העסקים בירושלים בקריסה, הממשלה ישנה בעמידה
למרות ההבנה כי מדובר במשבר קשה המאיים על שרידותם של עסקים רבים, השרים שותקים, והממשלה שותקת, והשתיקה רועמת, בשביל אלה שרגילים להתבטא כלפי ירושלים
ירושלים היא חלק מהזהות של כולנו, היא מעוררת בנו רגשות חזקים בכל פעם שמוזכרת בחדשות, בשיחה עם חברים, ובימים אלה, מפי כל פוליטיקאי מתחיל שרוצה כותרת ותמונה. לכל אחד מאיתנו יש מערכת יחסים מאוד מיוחדת עם העיר הזאת. לפעמים היא מקור לגאווה ועוצמה, שהרי אליה קיווינו במשך אלפיים שנים, ולעתים היא מקור לקונפליקט מתוח, של חשש ושל עתיד לא ברור. וגם, כנראה שלרובנו, ברוב הזמן היא זיכרון מאוד נעים של מראות השוק הממהר ביום שישי, ריח הפתיליות שעולות מהמסעדות בימי חורף קרים, של עיר עתיקה שהיא תזכורת חיה לעוצמה של העיר ומעל הכל, המגוון האנושי הנדיר שמרכיב את העיר הגדולה בישראל. הם החום, הם הסלנג הירושלמי, הם בית"ר והם הפועל, הם בצלאל וסם שפיגל והם מאה שערים והם פסטיבל הקולנוע, הם ירושלים. והיום, לאנשים האלה - לא קל בכלל, אפילו די קשה.
עוד דעות ב-ynet:
מה באמת קורה כשנתניהו מלמד היסטוריה
מיומנו של ליכודניק בעצרת ב-4 בנובמבר 95'
מתמטיקה ומדעים, לא במקום ערכים
אם לשפוט על פי כותרות העיתונים, ממשלת ישראל, על שריה וחבריה, שמה את ירושלים, בירת ישראל והעם היהודי, בראש סדר העדיפויות. מערכות בחירות עסקו בה, פוליטיקאים התפארו בה וחיברו קהלים רחבים בזכות עוצמתה. עבורם היא ירושלים של מעלה, אך לא תמיד של מטה. וכך היה עם כל הממשלות לדורותיהן.
בתפקידי כיום כסגן ראש העיר ירושלים, אני יכול לומר שאני שואף למציאות שבה כל עשר כותרות בעיתון יגובו במעשה אחד עבור העיר.הפוטנציאל של העיר ברור לכולם. בשנים האחרונות, בחסות התעוררות הכוחות הפלורליסטיים בעיר, החברה האזרחית, ונציגי ציבור חדשים, ירושלים עוברת מהפכה, בתרבות, בתיירות, בהנעת סצינת יזמות טכנולוגית ובכלל תחומי החיים.
עסקים רבים נפתחו, מתחמים מרכזיים התחדשו כדוגמת מחנה יהודה, מתחם התחנה, יס פלנט ונוספים, בעקבות השינוי בדימוי העיר, גם כמות המבקרים והצעירים שנשארים עלתה פלאים.
וכיום, אומר בכנות, שההישגים האלה בסכנה אמיתית. העסקים בירושלים סובלים ממשבר מתמשך, הם לא סיימו לשלם את הלוואות "צוק איתן" וכיום נכנסים למשבר הנוכחי עם "כיסים ריקים". מדובר בעסקים קטנים, עסקי מסחר, מסעדות ופאבים, שהם נשמת אפה של ירושלים וחלק מרכזי בהוויה ובאוירה המיוחדת שלה, שסובלים מירידות של 30% עד 70% מהפדיון הרגיל.
מאחורי כל כותרת בעיתון, יש אנשים אמיתיים שנפגעים. עמיחי, בעל עסק סגוויי לתיירים, שמתמודד עם 100% ביטולים! בני, שפתח מסעדה בהשקעה של 4 מיליון שקל, שתהיה מקור לקצת נחת בסוף יום, אומר שאנשים פשוט לא יוצאים מהבית. והחבר'ה באברהמ'ס הוסטל, שהקימו פרוייקט מדהים שהיה בית לאלפי תיירים בשנים האחרונות, רואים את המספרים צונחים. מי יגן על האנשים שהופכים את ירושלים למה שהיא?
ממשלת ישראל חייבת להתחיל לעשות.
אתן לכם דוגמה מהשגרה. אנו קוראים לכל מדינות העולם להכיר בירושלים כבירתנו הנצחית, להעביר את שגרירותיהן לעיר בזמן ש-65 יחידות ממשלתיות נמצאות בתל אביב! הממשלה החליטה לפני שבע שנים להחזיר את כלל היחידות הממשלתיות לירושלים, ועד היום, מעט מאוד קרה, בעיקר מירי רגב שהחליטה בתחילת הקדנציה להעביר את משרדה. תבינו, אם פשוט יישמו את ההחלטה שהתקבלה, יהיו 4,000 יותר משרות בעיר, 40 מיליון שקל הכנסות מארנונה וגידול של 130 מיליון שקל בצריכה - זה אומר חינוך טוב יותר, העצמת שכונות וחיזוק קהילות ובעיקר שירותים טובים הרבה יותר לאזרחים.
בואו נחזור לעסקים. העסקים הם לב ליבה של העיר הזו. הקריאות שלנו, קברניטי העיר, לשרים השונים, ובראשם שר האוצר, להקים קרן סיוע מידית לעסקים על פי רמת פגיעה בפדיון, להעביר החלטה בממשלת ישראל לערוך את כל הכנסים הרשמיים בירושלים, לקדם קמפיין בינלאומי שירושלים במרכזו ולהנחות את כל מנהלי משאבי אנוש בממשלה להוציא את כספי הרווחה והפנאי בעיר, לא נענו עד כה במענה משמעותי.
למרות ההבנה כי מדובר במשבר קשה המאיים על שרידותם של עסקים רבים, השרים
שותקים, והממשלה שותקת, והשתיקה רועמת, בשביל אלה שרגילים להתבטא כלפי עיר הבירה.
ממשלת ישראל חייבת להתעורר, כי אנשי ירושלים, בירתה הנצחית של הארץ, צריכים אותה. כל יום אנו רואים ומודים לשוטרים והחיילים שמגנים על חיינו, הם מצליחים לשמור על החוסן הביטחוני, אבל במקביל אנו רוצים לראות גם את אנשי האוצר והרווחה באים לשמור על שגרת חיינו. כשעסק נסגר, הטרור מנצח, כשאירוע תרבות ומשחק כדורגל מבוטלים, הטרור מנצח, ורק שילוב כוחות ומעשים אמיתיים יעזרו לשמור על החוסן הכלכלי של העיר, על הלב הפועם שלה, על העסקים הקטנים, על המסעדות, החנויות, על הירושלמים שמאחורי הכותרות.
עופר ברקוביץ', סגן ראש העיר ירושלים (התעוררות)