שיעור ברטוריקה: כשיהודה שבר את יוסף
הוא מדבר קשות, הוא מדבר רכות, הוא מדבר אל השכל, הוא מדבר אל הרגש. הוא מדבר על ההיסטוריה של המפגשים ביניהם. המפגש בין יהודה ליוסף קשה, אבל יהודה מצליח בסופו של דבר לשבור את הקרח. איך הוא עשה את זה?
אינני יודע אם שמתם לב מהו הנאום הארוך ביותר, ולדעתי גם המשכנע ביותר, בספר בראשית כולו. בפרשת השבוע, "ויגש", מופיע נאומו המזהיר של יהודה בן יעקב, האח הרביעי במניין האחים - אבל המנהיג את כולם. ראינו זאת גם בפרשת מכירת יוסף. מכל ההצעות: "לכו ונהרגו", "לכו ונשליכהו אל אחד הבורות", נתקבלה הצעתו של יהודה – "לכו ונמכרנו".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
האיש הזה נותן פה נאום שיש בו הכל מבחינה רטורית, כשהוא פונה אל המשנה למלך מצרים, מבלי לדעת שזה אחיו עצמו ובשרו, יוסף. הוא פונה אליו כדי לשחרר את בנימין, האח הצעיר, שלא יישאר עבד לעולם, למרות שהוא נחשד בעלילה בגניבת הגביע של יוסף.
עוד על פרשת השבוע :
בארץ ישראל לא קם העם היהודי/ רוחמה וייס
היהודי הנודד: יעקב אבינו מפסיק לרוץ/ יורם טהרלב
משחק השבת
מה אין בו, בנאום של יהודה? הוא מדבר קשות, הוא מדבר רכות, הוא מדבר אל השכל, הוא מדבר אל הרגש. הוא מדבר על ההיסטוריה של המפגשים ביניהם. אתה שאלת ואנחנו אמרנו, אתה דרשת, ומילאנו את בקשתך. מה נטפלת אלינו? מה אתה רוצה מחיינו? ביקשנו להשתדך איתך? באנו לקנות במצרים כמו כל העולם, ושילמנו במיטב כספנו.
הופך את הקערה על פיה
ועדיין, יוסף שומר על ארשת פנים קפואה. הוא לא מתפייס, לא מוריד את המסיכה, לא מתוודע אל אחיו.
כל הדיבורים היפים והרטוריקה הנהדרת של יהודה, לא משנים את קו ההתנהגות של יוסף. מה כן שובר את מסכת הקרח? המשפט האחרון.
יהודה, זה שהציע למכור את יוסף, עובר לדבר על האח הקטן, אחיו של יוסף מאמו. בנימין. "כי איך אעלה אל אבי, והנער איננו אתי?" שואל יהודה, ומציע להישאר כעבד תחתיו. וההצעה הזו היא שמפעימה את ליבו של יוסף.
האח שרצה למכור אותו, מוכן להישאר תחת אחיו הקטן אצל אדון קשוח, כשיש לו שלושה בנים ורעיה. ברגע הזה יוסף לא יכול להתאפק, ויאמר "אני יוסף. העוד אבי חי?"
לפנייה לכתב/ת 
