"לשכב עם אחרים": רומנטיקה בלי פרקטיקה
יש מידה של אי אמינות בקומדיה "לשכב עם אחרים", אבל יש בה גם מידה של הומור שנון וגם הרבה רומנטיקה - וזה מה שחשוב. הכימיה התוססת בין אליסון ברי וג'ייסון סודיקיס מזכירה לנו את זו שחלקו יחדיו מג ראיין ובילי קריסטל ב"כשהארי פגש את סאלי" בעידן חביב ותמים יותר
"לשכב עם אחרים" ("Sleeping with Other People") מדגים את נטייתן של קומדיות רומנטיות להשתמש במודלים קודמים, כדי לבצע להם סוג של תמ"א 38: לפרק חלק ניכר מהמבנה רק כדי לבצע סוג של שיחזור ופיתוח מעודכן שלו. במקרה זה נקודת ההתייחסות הבולטת היא סרטו הקלאסי של רוב ריינר "כשהארי פגש סאלי" (1989) המעודכן לעידן שבו קשרים מיניים ארעיים הם הנורמה ומציאת "האחד והיחיד" היא סוג של חלום באספמיה.
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
השירה (המשחק, הכימיה הרומנטית) מבוצעת היטב אך המוזיקה (העלילה, המוטיבציות הדרמטיות) לעיתים חורקת. מול רגעים אפקטיביים מבחינה רגשית, חילופי דברים שנונים, התנהגות פרועה מהסוג המעודכן, ישנן גם קפיצות בהתנהגות הדמויות, והצגה לוקה באמינותה של התנהגותן. אפשר לטעון כי בכך הסרט משקף את הבלבול הערכי של התקופה, אך נדמה כי זוהי בעיקר בעיה של ליטוש תסריטאי. עם זאת, יש בסרט בו לא מעט מרכיבים שעובדים, ואלו ראויים לציון בז'אנר שכל כך לא מותאם לעידן הנוכחי.
כמו ב"כשהארי פגש את סאלי", בו כיכבו מג ראיין ובילי קריסטל, הסרט נפתח בפגישה ראשונה שמיד מובילה לפרידה, ועושה זאת בתקופת הקולג'. בשונה ממנו, המין הוא לא אירוע המתרחש במועד עתידי אי שם בעומק העלילה, אלא מהווה נקודת פתיחה ליחסים. כשם שסרטי אקשן עכשוויים מתקשים לדחות את סצנת הפעולה הראשונה, כך גם הקומדיה הרומנטית העכשווית תיראה תלושה אם הסקס יישאר כאותו דבר מקודש המתממש רק לאחר גילויה החד משמעי של האהבה המושלמת.
כל מה שעובד וכל מה שמשובש נמצא כבר בפתיחה זו. הכימיה המינית של הקנטות הדדיות ושנונות ועיצובן של הדמויות. לייני היא דמות נשית שנמצאת בחוסר איזון פנימי בין רצונותיה ומעשיה. אליסון ברי מצליחה לבטא את תכונותיה הסותרות של הדמות, אך לא שוכחת להיות חמודה להפליא. ג'ייק כבר מפגין את התכונות שיהפכו את הגרסא המבוגרת יותר שלו (יתרת העלילה מתרחשת בהווה) לצייד נשים מדופלם.
משולש הכימיה הרומנטית - בין שתי הדמויות והקהל שאמור להתאהב בהן ובאפשרות אהבתן - עובד היטב. מנגד, נדרשת מידה לא מבוטלת של השעיית אי-אמון כלפי התנהגותן ומעשיהן כדי להאמין שמדובר בשני בתולים שברגע הזה, בדחף רגעי, ביצעו את הדבר שאותו דחו עד כה. העובדה שברי בת 32 וסודיקיס בן 40, בוודאי מוסיפה אתגר נוסף לאמינות.
13 שנים מאוחר יותר הם נפגשים בשנית. מדוע ה"חיבור" לא נמשך? מדוע לייני ממשיכה להיות מאוהבת באותו אסיסטנט שבינתיים הפך לגניקולוג ד"ר מתיו סובצ'ק (אדם סקוט)? הדבר תמוה במיוחד לאור העבודה שדמותו של הרופא לא מגלה כל תכונה מושכת, ואדם סקוט, שבוודאי מסוגל ליצור דמויות מלבבות, מסתתר כל הסרט מאחורי שפם דק של דושבאג אמריקאי. לליני יש חבר שרוצה כבר להוביל אותה לחופה, אך העסק מתפרק כשהיא מתוודה על בגידותיה עם ד"ר סובצ'ק.
מתח מיני הוא דבר מאוד חשוב בקומדיה רומנטית, אך כשיש שתי דמויות של רווקים, שבאופן מובהק נמשכות אחת לשניה, וברמה האישית יש ביניהן כימיה רבת עוצמה - הדבר המפריד ביניהם הוא מכניזם שרירותי של קומדיה רומנטית. זה לא הגיוני, אבל לא ממש מפריע לסרט להיות מהנה עד המהלך הסופי והבלתי נמנע שלו. מרכיבי ההנאה המרכזיים - יש קומדיה ויש רומנטיקה - נמצאים, וזה מה שחשוב.
"לשכב עם אחרים" (ארצות הברית) - במאית: לסלי הדלנד, שחקנים ראשיים: אליסון ברי, ג'ייסון סודיקיס, אדם סקוט, אמנדה פיט, אדם ברודי, נטשה ליון וג'ייסון מנצוקאס. אורך הסרט: 95 דקות.
