"הלילה שלפני": כריסמס להנאתכם, היהודים
חבורת הקומיקאים היהודים בראשות השחקן סת' רוגן, התסריטאי אוון גולדברג והבמאי ג'ונתן לוין התאחדו ביחד עם כל החברים כדי להריץ דאחקה מתמשכת על חג המולד - הנוצרי במהותו. "הלילה שלפני" הוא קומדיה פרועה ומצחיקה לעתים, אך הסוף הסנטימנטלי מתיישב עם רוח הכריסמס השמרנית, וחבל
מתכנסת לה חבורת יהודים - השחקן/תסריטאי/מפיק/במאי סת' רוגן, שותפו הקבוע התסריטאי/במאי אוון גולדברג, הבמאי ג'ונתן לוין ("50/50"), צמד התסריטאים/מפיקים אריאל שפיר וקייל האנטר (היהודי בספק). על מה הם עושים סרט? על חג המולד, כמובן: "הלילה שלפני" ("The Night Before").
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
אין טעם לנסות ולמנות את כל יחסי הגומלין ושיתופי הפעולה הקודמים בין השמות המוזכרים. דיינו אם נאמר שכולם הם חלק מחבורתו המורחבת של רוגן ושות' (שהיא בעצמה חלק מהחבורה הנרחבת יותר של הבמאי/מפיק/תסריטאי ג'אד אפטאו). מועדון חברים רב משתתפים המנפיק כל שנה 2-3 קומדיות. חלקן מוצלחות ("שכנים" המצוין מלפני שנתיים), חלקן בינוניות ("ראיון-סוף") וחלקן הן בעיקרן אוסף של מחוות עצמיות המשלבות נרקיסיזם ומודעות עצמית אירונית (הקומדיה האפוקליפטית "סוף"). "הלילה שלפני" אופייני לפס ייצור זה, אך הוא רחוק מלהיות אחת הדוגמאות המוצלחות לתוצרתו.
קשה לקרוא לסרטי חג המולד ז'אנר. כמובן שישנם סרטי משפחה דביקים וסרטי טלוויזיה רבים מספור. בסרטים אלו יש קשיים, משברים, חיכוכים אך רוח החג, ולפעמים גם נס קטן, מצילים את המצב. אם "אלו חיים נפלאים" הקלאסי של פרנק קפרה הוא המודל, כדאי גם לזכור את האלטרנטיבות הרבות לסרטי המשפחה: "מת לחיות", "שכחו אותי בבית" "הסיוט שלפני חג המולד", "עיניים עצומות לרווחה", "קראש" - כל אחד מהם משתמש בערכיו ודימויו של החג למטרות מאוד שונות.
"הלילה שלפני" אינו הקומדיה הפרועה הראשונה שנדמה כי היא בזה לערכי החג, רק כדי לייצר את הטוויסט הרגשי: רגע השינוי, בו נופלת מסיכת הציניות של הדמויות והיוצרים. "מארח השדים" (1988) השתמש בנוכחותו החתרנית של ביל מארי, ויצר גרסא לעגנית למודל ההווה-עבר-עתיד של "מזמור חג המולד" של דיקנס. ואיך הוא הסתיים? בשירה קבוצתית של "Put a Little Love in Your Heart".
הדמות שגילם בילי בוב ת'ורנתון ב"סנטה רע" (2003) היתה של גנב, אלכוהוליסט וחולה מין בתחפושת סנטה קלאוס. עד סוף הסרט הוא מסכן את חייו רק כדי שילד שמן ודחוי יקבל את מתנת חג המולד שלו.
המאפיינים של "מארח השדים" ו"סנטה רע" מהדהדים גם ב"לילה שלפני". יש סיפור רקע סנטימנטאלי - אובדן הוריו של אית'ן (ג'וזף גורדון-לוויט) בתאונת דרכים בליל חד המולד - אבל הסרט מתרחש במחוזות פרועים של ריטואלים גבריים פורקי רסן. שני חבריו של אית'ן, אייזק היהודי (סת' רוגן) וכוכב הפוטבול השחור כריס (אנתוני מקי), תומכים בחברם כשמגיע החג. הם עושים זאת, כבר למעלה מעשור, כדרכם של גברים שלא לגמרי התבגרו: בחגיגה פרועה בצוותא.
העלילה מנסה לאמץ התפרעות גברית בנוסח סרטי "בדרך לחתונה", הכוללת צריכת סמים מאסיבית, סקס לא-הכי-מוגן, והתנהגויות שאינן מקובלת גם במסגרת תרבותית למחצה. בנוסף, העלילה מציעה אוסף מפגשים ליליים סהרוריים הכולל סוחר סמים בשם מר גרין (מייקל שאנון) שסמיו מעניקים לגיבורים חזיונות של ההווה-עבר-עתיד, ואת מיילי סיירוס. ההתנהגות הפרועה היא בעיקר נחלת דמותו של אייזק המבלה את רוב משך הסרט מסוממת ברמה בלתי אפשרית, והיא גם מספקת את רגעיו המצחיקים יותר של הסרט (למרות שאלו אינם רבים או יצירתיים כפי שהקהל היה רוצה שיהיו).
מנגד, ישנה גם הבעיה הקטנה שכל אחת מהדמויות נושאת. אית'ן נפרד לפני חודשים ספורים מחברתו דיאנה (ליזי קפלן) אחרי תקופה ארוכה שבה סירב לפגוש את בני משפחתה. בלילה מסלוליהם יצטלבו. אייזק עומד להיות אב בפעם הראשונה. הוא מנסה להיראות כמי שמקבל את השינוי הקרב בחייו בשלוות נפש, אך עם כמות מסיבית של סמים הפסאדה הזו עומדת להיעלם. כריס זוכה לתחייה בקריירה למרות גילו הלא צעיר. הסיבה: הוא מזריק סטרואידים. לכל אחד מהדמויות יש קושי, וברוח סרטי חג המולד, גם אם הם פרועים וציניים, כל אחד מהם יזכה לפיתרון.
הניסיון לנוע בין הקומי והפרוע לדרמטי לא ממש עובד. הדמויות הראשיות לא זוכות לפיתוח החורג משמעותית מזו של דמויות משנה. גם התהליך שכל אחת מהן עוברת מתפתח במידה רבה במנותק האחד מהשני. מצד שני, בוודאי קל ומצחיק יותר לצפות ב"לילה שלפני" מאשר בסרטי החג המציגים משפחות מסוכסכות הזוכות לפיוס דביק.
"הלילה שלפני" (ארצות הברית) - במאי: ג'ונתן לוין, שחקנים ראשיים: ג'וזף גורדון-לוויט, סת' רוגן, אנתוני מקי, ליזי קפלן, מייקל שאנון, ג'יליאן בל, ג'יימס פרנקו ומיילי סיירוס. אורך הסרט: 101 דקות.
