופרניה מסוימים סובלים מהזיות או ממחשבות שווא שקשורות לנוכחות של ישות זרה (פעילות על-טבעית), שהם עשויים לשמוע את קולה או לחוש את פעולותיה. מדענים רבים מייחסים את התפיסות הללו לתפקוד לקוי של מעגלים במוח שסוכמים מידע תחושתי על תנועות גופנו.
"לרשות המוח שלנו עומדים ייצוגים שונים של גופנו במרחב", מציין רוניני.
"בתנאים רגילים הוא יכול להרכיב מהם תחושת תפיסה עצמית אחידה, אבל אם המערכת לא מתפקדת נכון בגלל המחלה - או במקרה הזה בגלל רובוט - עלול להיווצר ייצוג נוסף של הגוף שלנו, שאיננו תופסים יותר כ'אני' אלא כמישהו אחר, 'נוכחות זרה'".
סביר להניח שהממצאים הללו לא ימנעו מאיש להאמין ברוחות רפאים, אבל לפחות למדענים יש כעת הוכחה שהן קיימות בראשנו, ולא במציאות הסובבת אותנו.
עידו מגן, מכון דוידסון לחינוך מדעי
לפנייה לכתב/ת 
