שתף קטע נבחר
 

שמיכת הטלאים של ירושלים

בינתיים תמשיך ההנהגה הפוליטית של מדינת ישראל לבחור שלא לבחור, להאשים את אבו מאזן בהסתה כדי להסית את אור הזרקורים מההחלטות הקשות, ולרקום עוד טלאי בשמיכת הטלאים של החיים בעיר הזאת, ששוב ושוב נקרעת לנו בפרצוף

קרע על טלאי, כך נראים גבולותיה המוניציפאליים של ירושלים היוצאים ונכנסים מגדר ההפרדה כמו גרוטאות מטנדר של סוחרי ברזל. כך גם נראית הגדרת המעמד האזרחי של תושבי ירושלים הערביים. כך גם נראית התפיסה הביטחונית של מקבלי ההחלטות, שממנה נגזרת מציאות החיים של תושבי העיר הזאת. קרע על טלאי.

 

עוד דעות ב-ynet:

בשבח הטקטיקה הזהירה

לקורבן הבא לא תשנה הסמנטיקה

לנו יהיה ביטחון כשלהם תהיה תקווה

תוכנית מתמטיקה 5 יחידות - סיכוי או מקור לדאגה

לא כל אלימות היא אינתיפאדה

 

האם הבינה ממשלת ישראל, אי-שם בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים כאשר סיפחה את שטחהּ של ירושלים הירדנית ושטחם של עוד 28 כפרים שהיו בסביבתה, שהיא מספחת איתם גם את תושבי אותם כפרים, בניהם ובני בניהם? האם היא לקחה בחשבון, כאשר המשיכה את גבולותיה המוניציפאליים של ירושלים ממש מאות מטרים מהעיר רמאללה, שהיא בוראת יצור כלאיים שיתפתח לממדי פצצה?

 

על פניו נראה כי הגישה הישראלית הרווחת שולטת גם פה: יהיה בסדר, דונם פה ודונם שם, הזדמנויות צריך לנצל מהר, צריך לסתום חורים ולסגור פינות - ואחר כך נראה.

 

אז הנה באה שעת האחר כך. יותר מ-300 אלף תושבים ערבים מחזיקים בתעודת "תושב ירושלמי" (כמה מהקוראים יודעים מהי התעודה הזו?), עשרות אלפים מהם חיים בכלל בגדה, למשטרת ישראל אין יד ורגל בנעשה בשכונות שמעבר לגדר למרות היותן חלק מוניציפאלי מהעיר ומשטח ישראל. מי שחושב שירושלים "מאוחדת" ו"בטוחה"... איך אומרים היום? חי בסרט.

 

ולמה דווקא ירושלים כאשר הפיגועים מגיעים למעלה אדומים ולתל אביב, לתקוע ולקריית גת? משום שירושלים זה הלב של הסיפור הזה (אינתיפאדה, התקוממות עממית, טרור מכוון, תקראו לזה איך שאתם רוצים). משום שהערבים תושבי ירושלים עומדים מאחורי רוב גילויי האלימות בגל הנוכחי הזה, שמי בכלל יודע לשים את האצבע על נקודת ההתחלה שלו. משום שמצבם החברתי, הכלכלי והמוראלי של הערבים בירושלים מעולם לא היה ירוד יותר.

 

נראה שירושלים תמשיך לככב בכותרות הדקירות, הדריסות ושאר מופעי "המפגע הבודד" לעוד זמן רב.

 

בינתיים תמשיך ההנהגה הפוליטית של מדינת ישראל לבחור שלא לבחור, להאשים את אבו מאזן בהסתה כדי להסית את אור הזרקורים מההחלטות הקשות, לקיים ישיבות חירום ולטפל בתופעות 'נקודתיות', כפי שהיא מתעקשת להמשיך ולכנות אותן תוך תקיעת הראש עמוק בחול, ולרקום עוד טלאי בשמיכת הטלאים של החיים בעיר הזאת, ששוב ושוב נקרעת לנו בפרצוף.

 

אלעד ארצי מלמד בחוג למזרח תיכון ואסלאם במרכז האקדמי שלם

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
העיר העתיקה בי-ם, השבוע
צילום: AFP
מומלצים