תפילה ישראלית: מחזור ynet ליום הכיפורים
הרב שלמה עמאר ופרופ' יעקב מלכין, הרב יעקב מדן וארז ביטון, נועה ירון דיין ורות קלדרון, שפי פז ומוטסים עלי - יחד שבטי (מדינת) ישראל. אל מחזור התפילות של ynet מתנקזים כל התקוות והאיחולים של הקצוות השונים המרכיבים את החברה הישראלית. אם נקשור אותם ביחד, אולי נקבל יום אחד של חמלה, יום של כיפור. גמר חתימה טובה
- זמני צום יום כיפור - מתי מתחיל הצום ומתי מסתיים
?
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
עוד בערוץ היהדות - קראו:
ערב יום הכיפורים יצרנו כאן מחזור תפילה שאליו מתנקזות כל התקוות והאיחולים של הקצוות השונים המרכיבים את החברה הישראלית. אם נקשור אותם ביחד, אולי נקבל כאן יום אחד של חמלה, יום של כיפור. שהרי בסופו של דבר, כולם מתפללים לשגרה, כולם מבקשים הבנה - וכולם מייחלים לשלום.
בין אם אתם צמים - ובין אם לאו, בדרך לבית הכנסת - או בד' אמות של ביתכם; גם השנה אנו מזמינים את כולם להתחבר לתפילות הפרטיות או העתיקות, ולבחור לעצמכם את התפילה הזכה שלכם. להתפלל מתוך לבם של הכותבים - או מפסקול התפילות שנצרבו בדי-אן-איי של הנשמה היהודית, ושילבנו כאן לפי סדר התפילות כפי שמובאות במחזור.
שלמה משה עמאר, הראשון לציון, הרב הראשי לירושלים
כל נִדרֵי
התפילה שפותחת את יום הכיפורים (בקרב עדות אשכנז) איננה החשובה ביותר במחזור התפילות, אך העובדה שהיא נאמרת באותו הניגון דורות על גבי דורות, בערבות קהילתית הדדית – פותחת שערי לב. ובוודאי ששערי שמים.
הקהל גודש את בית הכנסת בגלים לבנים, והחזן פותח – תחילה בשקט ואחר כך בעוצמה: על כל הנדרים והאיסורים והשבועות שנדרנו ושנשבענו ושהחרמנו ושאסרנו על נפשותינו – אנו מתחרטים (אגב, אם נדרתם נדרים מפורשים, כדאי שלא תסמכו על הנוסח הזה בלבד, אבל אתם יכולים בהחלט ליהנות גם מהביצוע הקלאסי של מרדכי בן דוד, כאן).
הרב יעקב מדן, ראש ישיבת ההסדר הר עציון, ממנסחי אמנת גביזון-מדן וממייסדי בתי הדין העצמאיים של "גיור כהלכה"
לך אלי
בני עדות המזרח פותחים את תפילות יום הכיפורים בפיוט הזה, שכתב ר' אברהם אבן עזרא. יחסית לפייטן מימי הביניים, הפופולאריות של שירו גואה ומשתבחת עם הזמן, והוא זוכה לאינספור ביצועים ועיבודים – כאילו נכתב זה מקרוב. חובבי ההגייה התימנית ייהנו מהביצוע של בועז מעודה, וכאן תוכלו להתרשם מהביצוע של מאיר בנאי:
יעלה תחנוננו
כך ניתן האות לפתיחת קטעי הסליחות בקהילות אשכנז. כיאה וכיאות לפיוט במעמדו, זכה "יעלה תחנוננו" ללא פחות מעשרה אזכורי לחנים באתר הזמנה לפיוט - לא כולל הלחן הפופולרי עד מאוד, שמבצעת המוזיקאית אודהליה ברלין, ולא כולל הביצוע המרגש של החזן ג'וזף גולד והנערה ניקול ווסט בבית הכנסת "סיני", שאנו מעלים כאן שוב, כמדי שנה. זה פשוט לא נמאס.
תפילתי
תבוא תפילה
באפלה
לנפש שפלה
יבוא צוהר
בשער הנעול
יקיש
בדלת הכפולה
(מתוך "בית הפסנתרים" הוצאת הקיבוץ המאוחד, יולי 2015)
יבואו לפני בתי הכנסת בהם עברתי במשך השנים.
הנה בית הכנסת של ילדותי בעיר אוראן שבאלג'יריה:
יד קטנה בתוך יד אבי
אל בית הכנסת בעיר אוראן
מנגינות יקומו באזני
להקים רחשי נפשי
המתחילה אל העולם
והמראות של אנשים פשוטים
באים בי כקודש
יהלכו עלי קסם
חגים מסתוריים
בדרך אל בית הכנסת
בעיר אוראן
שהוא עכשיו חלל
שהוא עכשיו מחסן לפסילים
והנה בית הכנסת בנוביסאד שביגוסלביה:
יתגדל ויתקדש
בית הכנסת בנוביסאד
אל מול פרוכת דהוייה
לבדי
ועל כתפי
זכרון היהודים שנלקחו
ואני האחד
אל מול הזיכרון
אל מול פרוכת מיותמת
קורא
יתגדל ויתקדש
והנה הית הכנסת בבית חינוך עיוורים בירושלים:
ואדון כהן, איש עיוור
צולע על ירכו
שכל ימיו כמו דפים ריקים
ואנחנו ילדים עזובים מהורינו
אחד מעיר ואחד מכפר
ואנחנו ממירים
בדידות בתפילה
ואדון כהן, המתווך הנאמן
מנקז צער, מפלס דרך
בינינו לבין תקוה נעלמה
בתפילתו היה הופך
את צער הבדידות
ליופי נכלם.
(מתוך הספר "בית הפסנתרים")
ארז ביטון, חתן פרס ישראל. "בית הפסנתרים" הוא ספר השירה החדש שלו
הנשמה לך
באחד מקטעי הסליחות הארוכים ביותר - "שומע תפילה" - מקובצים כמה עשרות פסוקים שהולחמו והולחנו. כנראה שאין בית כנסת ששר את כולם אל תוך הבוקר (בכל זאת, יום כיפור). אבל בלי טעימה פופולרית, אי אפשר - כאן בקטע נוסטלגי ששרו אהוד בנאי עם הרב פרומן ז"ל:
נועה ירון דיין, סופרת ואשת תקשורת, חוזרת בתשובה
כי הנה כחומר
לתפילות יום הכיפורים שיאים רבים. הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר", הנאמר בקהילות אשכנז במטרה להדגיש את אפסותו של האדם - הוא, ללא ספק, אחד הבולטים שבהם.
כי אנו עמך
זהו פיוט המקדים את הווידוי בציבור, שייאמר מעתה - ולאורך כל התפילות, עד נעילה. אין פלא ששרים אותו בלחנים שונים. הנה הביצוע של ישראל ויליגר. ואם כבר נכנסנו לווידוי, קבלו גם את החזן יוסל'ה רוזנבלט שר את "על חטא".
פרופ' יעקב מלכין, המכון הבינלאומי ליהדות חילונית הומניסטית - ובתו הרב סיון מס, יו"ר "יהדות חילונית" ודיקן "תמורה" - יהדות ישראלית
שאו שערים
רגע לפני הקדיש (כאן בביצוע חסידי ), נפרדים מתפילת ערבית עם פרק כ"ד מתהילים שנפתח במילים "לדוד מזמור". הלחן לפסוק "שאו שערים" מתוכו מיוחס לחזן שמואל נאומבורג מהמאה ה-19, אם כי חוקר החזנות עקיבא צימרמן טוען שמקורו של הלחן, המושר ברוב הוד והדר בבתי הכנסת, הוא בכלל בקרקס של פריז. וסליחה אם קלקלנו לכם.
התפילה הפותחת את תפילות היום. אחרי אדון עולם הסטנדרטי אך המרגש תמיד, פסוקי דזמרה על תוספותיהם ותפילת העמידה, פותח שליח הציבור בנוסח המיוחד לחגי תשרי. מי שמצטרף לתפילות הימים הנוראים כמבקר לרגע, עלול למצוא עצמו אבוד בין דפי המחזור בשלב זה.
לפיכך, הוחלט בארגון "קשר תרבות יהודית", להוציא אלבום שירי תפילה ליום הכיפורים. מיכאל סיטבון – האיש והקול שמאחורי האלבום "שעת נעילה" – מתחייב כי במניינים מסוימים (ניתן לראות את הרשימה באתר) תיערך התפילה לפי הניגונים שבדיסק, כדי שכל אחד יוכל להרגיש בבית, ולהתחבר למילים שמאחורי הניגון. למשל, לפתיחה של שליח הציבור:
קדושה
כשמה כן היא – החלק הקדוש ביותר בתפילה, הנאמר בעמידת דום. "נקדישך ונעריצך" בשחרית ו"כתר" במוסף (ובשחרית, בחלק מן הקהילות), מעוררות הוד מעצם פסוקיהן המתארים את הנעשה בעולמות עליונים. כאן בנוסח עדות המזרח – וכאן בנוסח האהוב והפופולרי של קרליבך , הנאמר כיום בבתי כנסת רבים.
רות קלדרון, מקימת "עלמא", היא ממובילות הדרך ביהדות המתחדשת
והביאותים אל הר קודשי
ללא ספק אחד מקטעי התפילה המושרים (והאהובים) ביותר. אם שפר עליכם גורלכם ושליח הציבור בחר בביצוע של "שעת נעילה", קיבלתם תחליף מצוין לקפה, שיפיח חיים גם בעצמות היבשות שטרם הצליחו להתעורר.
אדון הסליחות
מה לא נכתב (או הושר) על פיוט הסליחות האולטימטיבי, נחלתם הבלעדית של בני עדות המזרח - בטח ובטח שביום הכיפורים. בעוד יוצאי אשכנז נאנקים ומסלדים פיוטי נשמה, מלמדים אחינו הספרדים איך צוברים נקודות (ובקלות) אצל כיסא הכבוד.
שלל ביצועים ל"אדון הסליחות" ב-ynet:
הנני העני ממעש
רגע לפני תפילת העמידה הנאמרת בלחש, מתייצב שליח הציבור בקהילות אשכנז, ומפיל תחינה אישית שיהיה מתווך ראוי להעברת התפילות. אף שמדובר בנוסח חזנות לבעל התפילה בלבד, שמור לו מקום של כבוד בכותל הדמעות של התפילות. כך זה נשמע בביצועו של החזן האגדי, יוסל'ה רוזנבלט .
לפני שלוש שנים הגעתי לישראל בעקבות האהבה. העברתי את חיי האישיים והמקצועיים למקום חדש - ואת האימונים לאצטדיון בהדר יוסף. בהתחלה היה קשה, אך עם הזמן, בעזרת בעלי ואנשים נפלאים נוספים שבאו לעזרתי, התחלתי להרגיש שייכת.
למדתי את השפה, המנהגים והאנשים - והתאהבתי בישראל. והנה, לפני שבועות מספר – זכיתי במדליית כסף ראשונה אי-פעם בה זכתה אישה מישראל באליפות העולם באתלטיקה ועל כך אני גאה מאוד.
וכיום? אני מרגישה ישראלית לכל דבר. מתאמנת עם מאמני אלכס מרמן לאולימפיאדת ריו 2016, ודווקא מהמקום הטוב הזה, אני נושאת תפילה, עבורי ועבור חבריי הספורטאים.
חנה קנייזבה-מיננקו, אתלטית ישראלית, סגנית אלופת העולם. הגיעה לארץ בעקבות האהבה - והתאזרחה
ונתנה תוקף
כנראה התפילה המרגשת מכולן. "ונתנה תוקף" (כאן בביצוע מסורתי של החזן חיים אדלר ) פותחת את סדר הקדושה בקהילות אשכנז, ואת תפילת מוסף כולה – בקהילות ספרד. בניגוד לפיוטים שונים ומשונים, המקפידים על חריזה הדוקה ועברית של בית מרקחת בברלין, "ונתנה תוקף" מדברת הישר ללב, בשפה שכל דובר עברית מבין היטב: שפת יום הדין.
מעבר לתיאורים הפיגורטיביים של המתרחש בבית דין של מעלה, מפרטת התפילה אחת לאחת על מה באמת אנחנו מתחננים: על נפשותינו, על ילדינו, על הבריאות והפרנסה. וכשתפילה מצליחה להבהיר בחדות כזו את מצבנו, אחרי כשלוש שעות וחצי בבית הכנסת, זה לא ממש משנה אם חוברה - אם לאו - על ידי רבי אמנון ממגנצה שמת על קידוש השם.
אין קִצבה
אם תפתחו את המחזור בסוף "ונתנה תוקף" – תוכלו לשיר עם החזנים את ניגון חסידות מודז'יץ, שילווה בבתי כנסת רבים את תפילת "אין קצבה לשנותיך" עד "ומשלשים בשילוש קדושה בקודש". איזו דרך נפלאה להיכנס ל"קדושה" (ע"ע).
יאיו אברהם, ממובילי מחאת יוצאי אתיופיה בשנה האחרונה
אוחילה לאל
"לאדם מערכי לב, ומהשם מענה לשון. השם שפתיי תפתח, ופי יגיד תהילתך". יחיאל נהרי פתח שפתיו בסלסול , גם ורדה ואודי שפילמן הלחינו מחדש אבל הביצוע של הרב הלל פלאי בעמותת "זיכרון מנחם" (לתמיכה בילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם), פשוט ומצמרר.
תא"ל מיל' אמל אסעד
מראה כהן
אחד מפלאי תבל, לצד מעשה המרכבה: איך זה שפיוט אחד מעז - ואף מצליח להקפיץ קהל עייף, רעב וצמא, אחרי כארבע שעות רצופות של תפילה. את "סדר העבודה" הארוך מסיים הפיוט העליז ביותר בתפילות החג, והקהל מצטרף בגרון ניחר (מסיבות ברורות) ובדבקות.
ואם בכהנים עסקינן – קבלו את ברכת כהנים , הנאמרת לקראת סוף התפילה. כל תפילה.
חמול על מעשיך
הפיוט נאמר בקהילות אשכנז לאורך כל חזרת הש"ץ, לאחר "קדושה". אבל אין ספק שבשעת המנחה - כאשר הגוף כבר תשוש - הנשמה מבקשת רחמים קצת אחרת. ולמרות התשישות, ועל אף שכבר שרנו את הפיוט הזה לפחות שלוש פעמים ביממה האחרונה - מוכנים המתפללים לשיר את התפילה בשתי המנגינות המאוד פופולאריות שלה, המתחרות ביניהן לאורך החג. מצד אחד של הבימה - אבריימי רוט, מהצד השני - אבריימי רוט, נותן לקהל את מה שהוא אוהב. אתם מוזמנים לנסות להכריע.
ועוד לא שמעתם היום את "בספר חיים", בנוסח האהוב המושר ברוב בתי הכנסת האשכנזים. שירו איתם:
ולדימיר פרידמן, שחקן ישראלי. זוכה בפרס "איש השנה" של העלייה הרוסית
אל נורא עלילה
הרגע הגדול הגיע, והפיוט הפותח את תפילת הנעילה בקרב עדות המזרח, מושר לרוב בלחן אחיד, מה שמייחד אותו מול פיוטים אחרים שזוכים ללחנים רבים:
שפי פז, פעילה חברתית, נאבקת למען שכונות דרום תל אביב
פתח לנו שער
"נעילה", התפילה החמישית והאחרונה (ביום היחיד בשנה שבו מתפללים חמש תפילות), מציינת את שיאן – רגע לפני שמסתיים היום; עוד כמה דקות של תחינה לפני מתן גזר הדין. איכשהו רגע לפני הסוף, כשהגוף כבר מותש לגמרי, נמלאים פתאום בתי הכנסת בקהל רב שמבקש "נבואה שעריך". כך זה נשמע מפיו של יהורם גאון:
מוטסים עלי, מבקש מקלט מדאפור, ממובילי מחאת מבקשי המקלט ומנכ״ל המרכז לקידום פליטים אפריקאים ARDC
אבינו מלכנו
תפילה ידועה זו נאמרת בסיומן של כל תפילות שחרית ומנחה בימים הנוראים – למעט אלו שבשבת. את המילה "כותבנו" מחליפה בשלב זה המילה "חותמנו" – ובסיומה צועק הקהל כאיש אחד: "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד".
כמה מבקשות ה"אבינו מלכנו" הולחנו לאורך השנים, והן דברו תמיד אל לב המתפללים. אך הגרסה של ברברה סטרייסנד (ללחן עממי, ככל הנראה), שברה את המחיצות בין הפיוט העתיק לאזרחי העולם המערבי. גם אם לא כולם מבינים את המילים במדיסון סקוור גרדן, המנגינה מחלחלת לעצמות.
בחסידות חב"ד הפיקו קליפ לפסוק "אין לנו מלך אלא אתה" , על פי לחן המיוחס לאדמו"ר הזקן, שכבש קהלים גדולים וצעירים, ומקהלת "משפחה אחת" שמורכבת מאבות שכולים, הקליטה את "תהא השעה הזאת", בשעה שאף עין לא נותרת יבשה גם בבית הכנסת:
וככה זה נשמע בבתי הכנסת, רגע לפני הסוף:
ודיע אבו נסאר, תושב חיפה, יועץ מועצת הבישופים הקתולים
קדיש
לקדיש של "נעילה" שמור מקום מיוחד, על תקיעות השופר במרכזו והשירה הנלהבת - "לשנה הבאה בירושלים" - בסיומו. הוא מצליח תמיד לחשמל את האווירה הטעונה מיום שלם של צום ותפילות, ואפשר למשש את המתח הקולקטיבי מתפרק באוויר. ככה זה נשמע בביצוע החסידי והמפואר של החזנים אריק מוזס, ישראל רנד, יוסף מלובני ואחרים, שמן הסתם אכלו משהו לפני ההופעה.
והעיקר - שתהיה לכולכם גמר חתימה טובה!
צילומים: ענת מוסברג, אלכס קולומויסקי, ליאור פז, אורן אהרוני, עופר עמרם, דריה גלר, סמי כהן, גיא כושי
לפנייה לכתב/ת 
