הלכה ככלי לליבוי מאבק פוליטי

רבנים בכירים בציבור לאנשי כוחות הביטחון לסרב פקודה ולא לקחת חלק במבצע להריסת בית הכנסת "איילת השחר" בגבעת זאב. במכתב מיוחד הם הבהירו כי "גם החלטת מלכות ושלטון אינה משנה איסור תורה חמור זה" ומזכירים כי נפסק להלכה ש"אם גזר המלך לעבור על מצווה - אין שומעים לו". על הקריאה חתמו עשרה רבנים בולטים המייצגים זרמים דתיים שונים. קריאה זו היא פוליטית לחלוטין ואינה מבוססת על ההלכה. שהרי לבית כנסת אין כל חסינות הלכתית אם מדובר בגזל או ברמאות. אחד החכמים בימי הבינים (בעל האשכול) כתב שלהתפלל בבית כנסת שנבנה על קרקע גזולה זוהי מצווה הבאה בעבירה. לפי ההלכה אין הבחנה בין גזל מיהודי לגזל מנכרי, יתרה מזו, חכמינו לימדונו ש"חמור גזל נוכרי מגזל ישראל מפני חילול השם".

עוד דעות ב-ynet:

דרוש ביטחון כלכלי לעסקים בירושלים

מנוטרלים משלטון החוק

לימודי שואה - לא בבית ספרנו?

עיוות העובדות - זה מה ששקוף

במדינה דמוקרטית מותר ואף רצוי לבקר את פסיקות המערכת המשפטית ובכלל זה את פסיקות בית המשפט העליון. גם במקרה זה ישנה ביקורת לגיטימית על הפסיקה ומותר להפגין ולפעול בכל אמצעי משפטי כדי להציל את בית הכנסת 'אילת השחר' מהריסה. אך מדינה שבה מערערים על עצם הסמכות של בית המשפט העליון, מדינה שבה קוראים רבנים בשם ההלכה לסרב פקודה כי הם אינם מקבלים את פסק הדין, היא אנרכיה ולא מדינה, לא יהודית ולא דמוקרטית.

חכמינו לימדונו כי 'אלמלא מוראה של מלכות - איש את רעהו חיים בלעו' ולכן הם קבעו שדינא דמלכותא דינא (דין המלכות - דין הוא). בפסק הדין של בית המשפט אין שום סתירה לתורה, אף אם יש ויכוח על העובדות, כמו בכל סכסוך, בית המשפט צריך להכריע בשאלות העובדתיות לפי שיקול דעתו. לאחר שהכריע הרי שגם מבחינת ההלכה מדובר כאן בקרקע שנגזלה. אם לא נקבל הנחה פשוטה זו יהיה עלינו לחזור ולבדוק את כל ההכרעות המשפטיות שהתקבלו אי פעם בארץ ואסור יהיה לנו להשתמש בשום נכס, כביש או משאב שנתון היה לדיון משפטי שמא השופטים לא פסקו לפי מה שנראה לנו כנכון וצודק.

ברור שהרבנים לא היו יוצאים למאבק אם היה מדובר בסכסוך קרקעות רגיל בין יהודים (האם ראיתם את הרבנים מוחים על הפינוי של גבעת עמל?) הרבנים מנצלים את הכלי העלום הזה שלו הם קוראים 'הלכה' כדי ללבות מאבק שהוא פוליטי בעיקרו.

 מדובר במאבק נגד מערכת המשפט הישראלית וכפירה בסמכותה של המדינה לקבל החלטות ולבצע אותן. זאת במיוחד בנושאים הקשורים למאבק על ארץ ישראל ובעיקר אם מדובר בזכויות הקנין של פלסטינים. אין לזה כל קשר להיותו של המבנה בית כנסת, זהו תירוץ שיש בו חילול השם מפני שהוא משתמש בקדושת המקום כקרדום לחפור בו. כולי תקווה שבשבוע שנותר ימצא פתרון משפטי ולא נדרש למחזה הכואב של הריסת בית כנסת.

אם חלילה בית הכנסת יהרס, חזקה על מנהיגי היישוב ועל רבבות המוחים והמפגינים שהם יחלצו לבניית בית כנסת חדש לקהילת 'איילת השחר' שנקלעה שלא בטובתה, וכנראה בשגגה, למאבק פוליטי שאינו קשור כלל לבית הכנסת המטופח והיפה שלהם.