קריאה למפכ"ל החדש - עזור לנפגעים
בעוד שהחשוד או הנאשם בעבירה כן יקבל על פי רוב סיוע ממומן על ידי המדינה, נפגע העבירה לא יקבל שום סיוע מהמדינה במקרה זה. כך שדווקא הנפגעים החלשים ביותר, חסרי יכולת, נדרסים פעם נוספת על ידי המערכת. ביכולתו של המפכ"ל לקחת אחריות ולבדוק מערכת זו
רוני אלשייך, ברכות עם כניסתך לתפקיד מפכ"ל המשטרה. המשטרה עברה בשנתיים האחרונות טלטלה לא פשוטה, ועל סדר יומך נושאים רבים לטיפול. אולם ישנו נושא אחד שממנו המשטרה נוטה להתעלם לאורך השנים - השוטרים, ש"רגילים" להסתכל על הפשיעה מכיוון העבריינים, שוכחים פעמים רבות את השפעתה המכרעת על נפגעי העבירה.
עוד בערוץ הדעות:
לחייב בחוק שילוב עובדים עם מוגבלות במשרדי ממשלה
הטובים להוראה
בשבוע שעבר התפרסם דו"ח חריף של נציבת הביקורת על הפרקליטות ובו מתוארים כשלים חמורים של הפרקליטות ביחסה לגורם החלש ביותר במערכת המשפט הפלילי - קורבנות הפשע. אולם הפרקליטות אינה ניצבת לבדה מול הנפגעים וייתכן מאוד שהיא אף אינו הגורם העיקרי במערכת המשפט הפוגע בהם. מן הראוי להזכיר את מחויבותה של המשטרה לנפגעי העבירה ולקרוא למפכ"ל החדש לתקן מחדלים, כשלים והתנהלות אותה ניתן לעיתים להגדיר כשערורייתית, וזאת כלפי החלשים וחסרי האונים ביותר, אלה שמגיעים למשטרה ברגעי המצוקה הקשים ביותר בחייהם.
במסגרת קצרה זו אבקש מהמפכ"ל לשים לב לשני מוקדי פגיעה עיקריים בקורבנות. מוקד הפגיעה הראשון והמרכזי בנפגעי העבירה מצוי בהתנהלותה של חטיבת התביעות של המשטרה. מעטים יודעים כי רוב המשפטים הפליליים כלל אינם מנוהלים בידי הפרקליטות, אלא בידי חטיבה זו, כגורם תובע. לא מדובר במקרים פעוטים וקלי ערך, אלא בעבירות שהשלכתן על הנפגעים קשה וחמורה, דוגמת עבירות אלימות במשפחה.
למוקד נגה, עמדת הסיוע לנפגעי עבירה, מגיעות מדי שנה מאות פניות מאזרחים נפגעי פשיעה ומרביתן של הפניות עניינן אחד: זלזול ואי קיום של חוק זכויות נפגעי עבירה בידי תביעות משטרה. כך, למשל, במקרה של אישה נפגעת אלימות חמורה מידי בעלה אשר, לאחר שהרהיבה עוז והתלוננה, התפלאה לגלות שהתיק נסגר בהסדר טיעון מקל מאד מבלי שמישהו טרח כלל ליידע אותה על כך. לצערנו, אין זה מקרה יחיד אלא אחד מני רבים. התעלמות דומה מזכויות הנפגעים אנחנו רואים במענים מזלזלים שניתנים להם כאשר הם מצליחים לנסות ולברר מידע, חוסר יידוע לגבי זכויותיהם ועוד ועוד.
האזרח יתפלא אף יותר לשמוע שאנו עדים לאי נטילת אחריות מערכתית על תפקודה של מערכת חשובה זו, הנראית לעיתים כ'נופלת בין הכיסאות', בין התביעה למשטרה, כאשר דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בעובדה שנציבת הביקורת כלל אינה מבקרת פעולותיה. למי יכול קורבן הפשע לפנות לעזרה כאשר הסדר טיעון נסגר מאחורי גבו? המדינה אינה נותנת מענה אמיתי דווקא לקורבנות החלשים ביותר. כדי לפנות להליכים בבג"ץ, צריך הנפגע לדעת על זכויותיו והוא יאלץ לשכור את שירותיו של עורך דין. בעוד שהחשוד או הנאשם בעבירה כן יקבל על פי רוב סיוע ממומן על ידי המדינה, נפגע העבירה לא יקבל שום סיוע מהמדינה במקרה זה. כך שדווקא הנפגעים החלשים ביותר, חסרי יכולת, נדרסים פעם נוספת על ידי המערכת. ביכולתו של המפכ"ל לקחת אחריות ולבדוק מערכת זו.
מוקד הפגיעה השני נגרם על ידי השוטרים איתם בא נפגע העבירה במגע ראשוני. נפגע שלא יקבל מידע על זכויותיו בשלבים מוקדמים, יפסיד את זכויותיו כנפגע. דבר זה נכון במיוחד בישראל, שבה לא קיים כלל מערך סיוע משפטי מדינתי לנפגעי עבירה ואותם פגועים מוצאים עצמם ללא יד מכוונת או תומכת בסבך המערכת המשפטית. אין זה מתפקידה של המשטרה, כמובן, לתת לנפגע סיוע משפטי מעין זה, אבל הציפיה היא שהמשטרה תתפקד כגורם המתווך את מערכת המשפט לנפגע, לפחות בשלב ראשון זה, בצורה אחראית ומדויקת.
ברור לכל כי אותו שוטר המדבר עם נפגע עבירה מצוי תחת עומס ולחץ מירבים. ובכל זאת, קריאתי למפכ"ל היא להוביל לתרבות ארגונית בה ברור שנפגע עבירה אינו גורם המפריע למערכת, אלא הגורם המניע את המערכת ומעל לכל - אדם ברגע של מצוקה שאחד מתפקידיה של המשטרה הוא בהחלט לסייע לו. גם אם אנו רואים שיפור ניכר, ארוכה עוד הדרך.
רוני אלשייך, המפכ"ל, כאן טמונה ההזדמנות שלך להביא לשינוי אמיתי. בנאום הכניסה שלך דיברת על שליחותך כשליח ציבור. זהו הציבור האמיתי, כל אותם עשרות אלפי נפגעים הפונים מדי שנה למשטרה ומוצאים עצמם נפגעים שוב ושוב בידי מערכת שגם למעלה מעשור לאחר חקיקת חוק זכויות נפגעי לא הפנימה עדיין את החשיבות בהתייחסות לקורבן פשע כאל אדם.
ד"ר דנה פוגץ', מייסדת ומנכ"ל מרכז נגה לנפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו
לפנייה לכתב/ת 
