הבאבא, בובה! יובל דלשד על "באבא ג'ון"
קשיי השפה בין השחקנים בעברית-אנגלית-פרסית, בעיות התקשורת עם תרנגולי ההודו ואי ההבנה עם צה"ל - אלו הן רק חלק מהבעיות עמן נאלץ יובל דלשד להתמודד במהלך צילומי "באבא ג'ון". עכשיו הוא עם הפנים לאוסקר, וחולם על טהרן: "מקווה שהסרט ייצור גשר ודיאלוג". הערות הבמאי
הדרמה המשפחתית "באבא ג'ון" היא זוכת פרס אופיר ותייצג את ישראל במירוץ לאוסקר הזר. אבל הסרט היפה הזה דובר ברובו פרסית, ומשתתפים בו שחקנים אמריקנים יוצאי איראן. אז מה הופך אותו למשהו מקומי משלנו? הבמאי יובל דלשד, שביסס את העלילה על זכרונותיו כנער במושב זרחיה בדרום, לקח את הצוות שלו למחוזות ילדותו, אל המרחבים הצחיחים וגם אל לולי תרנגולי ההודו. התוצאה הסופית מרשימה, אך מאחוריה היו לא מעט מאמצים. עכשיו, כשהוא עם הפנים לטקס האוסקר, הוא מספר על האתגרים והפתרונות:
"באבא ג'ון" מגולל מערכת יחסים מורכבת בין אב לבנו. יצחק (בגילומו של נביד נגהבאן האמריקני) הוא בעליו של לול תרנגולי הודו בכפר חקלאי בדרום, והוא מעוניין שבנו הנער מוטי (אשר אברהמי) ימשיך את דרכו על פי מיטב המסורת. אלא שהבן כלל אינו מתעניין בבעלי הכנף או בחקלאות בכלל, ומעדיף להתעסק במכונאות רכב. מכאן נוצר קונפליקט בין השניים, שמייצג מתח בין-דורי - בין מורשת הסב והאב שעלו מאיראן ומקפידים לדבר פרסית, לבין הנער הצבר שמתנער ממנה.
עוד על "באבא ג'ון", נציג ישראל לאוסקר הזר:
בסרט מככבים כאמור השחקן האמריקני יוצא איראן נביד נגהבאן (המוכר בעיקר כאבו-נאזיר מ"הומלנד"), וכמוהו גם דיוויד דיאאן שמגלם את אחיו של יצחק שהיגר לארצות הברית ובא לבקר בבית המשפחה. וויז אליוט ספאדי מופיעה פה בתפקיד האם שמשמשת כגורם מתווך וממתן, ומנגד הסב - הלא הוא באבא ג'ון בכבודו ובעצמו, שמשחק רפאל אליאסי. את בן דמותו של דלשד, הנער מוטי, מגלם אשר אברהמי, בן מושב זרחיה.
"מיד הבנתי שהילד הזה חיי את החיים שאני חייתי, והוא בעצם אני. היה מאוד קל מאוד לבחור בו", מספר דלשד למדור הערות הבמאי, ומתאר את ההזדהות המיידית שלו איתו בתהליך הליהוק שארך זמן רב - עד למציאת הכשרון הצעיר. במהלך הצילומים, כשאברהמי חגג את בר המצווה שלו, יצאו כולם ליום חופש והתייצבו באולם האירועים בו התמזגו דמיון ומציאות. "מה שהיה מצחיק זה שלאשר יש הורים, אבל שההורים שלו בסרט - נביד ו-וויז - הפכו ממש להורים השניים שלו באירוע, רקדו סביבו והצלמים צילמו אותם". דלשד מדווח שכך הגיע למסקנה שהצוות התגבש כמשפחה של ממש.
במאים נוספים
מספרים על סרטיהם ב-ynet:- בועז ארמוני על "מסווג חריג"
- וידי בילו על "סוף עידן התמימות"
- ריקי שלח על "טוביאנסקי"
- טל גולדברג וגל זלזניאק על "אני לא מאמין, אני רובוט!"
- אופיר לובל על "מה כבר יכול לקרות?!"
- שי כנות על "איביזה"
בעיות תקשורת קורות במשפחות הכי טובות וגם בצוותי ההפקה - על אחת כמה וכמה כשמדובר בשלוש שפות כמו עברית, אנגלית ופרסית, שלא מצויות בפי כולם. כדי לסייע לתקשורת בין השחקנים, היה על דלשד שדובר את כל שלוש השפות, לתווך, לתרגם ולמצוא פתרונות סבירים בדיאלוגים רצופי הפרסית והעברית שחולקים ביניהם נגהבאן ואברהמי בסרט.
"דרך אחת היתה להגיד לאשר רק מילה אחת שהוא שומע בפרסית וכשהוא שמע את המילה, הוא כבר ידע מה כל המשפט וידע להגיב עם המשפט שלו", מפרט דלשד את פתרונותיו, "הרבה פעמים הייתי פשוט משחק במקום נביד ומדבר בעברית כאילו אני האבא, והצופה לא יודע שאני נמצא שם. היו מקרים, כמו למשל כשהם נהגו ברכב הטנדר, היה להם מכשיר קשר, ואני חזרתי בו אחרי המשפטים של נביד. אשר בעצם הגיב למשפטים שלי, וזה נראה כאילו הוא עסוק בלחשוב ולמצוא את התשובה כדי לענות לאבא שלו אבל בעצם הוא הקשיב לי. אז מהחיסרון יצאתי יתרון".
קשיי תקשורת רציניים אף יותר ובלתי פתירים בעליל צצו בסצנות שצולמו בלול תרנגולי ההודו. "הם חיות. אי אפשר לביים אותם והם לא חיה אחת, הם כמה אלפים", נזכר דלשד באופרציה המסובכת, "היה שם אבק מטורף. כל אנשי הצוות שמו על עצמם מסכות. אי אפשר היה לנשום, המון שיעולים שנכנסו לתוך הסאונד". דלשד אף מספר כי שלח את נגהבאן להשתלמות בגידול תרנגולי ההודו. הוא נאבק רבות בעופות הגדולים, למד להכיר אותם ולטפל בהם, עד שהוסמך לכך - לפחות על הסט.
עכשיו, עם פרס אופיר מאחוריו וטקס האוסקר לפניו, דלשד מתכונן לדרך הארוכה והפתלתלה שצופן לו המירוץ להוליווד. אבל נראה כי הוא דווקא מכוון יותר למקום אחר בתכלית - איראן, ממנה באו אבותיו. בתוך תוכו הוא מקווה כי סרטו יסייע להפשרת היחסים בין ישראל לאומה המאיימת. "המטרה שלי היא להעביר מסר שאני מטמיע בתוך הסיפור ושעכשיו המסר הזה יעבור לאנשים הלאה", הוא מצהיר, ומספר על שיחה שערך במהלך שידור רדיו בפרסית עם בחורה מאיספהן שבאיראן.
בשיחה היא העלתה את האפשרות כי "באבא ג'ון" ייכלל בחמישיית המועמדים לאוסקר הזר לצד הנציג האיראני "מוחמד: שליח האלוהים" של הבמאי מג'יד מג'ידי. "שאלתי אותה 'מי את רוצה שיזכה?'. אז היא אומרת לי: 'אתה לא תאמין, אבל הייתי רוצה שישראל תזכה'. שאלתי למה, והיא אומרת ש'אם איראן תזכה, אז בסדר, סרט איראני זכה. אבל אם סרט ישראלי שמדבר בפרסית זוכה, זה כבוד גדול עבורנו'", הוא משחזר את השיחה וקובע: "הסרט הזה יגיע מתישהו גם לאיראן ואיראנים יצפו בו. אני מקווה ורוצה שהוא ייצור גשר ויתחיל ליצור דיאלוג. שהדיאלוג הזה ישפיע על מקבלי ההחלטות למעלה, שהם כרגע מונעים את הדיאלוג".
אז איך איתר דלשד את אשר אברהמי מתחת לאף במושב ילדותו? מה כלל מסלול ההתמחות של נגבהאן בלול תרנגולי ההודו ואיך שלח אותו הבמאי לשטח אש צבאי בהרי יהודה, שהסתיים במפגש לא נעים עם שלטונות צה"ל? זאת ועוד בכתבת הערות הבמאי על הסרט "באבא ג'ון".
