שכונות מגורים לכ-ו-ל-ם
מגורים במקום הטרוגני תורמים לבוחר לגור בהם לא פחות משהוא תורם לחברה בבחירה שלו ואולי אף יותר
בשבוע האחרון סערה המדינה עקב פרסומת לא מוצלחת (בלשון המעטה) של חברת בנייה. האם מוצדקת הסערה? בוודאי שכן. זאת לא רק משום שהיא מבטאת התנשאות וגאווה, אלא גם משום שהנחות העבודה של הסרט - בין אם הוא פרובוקציה גרידא ובין אם משקף מציאות קונקרטית בטעות יסודן.
עוד בערוץ הדעות:
לחייב בחוק שילוב עובדים עם מוגבלות במשרדי ממשלה
הטובים להוראה
היעדר שיתוף אהבה ואחווה בין חלקי העם, בין אם ההבדלים בין החלקים השונים נובעים מדעות פוליטיות, בין אם הם נובעים מרקע "דתי" ובין אם מקורם ברקע של ארצות המוצא - פוגעים לא רק באחדות העם היודע להיות מאוחד בעת צרה, משבר ואסון, אלא גם בצמיחה התרבותית, בהפריה הדדית, בשיתוף באורחות החיים, בדעות ועוד.
הפגיעה היא בעם כולו ובמיוחד בצד שאינו מוכן להיות פלורליסטי, מקשיב, פתוח ולומד מזולתו. אדם זה סבור שרק דרכו ומנהגיו הם הנכונים, היפים ואין מקום להשקפות אחרות ולמנהגים שונים. דעות ומנהגים כל עוד יסודם חיובי ומכבד דומים בעיני לתזמורת, המוסיקה במיטבה היא צרוף וחיבור של כל הכלים יחדיו, יצירת הרמוניה מוסיקלית במסגרתה כל כלי שומר על ייחודו ותורם את חלקו ליצירה , אך רק הגיוון הוא שמהווה את הבסיס ליצירת האמנות המוסיקאלית המרהיבה.
במשך אלפיים שנה חלמו והתפללו יהודים בכל הפזורות לחזות בקיבוץ הגלויות, לחזור לארצנו, להתאחד מחדש בארץ כעם אחד שיכונן כאן מדינה, חברה ותרבות. האם אנו שזכינו לכך, נפריע למהלך חשוב זה? נחבל במימוש החלום? בבניין עמנו, ארצנו ומדינתנו?
עדה אינה קריטריון
בכל מוסדות החינוך של הציונות הדתית יכולים בני ובנות כל העדות להשתלב טוב ויפה , העניין העדתי אינו מהווה קריטריון (וזאת לצערי בשונה בחלק ממוסדות חינוך אחרים בעם...) לקבלה כתלמיד/ה או לעבוד במוסד החינוכי, כל מי שיבדוק זאת ייווכח בעובדה זו הן כלפי תלמידים ותלמידות, אנשי ונשות הצוות וראשי המוסדות הן בפריפריה ובמרכז הארץ ואף במוסדות ידועים ומוכרים.
גם בבתי כנסת רבים יכולים למצוא מגוון בין-עדתי המתקבל בשמחה ובאהבה. העובדה שנישואים בין העדות כבר אינם גורמים להרמת גבה, מלמדת על היעדר אפליה או גזענות מכל סוג. האם זה משנה לאיזו עדה משתייכים בן או בת הזוג? האם יש חשיבות לשאלה מהיכן הגיעו הוריו או הסבים שלו? השאלות החשובות הן צריכות להיות אופיו ומידותיו של אדם, מידותיו, ערכיו וכדומה האם יש אהבה. גם בישובים הקהילתיים בהם כולם "דתיים", נוכל בקלות למצוא מגוון עדתי רחב.
מבחינות אלה, יוצרי הפרסומת אינם משקפים אחוזים ניכרים מהציבור הדתי (שלא לומר את רובו המוחלט). אף אם נניח שמטרת המפרסמים לא הייתה אלא ליצור פרובוקציה על מנת לקדם את פרסומו של הפרויקט, מבלי להתייחס להיבט המשפטי שבדבר - מדובר בפרובוקציה גרועה.
בהקשר לאחדות העם על כל מרכיביו יש להוסיף כי כשם שמעטים האנשים שיבחרו את מקום עבודתם או את שותפיהם לעסק בהתאם להשקפותיהם ומוצאם העדתי, שיקוליהם ענייניים בלבד - כך ראוי שיהיה גם בבחירת מקום מגורים: יש לתת עדיפות לשכונות ויישובים שבהם מרבית הקבוצות זוכות לייצוג ולשותפות קהילתית משמעותית. מגורים במקום הטרוגני תורמים לבוחר לגור בהם לא פחות משהוא תורם לחברה בבחירה שלו ואולי אף יותר. מעבר לאידיאל החברתי - יש כאן רווח נקי למשפחה בכללותה ולפרטים המרכיבים אותה. רק בדרך זו של אחדות נעשיר את תרבותנו, נקדם את הערכים החשובים בעינינו, וכך נצליח ביתר שאת לממש את חזון הציונות לבנין וחיזוק החברה והמדינה בצורה טובה וערכית.
הכותב הוא חבר בארגון רבני בית הלל
לפנייה לכתב/ת 
