כפתור Dislike - טוב או רע לנו?
ללא פיתוחים נוספים שיתנו מענה להבעת הרגשות באופן שיוכלו להיקלט על ידי הצד הנמען באופן בו המוען רצה להעבירו, אנו עלולים למצוא עצמנו מתמודדים מול כלי ששימושו בפועל הפוך ממה שהתכוון המשורר
עוד דעות ב-ynet:
צעירי יהודי התפוצות: הנכס הגדול שלנו
הגיע העת לחלוקה מחודשת של ההון בין הרשויות
האפשרות להשתתף בהצבעה דרך בחירה חיובית לעומת שלילית מוכרת לנו היטב מ-Youtube ובמצבים קיצוניים יותר גם באמצעות תופעת השיימינג, שגבתה בשנים האחרונות את קורבנותיה הראשונים. במקום שבו יש ביטוי עצמי, יש רגש. רגשות חיוביים של שמחה, התרגשות ואהבה כובשים אותנו, בעוד שרגשות שליליים והשתלחות בזולת (כפי שבולט במיוחד בטוקבקים), מעוררים בנו חוסר שקט עד כדי זעם ואף ייאוש שעלול להוביל למעשים קיצוניים.
ב- Facebook כפתור "אהבתי" נועד להבעת רגש חיובי ותמיכה. המידע מתחת לכפתור - "היה ראשון מבין חברייך...", כמות האנשים ש"אהבו" ושמות החברים - משפיעים עלינו. המהירות שבה "מקבלים לייקים" וכמובן גם הכמות, משפיעים מאוד על המשתמש המפרסם ועל המשתמש המגיב. לגבי העברית, רבות כבר דובר לגבי תרגום Like ל-"אהבתי" הן מבחינת דיוק המונח, הן מבחינת השימוש בזמן עבר והן מבחינת זליגת המושג לשפה הדבורה ("איזה יופי של ספה! אהבתי!").
אבל באופן כללי, לתת ולקבל Like זה סבבה. אותו מסר של "אהבתי", המתקיים גם בתגובה למסרים ניטרליים, שלא לומר סתמיים ומיותרים, מקבל משמעות אחרת לגמרי. היות שמשתמשי ה- Facebook כל כך מורגלים בלחיצה על הכפתור המפורסם, כבר מזמן אבדה המשמעות של הבעת הרגש ושימוש באימוג'ים בכתיבת תגובה נותן מענה חלקי להבעת הרגש והוא מחוזק כאשר מקלידים מילים שמביעות רגשות תואמים.
לחפש כפתור אחר
כפתור Dislike אמור לתת מענה לכך שכאשר משתמש מפרסם מסר טעון ברגש שלילי, חבריו ב- Facebook יוכלו להביע הזדהות ותמיכה. לדוגמא צילום מזעזע או פוסט כמו "הכלב היקר שלי מת היום", החברים בעלי מודעות עצמית וחברתית מתקשים ללחוץ "אהבתי" וכותב המסר זקוק אולי למשהו אחר ולכן הומצא ה-Dislike. אך כדי להימנע מזירת הצבעות בדומה למה שיש ב Youtube, ובוודאי כדי להימנע מבריונות ברשת ומכשיר חרם ושיימינג חדש ברשת, צריך משהו הרבה יותר מורכב מ-Dislike. לגבי העברית, האמנם "לא אהבתי" מספק? זו הסיבה ש-Facebook עובדת על הרחבת מנעד הרגשות המובע באופן דיגיטלי. ככל שיצליחו לעשות זאת, אנשים יוכלו להביע אמפתיה, אכפתיות ותמיכה ברגעים קשים באופן בו המסר יעבור בצורה ברורה יותר לנמענים.החיים החברתיים כפי שהכרנו אותם פעם, אשר היו ללא חיים חברתיים דיגיטליים, מתחילים להיעלם ואינם מוכרים לילדים בתקופתנו. היכולת להביע רגשות בצורה מותאמת ברשת הדיגטלית, מתחילה בקליטה ועיבוד נכונים של המסר המקורי המתקבל. יכולת זו, נעה על רצף המשתנה מאדם לאדם. בין היתר מכיוון שבמסרים כתובים אין שימוש בהבעות פנים ואינטונציה. יש לקחת בחשבון שחלק ניכר מהתקשורת הדיגיטלית מתבצעת למעשה באמצעות טקסט כתוב, לעתים עם אימוג'ים מתאימים המקלים על פיענוח המסר, ולפעמים לא. לכן לעתים קרובות ילדים רבים מפספסים משמעויות, גלויות וסמויות. פספוסים אלו לרוב מייצרים תגובה פחות מותאמת, שבתורה יכולה להיחוות על ידי אחרים כצורמת ומוזרה בעבורם.
לסיכום, ההתפתחויות המואצות בדרכי הבעת הרגשות בתקשורת הדיגיטלית, לדוגמה - אפשרות ה Dislike ב-Facebook, על אף כוונתן הטובה לשפר את היכולת להביע רגש, מולידות גם קשיים ואתגרים. ללא פיתוחים נוספים שיתנו מענה להבעת הרגשות באופן שיוכלו להיקלט על ידי הצד הנמען באופן בו המוען רצה להעבירו, אנו עלולים למצוא עצמנו מתמודדים מול כלי ששימושו בפועל הפוך ממה שהתכוון המשורר, או במקרה הנ"ל מארק צוקרברג.
הכותב הינו נוירו-פסיכולוג ופסיכולוג שיקומי, המנהל המקצועי של "חברים" - מכון לטיפול קבוצתי לשיפור כישורים חברתיים לילדים ובני נוער.
לפנייה לכתב/ת 
