רושמים המחאה? גם השימוש בצ'קים יהפוך לדיגיטלי
למרות הפופולריות של כרטיסי האשראי ואפליקציות התשלום למיניהן, עדיין, סך השימוש בצ'קים גדול פי 3 מאשר בכרטיסי הפלסטיק. מעבר לצ'ק דיגיטלי עשוי להעניק עדנה מחודשת להמחאה
משתמשים בצ'קים? התפתחות אמצעי התשלום והשכלולים הטכנולוגיים בתחום התשלומים, הפכו לכאורה את ההמחאות לפחות אטרקטיביות.
- החוב של משקי הבית: 445 מיליארד שקל
כבר בסוף שנת 2009 הודיעה מועצת התשלומים הבריטית, הגוף הקובע את אסטרטגיית התשלומים בממלכה, על ביטול עידן ההמחאות החל מנובמבר 2018. גם שם העריכו כי בתוך מספר שנים העברות כספים יתבצעו באמצעי טכנולוגי כזה או אחר.
ואמנם, למרות ההתקדמות הטכנולוגית, מסתבר כי הצ'קים לא מתכוונים להעלם, בחלק מהמדינות (כולל בישראל) המחזורים שלהם גדולים פי כמה מאשר בכרטיסי אשראי והם גדלים משנה לשנה.
גם מועצת התשלומים הבריטית נאלצה לחזור בה מהצהרתה לאחר שהבינה כי הקדמה לא תשנה את הרגלי התשלומים.
על פי נתוני בנק ישראל בשנת 2014, כמות הצ'קים בארץ נשארה קבועה פחות או יותר בעשור האחרון ועומדת על כמות של 114 מיליון (שנת 2014) כאשר היקף השימוש הכולל בצ'קים בישראל עמד על 854 מיליארד שקל (לעומת 242 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי).
כאמור, היקפי השימוש בצ'קים גדולים באופן ניכר, בעיקר על ידי עסקים וחברות, אך עדיין קשה לומר שיש גידול ריאלי מתמשך בשימוש בהם. מה שעשוי לשנות את המצב הזה הן המלצות ועדת לוקר, שעסקה בצמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, בין הייתר על יד מעבר לשימוש בצ'קים.
ואמנם, החלק המשמעותי בהקשר זה אינו נוגע דווקא לצמצום האפשרות לשלם במזומן, אלא לאחת ממסקנות הוועדה הממליצה לאפשר מעבר לסליקה אלקטרונית של צ'קים בישראל.
אין צורך לשמור את הצ'ק
מה זה אומר? כיום החוק מחייב את הבנק בו מופקד הצ'ק, לשנע פיסית את הצ'ק לסניף הבנק ממנו נמשך הצ'ק, לצורך אישור התשלום. הבנק גם חייב לשמור את הצ'ק המקורי במשך 7 שנים.
המציאות הזו מסורבלת וגורמת לכך שהזיכוי בחשבון, בעת הפקדת צ'ק אינו נעשה באופן מיידי, אלא עשוי לקחת גם יומיים ויותר. בנוסף, העלויות של הבנקים הכרוכות בטיפול בצ'קים הן גבוהות ומגולגלות בסופו של דבר לכיסו של הלקוח.
חוק הסליקה האלקטרונית שכבר עבר בכנסת בקריאה ראשונה וכעת נמצא בשלב הוועדות, נועד לייעל את תהליך סליקת הצ'קים בין הבנקים ולחסוך בעלויות הסליקה. הצ'ק מצולם ומלוא הפרטים מועברים באופן דיגיטלי.
בין הייתר החוק מייתר את הצורך בשינוע הצ'קים מסניף הבנק שבו הופקדו אל הבנק שממנו נמשך הצ'ק, אין צורך לאחסן את הצ'קים במשך 7 שנים. בנוסף, הסליקה האלקטרונית מהירה מהסליקה הפיסית ולכן משך הזמן לזיכוי חשבון הלקוח יקוצר.
הבנקים גם עשויים לחסוך כ- 100 מיליון שקל בשנה וזאת על הוצאות של שינוע, אחסון ותיוק. "בנק ישראל ניסה להעביר את החוק במשך 7 שנים אך בשל התנגדות משטרת ישראל שדרשה עד כה כי הבנקים ישמרו על הצ'ק המקורי במשך 7 שנים כדי שישמש ראיה אם יעלה חשש לזיוף, הדבר לא צלח", אומר שי פרמינגר, מנכ"ל ERN העוסקת בסליקת תשלומים בצ'קים.
יש לציין כי נכון להיום חלק מהבנקים (פועלים ולאומי) מאפשרים ללקוחותיהם לבצע הפקדת צ'ק באמצעות מכשיר הסמארטפון, עם זאת, לאור מגבלות החוק, זהו שירות מוגבל , ומאפשר לבצע הפקדה רק של צ'קים "למוטב בלבד", שהונפקו על ידי אותו בנק בעצמו ושהסכום בהם אינו עולה על 10,000 שקל.
צ'ק בלי נייר
למעשה, העובדה כי הצ'ק הופך להיות דיגיטלי, משנה לחלוטין את ההמחאה כפי שאנחנו מכירים אותה היום. דוגמה לכך ניתן למצוא בכמה מקומות בעולם, בעיקר בארה"ב.
"בארה"ב 61% מסך עוגת התשלומים מבוצעות באמצעות צ'ק דיגיטלי" אומר פרמינגר. "הלקוח משלם באמצעות צ'ק בבית עסק אך לא ממלא פרטים על גבי הצ'ק, בית העסק מקליד את הצ'ק בתוכנה המיועדת לכך (או בקורא צ'קים) ואז הצ'ק עובר באופן דיגיטלי לבנק של הלקוח, ובנק זה מעביר את הכסף לבית העסק". למעשה הלקוח מקבל בחזרה את הצ'ק הריק אותו הציג.
נזכיר כי אולי היתרון הגדול לשימוש בצ'ק הוא היכולת לרשום סכום כסף מבלי שהבנק ידע ובכך לאפשר מסגרת אשראי נוספת, שאינה תלויה במסגרת הבנקאית. (לשם כך צריך כמובן גם שהצ'ק יכובד, כגון על ידי כך שמועד הפירעון שרשמנו יהיה בעוד זמן, כאשר בכוונתנו לדאוג עד אז ליתרה מתאימה בחשבון).
לדברי פרמינגר האפשרויות הדיגיטליות נותנות מענה גם בעניין הזה. "הסליקה האלקטרונית פותחת למעשה אפשרויות רבות. כך לדוגמה, קיימת גם האפשרות להציג צ'ק בודד אחד בבית העסק ובמקביל לסכם מול הבנק שהסכום הנקוב בצ'ק ישולם בתשלומים, למרות שהוצג רק צ'ק אחד על הסכום כולו".
לפנייה לכתב/ת 
