זו לא מתקפת טרור, זו מלחמת אזרחים

גל הפיגועים האחרון מתאפיין במכנה משותף - הרוצחים והתוקפים מחזיקים תעודת זהות כחולה, בהיות הרוצחים תושבי מזרח ירושלים. הם אזרחים של המדינה אשר קמים לרצוח אזרחים אחרים, במסגרת מאבק בתוך המדינה.

עוד דעות ב-ynet:

ביום שאחרי: לקראת היפרדות

לי כל גל (טרור) נושא מזכרת

אקדח בכל כיס

צו השעה - להתמקצע בהצלת חיים

חשבון נפש פלסטיני

בעוד שאינתיפאדות קודמו התאפיינו במאבק מאורגן על ידי הרשות הפלסטינית או החמאס, מאבק שהכין מעבדות חומרי נפץ, ויצר משלוחי מחבלים מתאבדים - משלוחים שאורגנו על ידי השלטון - הרי היום אנחנו נמצאים במלחמת אזרחים. מחזיקי תעודת זהות כחולה באים לרצוח מחזיקי תעודת זהות כחולה. מסע השקרים והרעל שמנוהל על ידי ראאד סאלח - גם הוא מחזיק תעודה כחולה - אינו מסע שנתמך על ידי אבו מאזן, מחוץ למדינה. הוא מובל רעיונית על ידי תנועה איסלאמית עולמית, אבל הוא מלחמה של אזרחים באזרחים על השלטון במדינה המאוחדת - זו מהים ועד הירדן, זו שחלק מאיתנו מייחלים לה בכל יום ובכל רגע.

ועכשיו, תארו לכם שנספח את כל השטחים ובמדינה המאוחדת, כרצון אחדים מאיתנו, יישאו כולם תעודות זהות כחולות ויהיו בני מדינה אחת, מדינת ישראל, מדינה דו לאומית ובה כמחצית מהאזרחים יהודים ומחציתם ערבים מוסלמים.

מזרח ירושלים, השבוע(צילום: עידו ארז)

האם צעד זה הוא הפתרון לקיום שני עמים האחד בצידו של השני? צעד כזה לא ימנע מלחמת אזרחים , צעד כזה לא יגביר את הביטחון. כמובן - בבסיס הלא מוצהר של כוונה מדינית כזו היא לרוקן את השטחים מיושביהם - אבל איש לא יאמר זאת - כלומר איש מאנשי השלטון במדינה. הם דבקים בהצהרותיהם. בפתרון הסכסוך על ידי יצירת מדינה אחת, מדינה דו-לאומית, ומאמינים (עאלק) שהדבר ימנע מלחמות כי לא יהיה יריב, לא יהיה אויב, נהיה כולנו מדינה אחת.

אם נרצה ללמוד מסכסוכים עולמיים, הייתי מתחיל דווקא בארצות הברית, ובסכסוכי שכנים הגרים בית ליד בית בשכונה אמריקנית בפרברים. התרבות האמריקנית היא תרבות של פסיפס, לא כור היתוך. ב"כור היתוך" כולם אמורים להתמזג ולקבל צבע אחד. בפסיפס אמור כל אחד לשמור על יחודו ולתרום לתמונה הכוללת דווקא על ידי ייחודו זה. ולענייננו - אנשים שונים ממקומות שונים ותרבויות שונות בארה"ב, כולם מהגרים, ממשיכים לקיים את הייחודיות שלהם, אך כולם עדיין אמריקנים. ואיך קורה פלא זה? הבסיס ההכרחי לחיים כאלה הוא יצירת גדרות. הפתגם האמריקני אומר ש"גדרות יוצרות שכנים טובים". גדר ברורה המפרידה ביני לבין השכן שלי יוצרת הפרדה נדרשת כך שכל אחד יכול לנהל את ענינו בתחום הגדר שלו ללא התערבות השכן, ורק כך נוצרת שכנות טובה, כי אזורי החיכוך נתחמים בגדר.

בהיעדר גדר (פיזית ומדינית) בינינו לבין השטחים, גדר גם במובן העמוק של "הפרדה" אנו נשארים מדינה אחת ובה שני עמים.

 משמעות גדר היא התנתקות מהצד השני, קביעת גבול וחיים זה בצד זה. אפילו לא חיים בידידות - כמו עם מצרים או ירדן - אפילו חיים בניתוק מלא ומושלם.

בהיעדר הפרדה - על ידי גדר מדינית ועצמאות לכל צד - אנו חוזרים אל ימי התעודה הכחולה, זו אשר מציינת את האחדות במדינה אחת, אחדות של כשישה מיליון יהודים יחד עם כחמישה מיליון ערבים מוסלמים. אחדות כזו נושאת את סמל מדינת ישראל, אחדות כזו נושאת תעודת זהות אחת, כחולה. כמו שנעשה בסיפוח מזרח ירושלים, סיפוח שנתן לגרים שם תעודה כחולה. אבל מדינה מאוחדת כזו בעלת מיליוני אזרחים נושאי תעודת זהות כחולה אינה מגן בפני מלחמת אזרחים. למעשה היא הגורם לה. והתעודה - הופכת מאבק בין מדינות למלחמת אזרחים, מלחמה קשה יותר לפתרון.