לוקחים אחריות על העתיד
מספר התלמידים שלומדים מתמטיקה, מדעים ומקצועות טכנולוגיים ברמה גבוהה נמצא בצניחה מדאיגה בשנים האחרונות. משמעות הדבר היא יצירת נחיתות למשק הישראלי בעתיד
מאז ומעולם היה החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי שלנו. לא בכדי אחד המוסדות הראשונים שהקים היישוב העברי בארץ ישראל היה האוניברסיטה העברית, שנוסדה ב-1925. עוד לפני שהיו כאן כבישים, מפעלים ומגדלים - הייתה השכלה גבוהה. גלי העלייה השונים, מכל קצוות תבל, הביאו הנה משכילים רבים מתחומים שונים - מפילוסופים ורבנים ועד לרופאים ומהנדסים.התוצאה הייתה שהצלחנו להקים כאן מדינה לתפארת, כנגד כל הסיכויים.
עוד דעות ב-ynet
מריסה מאייר וחופשת הלידה הקצרה
דרוש מודל חדש לשערי הכניסה לעם היהודי
לעודד חמש יחידות מתמטיקה, זה כדאי?
ההשקעה האדירה בחינוך בשנים הראשונות הביאה לשגשוג חסר התקדים של ההייטק הישראלי כיום. ביטויים כאלה של חדשנות, יצירתיות וטכנולוגיה מתקדמת, כפי שקיימים כיום בישראל, לא הגיעו יש מאין. הם תוצאה של השקעה מתמשכת בחינוך. כיום אנו קוצרים את פירות ההשקעה של אבותינו, אולם מבט על מצב החינוך כיום מעלה סימני שאלה רבים לגבי עתיד ההייטק הישראלי.
כדי שההייטק יצליח לשגשג הוא זקוק לזרם יציב של הון אנושי איכותי: מהנדסים, מתכנתים ועוד, שהכשרתם מתחילה כבר מגילאי התיכון, עם לימוד ברמה גבוהה של מקצועות המתמטיקה והמדעים. כיום המחלקות למתמטיקה באוניברסיטאות הן מהמובילות בעולם ואנו צריכים להמשיך להשקיע בלימודי המתמטיקה על מנת שנוכל להשאר בחוד החנית.
וכאן המבוי הסתום: מספר התלמידים שלומדים מתמטיקה, מדעים ומקצועות טכנולוגיים ברמה גבוהה נמצא בצניחה מדאיגה בשנים האחרונות. יש מחסור במורים וגם הישגי התלמידים מצביעים על נחיתות לעומת מדינות אחרות. בכלכלה גלובלית, משמעות הדבר היא יצירת נחיתות למשק הישראלי בעתיד.
מספר התלמידים הניגשים לבחינת הבגרות ברמה של 5 יחידות במתמטיקה צנח ביותר מ-30% בין 2006 ל-2012. הקבצת הלימוד הפופולרית ביותר היא גם הנמוכה ביותר - שלוש יחידות. על פי הלמ"ס, רק 4,500 סטודנטים מסיימים תארים במדעי המחשב והנדסת חשמל, בעוד שתעשיית ההיי-טק זקוקה ל-7,000 בוגרים כאלו מדי שנה. ככה לא בונים תעשיה טכנולוגית, ומי שאינו מזהה כאן משבר טומן את ראשו בחול.
יש הרבה ציונות בעולם העסקים, אבל בסופו של דבר ההחלטות מתקבלות משיקולים ענייניים. החברות הרב-לאומיות רואות בישראל מקור עצום ואיכותי של ידע וחדשנות, אך השורה התחתונה, כמו תמיד, עוסקת במספרים. אם לא יהיה כאן עתודות הון אנושי מוכשר ומיומן, שמצוידים בכלים הנדרשים כדי לעמוד בקצב העולמי – החברות ימצאו אותם במקומות אחרים. אם על כל תפקיד פיתוח יהיו שני מתמודדים במקום 20, מחיר הפיתוח יעלה.
נוכחותן של חברות רב-לאומיות היא מעמודי התווך של הכלכלה הישראלית ומשמעותן למשק אסטרטגית. אך כדי להבטיח את הישארותן כאן, וכדי לשמור את ההובלה הטכנולוגית הישראלית, צריך ההייטק הישראלי לדאוג לעתידו ולעתודותיו.
זהו תפקידה של התעשייה - ולא רק של המדינה. נכון שמשרדי הממשלה צריכים לייצר פתרונות ולהעמיד משאבים, אך על ההייטק להתגייס למשימה זו עם כל יכולותיו - הכספיות והאנושיות: לממן תגבור, לעודד תלמידים, לספק משאבים ולהעמיד מודלים לחיקוי.
כוחו של ההייטק הישראלי אינו מסתכם במרכזי פיתוח או מפעלי יצור, אלא במעגלים רבים ומגוונים של מוחות קודחים וידיים עובדות. התרומה של ההייטק הישראלי למשק אינה נמדדת רק במספר מפעלי השבבים והרכיבים אלא ברבבות מקומות העבודה הנוספים שהם מייצרים למשק. אם לא נתגייס כולנו - נישאר מאחור.
הכותבת היא סגנית נשיא בחברת אינטל העולמית ומנכ"לית אינטל ישראל
לפנייה לכתב/ת 
