זכויות יוצרים: כמה עולה לשיר "עוגה, עוגה"?
ההליך המשפטי בארה"ב סביב השיר Happy Birhday מזכיר שגם בישראל יש חוקים קשוחים להגנה על יוצרים. תופתעו לגלות עד כמה
נושא הבעלות על זכויות היוצרים באחד השירים המפורסמים בעולם, Happy Birthday, נדון לאחרונה בבית משפט פדרלי בניו יורק. בית המשפט פסק כי חברת המו"לות "וורנר צ'אפל" אינה בעלת הזכויות על מילות השיר, ולפיכך אין כל בסיס חוקי לתמלוגים שהיא גבתה במשך עשרות שנים עבור השימוש בהן.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- אב דרש משמורת על הבת כי "אמה מתהוללת"
- חברות ביטוח נגד המשתמשים בקנאביס רפואי
- השוכרת הלכה לעולמה. מי ישלם שכר דירה?
- העבירה את מתנת החתונה לחשבון בנק שגוי
פסק הדין עורר הדים רבים ברשת ובעולם, והפנה את הזרקור לסוגיית חוקי זכויות יוצרים על שירים וההגנה שהם מקנים לבעליהם. מטרת מאמר זה היא לסקור בקצרה את עיקרי החוק בנושא ואת משמעות פסק הדין לקהל הרחב.
שימוש אסור ושימוש הוגן
שיר הוא יצירה שחוסה תחת כנפי חוקי זכויות היוצרים בארץ ובעולם. אין זה משנה אם השיר פשוט או מורכב, אם הוא מבוצע עם תזמורת סימפונית או ללא ליווי מוסיקלי בכלל, אם הוא נוצר תוך כמה דקות או במהלך חודשים, אם יצר אותו ילד חובבן או אמן מפורסם – העיקר הוא שהשיר מקורי ושהושקע ביצירתו מאמץ מינימלי, אפילו של כמה שניות.
ככלל, החוק הישראלי מגן על זכויות יוצרים בשיר לתקופה הפוקעת 70 שנה לאחר מותו של היוצר (בארה"ב ההגנה נמשכת עד תום 90 שנה ממועד מותו של היוצר).
במהלך תקופת הגנת החוק חלה חובה לקבל רישיון ולשלם תמלוגים עבור השימושים השונים בשיר – שידור או ביצוע פומבי של השיר מעל כל במה, ברדיו, בטלוויזיה, באינטרנט או בכל מדיה אחרת, יצירת עותקים פיזיים או דיגיטליים של השיר, מכירתו (תקליט, דיסק קובץ דיגיטלי באינטרנט או ברשת סלולרית וכל פורמט אחר), סנכרון השיר כחלק מפס קול של סרט או תוכנית טלוויזיה, עשיית שימוש מסחרי בשיר לצרכי פרסומת ועוד.
לא כל שימוש בשיר מחייב קבלת רישיון מבעלי הזכויות. ישנם שימושים מסוימים שחוסים תחת הגנת "השימוש ההוגן", ומקנים לציבור את הזכות לעשות אותם ללא קבלת רשות מבעלי הזכויות (כגון שימוש למטרת מחקר, לימוד, ביקורת וכיו"ב). ואכן - אין צורך בקבלת רישיון כדי לשיר לבת שלך שירי יומולדת, כמו שאין צורך לקבל רישיון לשיר שיר במקלחת - גם כשמדובר בשיר מוגן על ידי החוק.
מנגד, בתי המשפט בישראל פסקו לא אחת שהשמעת שירים באולם חתונות כפופה לחובת קבלת רישיון מתאים מאקו"ם, המייצגת את בעלי זכויות היוצרים בישראל. ההבדל הוא כמובן במכלול הנסיבות המלוות את הביצוע של השיר.
שיר "עממי" שכולם שרים?
לעיתים, במהלך השנים הופך שיר לפופולרי במידה כזו שהציבור הרחב משוכנע שמדובר בשיר "עממי", שאין לאף אחד זכויות יוצרים לגביו. כך למשל, מרבית האנשים מאמינים שהשיר "עוגה עוגה" הוא שיר עממי שלאף אחד אין זכויות עליו. ואכן, בעוד שמנגינת השיר היא אכן "עממית", מילות השיר מוגנות על פי החוק עד לשנת 2051 (70 שנה לאחר מותו של מחבר מילות השיר, אהרון אשמן, שנהלך לעולמו ב-1981).
עד לאחרונה גם השיר Happy Birthday – ההמנון הלא רשמי של ימי הולדת ברחבי העולם - נתפס בעיני הקהל הרחב כשיר עממי השייך לכלל ושאין לאף אחד זכויות לגביו. לכאורה, פסק הדין האמריקאי נתן גושפנקא חוקית לתפיסה זו, כאשר קבע למעשה שלפחות בשלב זה אין אף אחד שיכול לטעון לבעלות חוקית בזכויות יוצרים במילות השיר. יחד עם זאת, חשוב להסביר על מה מבוסס פסק הדין, ואני ממליץ להיזהר מלהסיק מסקנות מרחיקות לכת ומוטעות כתוצאה מפסק הדין.
ראשית, מן הראוי להעמיד את העובדות על דיוקן: חברת "וורנר צ'אפל" נדרשה להוכיח במשפט שיש לה זכויות יוצרים על מילות השיר, וזאת בטענה שהיא רכשה ב-1988 חברה אחרת שהייתה בעלת זכויות היוצרים על אותן מילים. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט בניו יורק, מאחר שוורנר לא הצליחה להוכיח כי לחברה הנרכשת אכן היו זכויות על אותן מילים.
יתרה מזאת, מאחר שבבית המשפט כלל לא הוכח מי כתב את השיר, התוצאה המשפטית היא שעד שלא יוכח אחרת בבית משפט מוסמך – השיר הוא למעשה נחלת הכלל וכל אחד יכול לעשות בו כל שימוש מבלי לשלם תמלוגים לאף אחד.
כתוצאה מפרסום פסק הדין נשמעות ברחבי רשת האינטרנט צהלות שמחה על כך שבית המשפט קבע שהשיר הוא חופשי מזכויות יוצרים, ורבים חושבים בטעות כי משמעות פסק הדין היא שגם שירים פופולריים אחרים הם נחלת הכלל.
ובכן, צר לי להיות משבית שמחות, אבל כפי שהוסבר במאמר זה, אין בפסק הדין כדי לשנות את דיני זכויות יוצרים בארה"ב או בעולם: אם וורנר הייתה מצליחה להוכיח שהשיר אכן היה שייך לחברה שהיא רכשה ב-1988, היא הייתה זכאית להמשיך ולגבות כחוק תמלוגים על השימושים בו עד לתום 90 שנה ממועד מותו של מחברו, והטענה שהשיר מושר בפי כל כשיר עממי לא הייתה יכולה לשמש בסיס להסרת הגנת החוק ממנו.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד אלי נחום
עוסק בקניין רוחני וזכויות יוצרים
לפנייה לכתב/ת 
